אני מרגישה שאני אף פעם לא אני. כאילו אני תמיד משנה את עצמי לפי הבנות שאני סביבן, לפי מי שאני חושבת שהיא יפה, טובה, חסידית יותר או חסידית פחות. אני פשוט כל פעם משתנה לפי מה שאני חושבת שיחשבו עלי באותו רגע. נגיד, הייתה לי תקופה כזאת שאני עשיתי את עצמי ( או שבאמת אני כזאת, אני לא יודעת) לא חסידית והלכתי בקצת יותר קצר, כי חשבתי שזה יהייה מגניב ואני יראה יותר מעניינת ככה לכיתה וסתם, חשבתי שזה נחמד. ואז באה תקופה שאני רואה בנות חסידיות ואני מתחילה לקחת כמויות של החלטות טובות ולהראות הכי חסידית בעולם כי אני רוצה גם להראות כזאת.
וואו יצא לי ממש מסובב?
אבל ממש ממש מקווה שהבנתן את השאלה המוזרה שלי??
ואם יש למישהי תשובה או שמישהי מזדהה פליז תעזרו לי כי אני פשוט לא יודעת מי אני!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
בנות כאן יתכתבו לך תאהבי את עצמך וזה נכון אבל.. זה ככ גיל, זה קטע שעובר.. על תבקרי את עצמך על זה. יעבור.
אני ממש מזדהה איתך, ברמות. וזה לא קשור לאהבה עצמית, אני יודעת, זו פשוט הרגשה שאתה צריך לרצות את כולם כל הזמן. אני צודקת?
בקיצור, אינלי ככ מה להציע לך כי אם היה לי הייתי עושה את זה מזמן.
מקוה שלאט לאט זה יעבור לך…
בהצלחה אהובה♥️
שייה
זה כן קשור לאהבה עצמית.
מי שאוהב ושלם עם עצמו הוא לא מרגיש צורך לרצות תסביבה
אה, הייתי מציעה לך לבדוק עם עצמך מי את, לפי איך שאת במשפחה. בדרכ משפחה זה מקום שאתה אתה.
ולפי התשובה שתגיעי אליה, תדעי איך לפעול..
הכנות שלך מדהימה אותי
שייה
תודה שייה?
אבל אני לא בדיוק יודעת אם אני
באמת כמו כולם במשפחה..
גם אני חשבתי כמוך עד לא מזמן,
שאני בדיוק כמו אמא שלי וכמו כל המשפחה..
ועשיתי בדיוק הכל כמו שאנחנו עושים במשפחה.
אבל הסתבר שאני אישיות בפני עצמי,
ואני חושבת אחרת ורואה דברים אחרת..
וזאת לא אני בקיצור..
מקווה שאני מובנת?
זה עניין של עבודה עצמית.
את צריכה לעשות חשבון נפש ולחשוב רגע:
'מה טוב בשבילי, בשביל הנשמה שלי?'
תסתכלי על עצמך עוד 5 שנים, איך את רואה את עצמך?
[בתור אמא? אישה לבעל] איזה סוג חיים את רוצה לבנות?
ושאת מחליטה אחד משניהם. שאת סגורה על עצמך ב100% ,
את בונה את עצמך.
לדוגמה: אם את בוחרת להיות ילדה חסידית [אני לא אומרת שאת לא]
את מחליטה החלטה טובה אחת, לזמן מסוים. לומדת גאולה ומשיח וכ"ו וכ"ו…
אבל את צריכה להיות שלמה עם עצמך! עם ההחלטות שלך!
לאהוב את עצמך! ואת הדעות שלך!
את לא יכולה להיות משהיא אחרת, כי כל אחת והעופי שלה
ותידעי תמיד שאת לא לבד במערכה הזאת!
הרבה בנות בגיל העשרה כמוך בדיוק!
בהצלחה יקירה???
כל עוד את לוקחת החלטות טובות אין מה לדאוג:)
וואו
זה כזה אמיץ להודות בזה
אני גם מסכימה איתך
לפעמים, יש משו שאנחנו עושים שאנחנו לא שלמים איתו במאה אחוז, או יודעים שהוא לא הכי חלק, ואז למול אנשים מסוימים – אנחנו "מתחפשים" (אפרופו פורים)
אין לי עוד הרבה מה לומר לך חוץ ממה שאמרו כאן – לגבש לעצמך דרך משלך ולהיות שלמה איתה עד הסוף
בהצלחה לך! (וגם לי…)
וואוו הכי מבינה אותך בעולם
לקח לי שנים להגיע למסקנה שאני בנאדם מאוד מרצה
זה לא שאין לי דעות או עמוד שדרה, אלא קשה לי מאוד לקבל את זה שמישהו מאוכזב ממני, וברמה הרבה יותר בסיסית, אני תמיד רוצה ומנסה שהאנשים שסביבי ירגישו כמה שיותר בנוח ממני ואיתי, וזה יכול לגרום לי לעשות ברים שלפעמים מגרדים את העקרונות שלי, או את הרצון והיכולת שלי.
ממליצה לך לעשות תהליך עם עצמך ולהבין מאיפה זה בא באמת
לי לדוגמה זה הורים דורשים עם ציפיות והרגשה מבחינתי שכלמה שאעשה לא יספיק..
אז מאחלת לך בהצלחה
את כולה מחפשת תמצך הכל טוב,
פעם להיות חסידית זה מגניבבב אז את רוצה ממש ופעם להיות חננה זה מגניב…-בעצם זה בחיים לא מגניב חח סתם סתם
הכל טוב זה נורמלייייי אדם רוצה להתאים תצמו לסביבה כמו שתבואי לישון אצל חברה שהם ממש ממש סגורים תבואי עם קצת יותר ארוך…
אבל אל תדאגי! משיח באאא ואז כולנו "כצדיקים גדולים"
אבל עד אז, לא משנה מה את מחליטה להיות העיקר שתהיי שמחה ושלמה עם עצמך!
בהצלוחהההה ונתראה בגאולההה נאו מיד ממש!
את מתארת איך שאת משתנה לפי הסביבה,
אז אולי פשוט תקיפי את עצמך בסביבה טובה?
ואז מתוך שלא לשמה יבוא לשמה
אחלה רעיון, תודה?