קניות,אריזות,מזוודות,רשימות.. פרידה מהמוכר לי..
תמיד זה היה נראה לי משהו רחוק כזה שלא קשור אלי..
"לי יש עוד מלא זמן" "ברור שאני ממשיכה עוד שנה בבי"ס נט מה הקשר לעזוב עכשיו את הבית?" ופתאוםםם זה הגיעעע
וזה מלחיץ אותי ברמותת….. בחיי לא הייתי בכיתה אמיתית יותר מיום יומיים..
איך יהיה עם המורות? החברות? הלימודים והמבחנים?
ובכלל איך זה לגור בפנימיה עם בנות שהם לא אחיות שלי?
הכל כ"כ חדש ונשמע מאתגר….
רוצות לתת לי קצת טיפים? לפנימיה ביצפר חברות וכו'….
ממש אשמח תודה:)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
אז קודם כל קחי נשימה עמוקה, מתרגשת איתך ביחד:)
אני לא יודעת איך זה בפנימייה אצלך ולאיזה פנימייה את הולכת,
אבל אני כשהגעתי לפנימייה חשבתי שיש לי המון ידע עליה, ועל הדרך שבו הכל עובד בה. ביקשתי מכל העולם, אשתו וילדיו שיספר לי איך בפניימיה ואיך כדאי לי להתכונן.
ו..הגעתי למקום אחר לגמרי, פשוט שונה לחלוטין מכל מה שחשבתי שהוא. ואז הבנתי שכל אחת לוקחת את זה למקום אחר.
אז אל תקבעי אצלך סטיגמות ודעות קדומות על שום דבר(בטח לא על בני אדם ספציפיים), יכול להיות שעבורך זה יראה שונה לחלוטין. בואי בראש נקי ומוכנות לקבל גם דברים שונים מאיך שחשבת שהן יתנהלו ."דער מענטש טרכט און גאט לאכט", ברוך השם שיש מישהו שמנהל את העולם הזה ולא אנחנו. והדברים שקורים סביבינו הם דברים שהקב"ה בחר עבורינו בפינצטה והם הכי טובים ביותר בשבילנו.
כדאי לבוא בגישה של 'מה שיהיה – יהיה בסדר' יש מי שדואג לך מלמעלה, ומשגיח עליך כל רגע ורגע. פשוט לזרום ולשמוח עם מה שיש.
דבר שני, אל תפחדי מהמורות והמבחנים, זה חלק בהתאקלמות שלך ותמיד לוקח זמן עד שנכנסים לעניינים:) הסגנון הישראלי, החוצפה למורות, העתקות במבחנים..לוקח זמן עד שמתרגלים ובהתחלה זה הלם תרבות ממש חח. אל תדאגי, יום יבוא ואת עוד תזכרי את כל השמות של הבנות בכיתה;)
ובכלל..בגלל שאת בפנימיה היא כנראה זו תקח את רוב התשומת לב שלך ותהיה יותר עקרית עבורך מאשר הבית ספר.
אני מקווה שתמצאי את עצמך כמה שיותר מהר בעז"ה בתוך כל החברה החדשה.
אבל הכי חשוב "אני שני לרושם ראשוני" – תהיי מי שאת, אל תנסי להראות מישהי אחרת ממי שאת באמת. אל תדאגי, יאהבו אותך איך שאת.
תזכרי תמיד שכל התקופה הזו לוקחת זמן, לוקח זמן עד ש'נוחתים' ומבינים ש..היי! את לא בבית הפרטי שלך עכשיו, ואת לא היחידה כאן. את נמצאת עם חברות לפרק זמן ארוך יחסית וצריך להתחשב גם בהן, וכדאי להתייחס אליהן(אל כולן, גם אל מי שאת 'לא הכי מתחברת אליה' וחושבת שפחות מתאים לך שתהיו חברות) כמו שאת מצפה שהן יתייחסו אליך.
ו..בסוף גם מותר לבכות ביחד. אני אישית חושבת שקל יותר למצוא חברות בפנימייה מאשר בבית ספר, כי בסופו של דבר זה יש לכן מכנה משותף וכולן מגיעות בערך באותו מצב. ובכלל, אתן יכולות ללכת ביחד לבית ספר;)
כמה דברים טכניים:
– תביאי הרבה תמונות של המשפחה שתוכלי לתלות ליד המיטה,
זה כיף גדול להראות לכולן את המשפחה ובכלל, לראות אותן קרוב אליך:)
– אני לא יודעת באיזה פנימייה תהיי, אבל תקחי בחשבון שיש מקום מאוד מנימלי ומדוייק לחפצים. המלצה שלי: תביאי איתך סלסלאות קטנות שיהיה לך קל יותר למקם את החפצים שלך.
