היי
מה אתכן שותפות?
תקשיבו יש לי אתגר כזה בבקשה לזרום איתו!!
כל מי שכותבת או שיצא לה לכתוב אי פעם ,משתפת פה איזה משהו מראשית הכתיבה.
זתומרת הדברים הראשונים שהיא כתבה..
מי איתי??
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
41 תגובות
אהבתי את הכותרת😅
קצת מסובך לי… לשחזר יצירות מפני מליון שנה… זה לא השיר הראשון…
ה' את הגאולה אני מבקש (משום מה היה נראה לי שמתאים יותר לכתוב בלשון זכר… מה כבר יכולה להבין ילדה בת עשר)
ה' תעצור כבר את האש
ה' אמור לצרותינו די
ה' רק בקשה אחת ודי
תודה לך, על ש—
תודה לך, על שבראת אותי
תודה לך, על שבראת אותי יהודי
ותודה על שעזרת לי
תודה לך, גם על כל היסורים
תודה לך, רק בקשה אחת מבפנים
ה', הבא, הבא כבר את הגאולה
ותודה על כל מה שהיה
וואו כתבת בגיל עשר?! והשיר ממש יפה לדעתי!!
למיטב זכרוני כן, תודה רבה!
יאוו איזה מותק. זה חמוד לקרא יצירות של ילדים קטנים 😍
כתבת ברמה ממש גבוהה לגיל.
אממ.. איזה סוג של ראשית כתיבה?
בעיקר במטלות מכיתות ב' וג׳ עם משפטים כמו "ופתאום היא שמה לב שגם מעיניה יורד גשם, גשם עצוב של דמעות" -המורה נתנה לכתוב סיפור לפי ציור של ילדה מסתכלת בחלון. כן, כתבתי יפה פעם😌
היה גם משפט כלשהו שייחסתי אנושיות לאוטובוס בכיתה ג׳, והתלבטו אם זאת רמה גבוהה או קושי שכלי🐐😂
אייאיי ממש אהבתי את זה פעם.
תודה רבה!
וואו, כל כך שונה מאיך שאת כותבת היום!!
זה מדהים לראות את ההתפתחות והבשלות של הכתיבה שלך!
בגיל 10 אפילו לא ידעתי שיש דבר כזה לכתוב שירים…
התחלתי רק בכיתה ז', בקורונה…
איך את יודעת איך אני כותבת היום?
תודה רבה!
לא ממש יודעת איך את כותבת שירים…
התגובות שלך מעוררות השראה…
מכאן נובע שקל וחומר השירים שלך הם כאלה ויותר…
הבנתוש??
וואו, אהבתי! 🧡
שיר ממש יפה!
תודה!
וואי חח את מזכירה אותי. אני כתבתי בגיל 10 כזה שיר ממש דומה אבל באנגלית אז אין טעם לשתף פה 😝
היום אני צוחקת על זה, אבל אז הייתי ממש גאה בזה
יש בזה משהו חמוד חח
מעניין…
חמוד בהחלט, תודה
מעניין אותי. ישמצב שתעלי?
אבאלה מסגרתושש איזה כישרוןן וואוו
אז בטח השירים שלך עכשיו משו משו!!
עכשיו אני לא כל כך מפרסמת שירים שלי…
תודה רבה!
את מתכוונת ליצירות מגיל.. 8?
אל תצפו ליותר מידי 😄
יואו, אני לא סובלת את מה שהייתי כותבת פעם.
אבל ניחא, נשתף אתכן:
קושי. פחד. חשש
פרצוף מרוטש
כאב מלוטש
לא ממש מאושש
אמת אמיתית
כואבת ופנימית
להיות "ואת עלית"
מרוממת, מהעילית
הלב מלא שריטות
המוח מלא שטויות
המון סימני שאלות
בעומק פנימה- הזיות
אין מצב רוח
אין מצב לנוח
המחשבות לא נותנות מנוח
תלויות על ליבי כעל לוח
בכיתה ב כתבתי סיפור על ילדה בשם תמר שיום אחד הייתה חולה, והיא אכלה מרק, וחברות באו לבקר אותה, ואז היא הבריאה. הסוף.
חח הכל ורוד : )
נראה לי רובן התחילו בכיתה ב'. לפי מה שכתוב כאן…
אני התחלתי בסוף ב' עם שירים ודקלומים, אח"כ כמה שנים טובות רק סיפורים,
ובכיתה ז' נוספו שוב השירים עד היום.
