למה בחיים האלה, מי שטוב ותמים, לא יכול לשרוד?
אני ילדה, עם כל השובבות והאנרגיות שבי, אני נורא רגישה ותמימה מאד.
ואנשים החצופים שקולטים את זה, מנצלים…
וזה מעצבן.
אני לא מצליחה להצמיח עליי עור של פיל.
אני לא יודעת איך.
וגם אנשים, עכשיו אני אמור לחשוד בכל אחד?!
ולמה בכלל? העיקר שבוכים שאיןאנשים טובים בעולם… כי מנצליםם אותם עד שהם נגמרים..
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
16 תגובות
אני גם ילדה מאוד רגישה. בת יכולה להגיד משהו בלי כוונה לפגוע, ואני אפגע. זה קשה. אין לי חברות ממש, כי כולן יודעות שאני רגישה. אבל מזתומרת שמנצלים את זה? פוגעים בך בכוונה?
אוייש זה כואבב
אאוץ?
התכוונתי רגישה. לא בזה שאני נפגעת. קרה מקרה, ולא ממש זוכרת?
אבל אני נותנת דוגמא, אם מישהו אוהב לעזור, אז ינצלו אותו וכל הזמן יבקשו ממנו. וכאילו בכיף, בשמחה. עד שמגיעים לרגע שכבר לא יכולים….
וואו, אני מבינה אותך לגמרי…
אני… אפשר לומר שהצמחתי עור של פיל?.
ואני מצטערת על זה, אז תשמחי שעדיין יש לך את זה!
אל תנסי להשתנות!
תנסי להפיץ את הטוב, ואת התמימות! (ואני אנסה לעזור במקום שבו אני נמצאת)
תודה.
זה קצת קשה… אבל אני באמת רוצה לשמור על זה.
עצובב מאוד!!
חחח לא התכוונתי בקטע כזה. אבל תכלס כן…?
אז תיהי לבד ..
בלי אנשים סביבך
איך את מסוגלת לומר את זה!?
חייבים אנשים.
זה לא מה שאמרתי?
כל אדם בעולם חייב חברה. אנחנו בני אדם. ונולדנו לצורך הזה, בשביל שאחד יעזור לשני.
ואני איכשהו גם בנאדם??
וזה לא הגיוני. שרק בגלל שיש אנשים לא טובים, אני אשאר לבד?!
אוף. אוף. ואוף.
תמיד אמרו לי שאני תמימה ורגישה.
ונפגעתי מאוד.
כי אני תמימה ורגישה.
אחותי תמיד דברה איתי בציניות ואני נפגעתי..
ולאט לאט נהייתי פחות ופחות תמימה..
וגם הרגישות נהייתה מוסתרת איפשהו.
והשנה שיחקנו איזה משחק בכיתה עם פתקים של מחמאות והיה שם 'תמימה' ואמרתי לחברה שלי "נראלי זה מתאים לי, לא?"
והיא- "לך? (???) מה פתאום!!"
ואני.. הצטערתי על זה ממשש
איפה התמימות שליי איפה??
למה אני כזאת חשדנית פתאום?
כל משפט שחברה אומרת אני בוחנת מכל הצדדים כאילו..
כי כשהייתי קטנה וטפשה חשבתי שזה לא טוב להיות תמימה.
כי כשאמרו לי שאני תמימה אמרו את זה עם מבט שפיענחתי כזלזול.
תראו מה זה גורם לאנשים, הזלזול שלכם בתמימות!
פשוט חבל.
נכון. אויש.
אני תכלס גם חשדנית, אבל נורא תמימה?
הרגישות שדיברתי עליה, לא קשור לפגיעה, התכוונתי לרגישה, לב רגיש, לאחרים…?
וואי?
עם הזמן לומדים להצמיח עור של פיל, וזה חשוב ונצרך
וגם לומדים לאהוב את הרגישות הזו, להשלים איתה
אני אוהבת אותה, ושלמה איתה.
אני לא אוהבת את התנהגות של אנשים…
ותכלס, מצד אחד אחד אני כן רוצה להיות חזקה, מצד שני לא. אני רוצה להישאר ילדה!!
מי אמר שזה נכון ש"בחיים האלה, מי שטוב ותמים, לא יכול לשרוד"?
הוא יכול לשרוד, אם הוא ימשיך להישאר תמים.
זה כמו שתאמרי, 'למה מי ששומר בקפידה על כל הלכה וההידורים, לא יכול לשרוד?' בטח ששורדים. מי שעדיין חרדי.
מקווה שהבנת, כי אני תמימה, ואני שורדת.
לא הבנתי את ההשוואה בין השניים?
כי יש אנשים טובים, עם לב טוב, ורק רוצים לעזור, ותמימים, ובסוף רק נפגעים!!
אז שלא להיפגע ישימו על עצמם עור של פיל… ויש כאלה ששמים מבלי ידיעה…
יש הרבה אנשים קרים לאנשים רק בגלל שפגעו בהם בעבר..
טוב לא משנה. נראלי אף אחת לא ממש הבינה אותי. אולי לא הייתי צריכה לעלות תשאלה?