היי
אז המשפחה מצד אבא שלי לא שומרת תומ"צ, ובסוף של אירועים משפחתיים (כשנשארים רק המשפחה) תמיד יש את 'טקס השאלות ביהדות/חסידות/חבד' כל אחד לפי רמתו ודרגתו הרוחנית;)
(שאלות כמו באיזה גיל תתחתני?…כל כך מוקדם?? מה, לא תעשי צבא? אבל גם דתיות עושות לא? תלמדי באוניברסיטה? וד"ל)
איך אתן עם שאלות כאלו??
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
13 תגובות
פשוט אומרת את האמת כמו שהיא!!!
גם אצלנו לא שומרי תו"מ,
אבל זה לא קורה הרבה שיושבים ביחד..
וכשזה קורה, אחרי כמה פעמים שזה קרה,תמיד היתה לי ירידונת קטנה ברוחניות, אבל אחרי זה היתה עליה עם הרבה תובנות, אשתף אותך באחת, לדעתי, זה הזדמנות לחזק בעצמך עקרונות, מי את, מה את. בישיבות האלו עם כולם, יש תחושה שאני יכולה לעשות מה שבא לי.. ואחרי זה את סוג של צריכה לנחות למציאות הרגילה והמקובעת.. ואז מגיעה הבחירה, כי "טעמת" טעם אחר.. ואת יכולה לבחור האם להיות את כי ככה חינכו אותך או להיות את כי כבר ראית עוד דברים אבל למרות זאת את רוצה להיות ככה-מבחירה.
וואי אני דווקא אוהבת את זה, כאילו זה קצת קשה אבל מחזק ברמות, אני יוצאת מהשיחות הללו גאה, במי שאני ובמה שאני מייצגת!!!!
מצד אחד,
אני מאוד אוהבת להציג את הדעה שלי. לייצג את מה שאני מייצגת ולהיכנס לדיונים על שאלות כאלה 🙂
מצד שני, זה מלחיץ אותי שלא יהיו לי תשובות ?
אצלנו בצד שלא שומר מצוות יש לי רק שני דודים, שיותר גדולים מההורים שלי, ועד שנולדנו כנראה הם כבר שאלו כל מה שהיה להם, כי אני לא ממש מוצאת את עצמי נשאלת.
אבל ברחוקים יותר, כמו בני דודים של ההורים שלי, איתם אני בקושי נפגשת, וגם אז מדברים על דברים אחרים. גם קצת שאלות בסגנון מה שכתבת למעלה, ועליהם אני עונה בחיוך באיזה גיל, ושאני לא עושה צבא, ויש כאילו שעושות אבל אנחנו לא, ואני לא הולכת לאוניברסיטה. בדרך כלל זה לא ממשיך מכאן ללמה כמה ואיך…. הם גם בגיל של ההורים שלי ולא שלי אז זה לא מתפתח לשיחות.
כשאני עונה אני מחייכת וחושבת לעצמי "איזה יופי שאני כזו! תודה השם!". לדעתי כשאת עונה תכלס על השאלה ולא תחילה לפרט, וכשרואים שאת שלמה עם זה, לא ממשיכים לשאול ולהציק, אלא אם כן מישהו מאוד רוצה להבין מה עומד מאחורי…
בהצלחה אלופה:-)
אני ממש סבבה
במיוחד אחרי המסע ישראלי
(צפתיותתתתתתת ??)
אני יודעת בע"פ את כל השאלות והתשובות עליהן חחח
אני עונה הכי בגאווה
אני חבדניקית!
לא יוצא שהם שואלים אותי כל כך
האמת שגם אצלי ככה !! ועוד יש לי משני הצדדים משפחה לא ממש שומרי תומ"צ … קיצור אם יש כאלו שאלות (ויש!) אני עונה את האמת… ותאמת שאני בתוכי ממש מתגאה על זה. אפילו לא יודעת למה ? בעצם זה ברור למה?… מן גאווה פנימית כזאת. ככה אני מרגישה בכל מקרה ☺
לא ממש שואלים…
אבל תגידו, לא מציקים לכם המבטים ברמותתת?
נגיד אצלינו,
אם לא נבוא לאירועים הם יעלבו.
אבל מה הבעיה? שהם בשבתתת…
אז הם מתחשבים ולא שמים מוזיקה,
אבל בכללי סיוטטט
אני יושבת מכווצת ועושים טובה שזורקים לנו לשולחן צלחת ירקות חתוכים בלי טעם וריח…
חחח כנל.
הרסת אותי! בחתונות זה הכי גרוע!
כולם יושבים עם סטייקים ועוגות וזה, ואנחנו עם חמגשיות מגעילות וקרות.
אם זה חוזר על עצמו כבר חסר טעם לענות, כדאי לחייך ולשתוק.
אם מציקים אפשר להגיד בתקיפות "זו הדרך שלי, כן אני לא עושה צבא וכל מה שאמרתם. ככה"
בום.
ואם הם כלי להסבר כדאי להרחיב טיפונת – רק אם יש לך כוח
מזדהה איתך בטירוף!!
זה לא נגמר פה… זה גם מה את לא מכירה את הסרט הזה והזה?
לא חם לך? כאילו ביכיאט חם ליי. שקט!