ושתדעו שזה נכס וכדאי לכן לשמור. אתן לא מבינות כמה זה מעניין לדפדף במחברות עבות מגיל שמונה🥰
עופר, יהיה מעניין לקרוא שיר שלך מכיתה ב'…😂
אבל יפה באמת שהתחלת מגיל כזה. אני , כשאני מחליטה לכתוב, אני יכולה לשבת שעה שלימה והתוצאה תהיה בסוף 2 שורות, שבסוף אני אחליט שהן מכוערות, וימחק אותן🙈
חח בבקשה! אלה מכיתה ב': (חבל שאני לא יכולה לצלם את זה עם הכתב הילדותי😂)
יום קריר
יום סגריר
ויצאתי לטייל באוויר
פתאום ראיתי אותה,
את המורה איטה
צועדת במעלה השביל
שלקופת החולים מוביל.
ניגשתי אליה ושאלתי אותה
המורה האם את חולה?
לא, ענתה המורה
ברוך השם אינני חולה
ולבקר אנשים יכולה.
ואל תשאלו אותי ממתי מבקרים אנשים בקופת חולים😅
ויש עוד אחד ברוח הימים:
שנה חדשה ניצבת בפתח
וההתחלה ניכרת היטב בשטח
ההכנות לקראת ראש השנה מורגשות
אימוני תקיעת שופר
מטעמים וניחוחות.
וגם הכנות קישוטים לסוכות
למשל: שני חסידים רוקדים ומזמרים
ובני ישראל שאת שירת הים שרים.
את הזמן צריך לנצל
לבקש סליחה וגם להתנצל : ) (במקור יש שני סימני קריאה עם חיוך מתחת…)
יאאא אני הייתי פעם בהחלט חמודה🥰😂
חחחחחח
אהבתייי
זה מטורף בשביל כתה ב
מדהים איך כתבתי בערך באותו גיל כמוך, 8-9, אבל סיפור טראגי ברמות.
לא הכל ורוד בילדות, מסתבר.
ואין לי איך לשחזר את הסיפור, כי כמה זמן אחר כך פשוט קרעתי אותו לחתיכות+ הרטבתי במים את הקרעים כדי שיהיה ממש מגעיל ולא קריא (הגאונות הקרימינאלית שלי) וזרקתי לפח.
רק זוכרת שזה היה סיפור על ילד שהחיים שלו היה ממש קשים, נראה לי אבא שלו מת, ואז כשהוא התחתן אשתו והילדים שלו מתו.
לא בטוחה שהייתה יותר מדי עלילה, כולם היו עסוקים בלקבור את המתים☠️
*שירים התחלתי לכתוב בסוף כיתה ז'? משהו כזה. אבל תמיד הייתי כותבת את הברכות לימי הולדת ומקבלת מאיות בהבעה. כנראה אומר משהו.
מסכימה לגמרי!
אני לא יודעת מתי התחלתי אבל יש לי זיכרון ילדות חזק מאוד שאני יושבת ליד הלול של אח שלי ביום הברית (הייתי בת 4) ושרה לו בחרוזים ומנגינה איך עובד העולם, מה זה מכונית, מה הולכים לעשות לו ומי זה ישמעאל. אני ממש זוכרת חלק מהמילים ואחרי כמה שנים כתבתי את זה לעצמי. מה שכן התחלתי לדבר בגיל מוקדם ובגיל שלוש כבר דיברתי הרבה בחרוזים משולב עברית ואנגלית כמו אפל ואוכל (אני לאוכל יאכל אפל) ואמא שלי תיעדה את הכל באופססיה קשה יש לי מחברות שלמות של שירים מגיל ארבע וחמש. ב"ה היום זה ישתפר ששיר עובר על ארבע עמודים של a4 והשיר הגיוני ומעניין
אה, ושכחתי לומר, שכתבתי את זה באלכסון, על המשבצות😊
בגילאי 8-9-10 כתבתי סיפור עם 20 עמודים על חורבן הבית וסיימתי אותו, ב"ה.
לאחר מכן פתחתי עוד סיפור עם 20 עמודים אבל לצערי לא סיימתי 🥹 (כמה חודשים אחרי שהתחלתי הגעתי למסקנה שהוא כבר לא יפה כמו שחשבתי בתחילה 😊)
ולאחר מכן, כשהייתי חייבת סיפור חדש – התחלתי עוד סיפור כזה עם מעל 20 עמודים (וואלה, חפרתי) על פורצים וכזה..