– אל תשכחי שהמשפחה שלך דואגת ומתגעגעת לא פחות ממך והם מחכים לשמוע איך את ומתאקלמת ומסתדרת שם, אל תשכחי להתקשר גם לא שקשה לך:)
לסיום סיומת,
אל תדאגי אהובה, אולי לוקח זמן לנחות ולהכיר את הסביבה החדשה, אבל בסוף מתרגלים להכל ונהנים מאוד.
איתך בדרך.
יאוו פנימסטית תודה ענקית לך על התשובה הכ"כ יפה מעודדת ועוזרת
אינעליךך!!
וואו. מעריצה אותך ממש ממש!!! בהצלחה ענקית שליחה מהממת❤❤ הרבי איתך בכל רגע ובכל צעד. גם ובמיוחד כשאת עוזבת את הבית בזכות השליחות!
אממ טיפים? האמת מעולם לא הייתי בפנימייה עם בנות יותר מכמה ימים (קעמפים וכזה), אבל ממה שכן קצת התנסיתי אז ככה:
אם את אחת שצריכה את השקט שלך מידי פעם ולא יכולה 24/7 חברה (במיוחד שלא התרגלת לזה בכלל וזה חדש לך), אל תהססי למצוא לעצמך זמן ופינה שקטה שבה את עכשיו לבד עם עצמך. מתאפסת. זה יכול להיות בלילה, באמצע היום.. מתי שאת מרגישה שצריכה. לא בהגזמה כמובן, אבל לדעת לפרגן לעצמך את הזמן האישי שלך ולחזור בכוחות חדשים לחברות ולהווי.
חברות- תני לזמן לעשות את שלו. פשוט ככה. תזרמי. תהיי את. זה קצת קשה בהתחלה כשפתאום את צריכה לרכוש חברות בפיזי כשעד עכשיו הן היו בוירטואלי. ולכן אל תילחצי אם בהתחלה לא זורם לך ואת לא מצליחה ואת מרגישה לא קשורה או משהו… אל תלקי את עצמך על זה. פשוט תדעי שזה הגיוני וככל שיעבור הזמן את תתרגלי ותיכנסי יותר ויותר לחברה בעז"ה.
זאת אומרת כן להתחיל ליצור קשרים וחברויות ולא רק לחכות שיבואו אלייך אבל לזכור שזה תהליך לפעמים ולא קורה בתוך שניה אחת.
וטיפ טוב- בנות אוהבות בנות מאירות פנים, אכפתיות ומתעניינות. זוכרים את הבנות האלו ורוצים להיות בקרבתן. אז תפרגני בקטע הזה:) כנסי לכיתה בבוקר- תאמרי בוקר טוב, תתענייני מה קורה.. זה לפעמים קצת קשה ואולי לא בבת אחת תצליחי לעשות את זה, אבל תתחילי לפחות בקטן. בוקר טוב לבת אחת או שתיים, אחכ תמשיכי לעוד שתיים, וכן הלאה;)
בהצלחה!!!!
תודה מהממת שאת
וואי. בהצלחה?
וואוו אהבתי תתגובותתת
בהצלחה נשמההה❤
אממממ
אני לא יכולה לתת עצות כי אני לא בפנימייה…
אבל אני כן יכולה לאחל לך בהצלחה
בהצלחה ענקיתתתת
אני לא העלתי את הפוסט אבל אני מזדהה עם הכותבת…
תודה למגיבות! עזרתן לי מאוד ובעיקר הרגעתן!
בהצלחה שליחה יקרה!
וואי לגור עם חברות זה כיף מאודדד
חכי במשך השנה את תראי.. יהיה לך קשה להיפרד מהן!! הן כמו אחיות ממש… מדברים, צוחקים, יוצאים לטייל, אוכלים יחד… זה חוויה!!
תזכרי שלכולן יהיה קשה בהתחלה.. היציאה מהבית וכולי
תנסי להתסכל על החיובי, כשקשה תתקשרי למשפחה שלך, חשוב שתהייה לך תמיד חברה טובה איתך.. אליה תוכלי לבכות כשקשה, לדבר.
את עוד תהני המון ותצברי המון חוויות טובות!!
את מגיעה לקריות או לצפת?
בכל מקרה, בהצלחה❤
היי תודה
לא לשם ולא לשם 🙂
חחחח דווקא אני ממש רוצה להתנסות בפנימייה, זה נשמע לי ממש מגניב… הדיבורים בלילה עד שאחת מהצוות מעירה, שאוכלים ביחד, לומדים ביחד למבחנים…
המוני הצלחות!!!!
מגניב זה לא, יקירתי:)
מקווה שתעברי את התקופה בצורה הכי טובה שיש
אוהבת אותך………
רק מעדכנת אותכן שהתחילה השנה בצורה הכי טובה שיכולתי לדמיין וממש כיף לי וטוב לי.. כמובן שיש קשיים אבל ביחס למה שחשבתי זה כלום ב"ה….
תודה לכן על כל התגובות