הוא דווקא היה נחמד, לדעתי, אבל רבות מחשבות בלב איש… לא היה לי זמן להמשיך אותו.
וכך הוא נותר בודד, עזוב וחסר כל עד עצם היום הזה.
שירים – היו לי ועוד איך. לשלוח כמה?
הם לא בדיוק הפסגה..😜
לא יודעת מה איתכן, מספרים לי שבכיתה ד כתבתי עם חברות שלי יומן שירים וחברות שלי זוכרות את זה!!!!
אני אישית לא זוכרת, פשוט נמחק מהזיכרון חחח
אבל כתבתי סיפור בכיתה ו' משהו מוקרץץץץץץץץץץ לא יודעת מאיפה הבאתי את זה חחחח
יש לי שיר על הכיתה שלי שחיברתי בכיתה ג' נורא מצחיק😂
אני זוכרת ששרתי אותו בצירוף תנועות ידיים…
אבל אני לא הולכת לשתף אותו..
אני צריכה לחטט במחברות שלי.
התחלתי לכתוב באיזור כיתה ז', ח'.
לצערי אין זכר לשום שיר/ סיפור/ פריקה שלי..
הייתי כותבת ושורפת את הדפים, כותבת ושורפת..
פחדתי שמישהו יגלה מה עובר עליי.
אני דיי מתחרטת ששרפתי הכל ושאין לי את זה פה עכשיו לקרוא ולהיזכר..
קצת מזכיר את "קצטניק", כותב ושורף כותב ושורף—
עצווב!
מה זה?
בוא תעצור שניה
עצור את מירוץ החיים
הבט מעל הבנינים יש שם א-לוקים
יש בשמיים א-לוקים
תרים אליו את מבטך
תדע שהוא אוהב אותך
ותתפלל חזק לא חסר על מה
עד שה' ישלח לנו גאולה
משהו שמצאתי בזכות בקשתך:) מלפני כמה שנים
כתבתי שיר שעונה לשיר כאילו כל השיר היה שאלות עם תשובות אבל לא מספקות אז כתבתי שיר עם תשובות (כיתה א' השיר, מה עושים העצים. התשובה שלי "פרפר עף באוויר… נחל זורם מעל אבנים קטנות" אני לא כותבת את כל השיר בכוונה)
הסיפור הראשון שלי זו העתקה ברורה וצלולה של ספר לא דתי אבל בגדר הבסדר
אהממ סורי.
את ראשית כתיבותיי זרקתי אחר כבוד לפח.
(זכורה לי במיוחד מחברת של סיפור שכתבתי שזרקתי לפח בכיתה ד' כי החלטתי שהוא תינוקי)
אגב שלפני הכתיבות היו גם סיפורים בהמשכים בע"פ לכל מי שרק רצה לשמוע.
ורוב כתיבותיי בימי היסודי היו על שולחנות ביה"ס (כשמורות קשוחות לפעמים מאלצות למחוק…)
קיצור אין זכר אבל נחמד להיזכר בזה.
ומי ששלחו פה- ממש חמוד לקרוא את זה וממש יפה!
איזה כיף לראות כישרונות בצעירותם 🙂
וואי מהילדות?
היתה לנו מחברת כתיבה בכיתה א ואני כתבתי הכי הרבה סיפורים חחח
אני דווקא חשבתי שמבקים על הראשון פה באתר. אם כן, אז קוראים לפוסא חיוך לא מוכר אם אני לא טועה
הנה קישור: https://shutafotbaderech.co.il/archive-old/%D7%97%D7%99%D7%95%D7%9A-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%95%D7%9B%D7%A8/
בואו נאמר שזה הסיפור הראשון כתבתי וסיימתי גם
יאווו הרבה ממכן כתבו בגיל קטןן
יאו איזה מתוקיות 🥹
ואווו,
את מזכירה לי שבכיתה ג שכנעתי את המורה שאני אכתוב המנון לבית הספר, אז היא הצמידה לי מורה שנכתוב ביחד וניתן לומר שיצא יפה 🤣🤧.
אבל באמת מעניים לקרוא את השיר הראשון שלי🤣.
אני אחפש…
וואי, גם לי היה את זה…
מעניין לקרוא