אז ככה, אמא שלי מחנכת כיתות ז-ח (לא יחד כמובן… לסרוגין…) וב"ה מאוד מוערכת. היא אוהבת את התלמידות אהבת נפש ומשקיעה בהן את כל נשמתה.
התלמידות ב"ה קולטות את הרגשות כלפיהן ומביעות חזרה אהבה גדולה. אהבה שמתבטאת בין היתר בשפיכת הלב שלהן…. עשרות תלמידות שומרות איתה על קשר, מתכתבות ומתקשרות בלי סוף.
אמא שלי כמובן חרדה לפרטיות שלהן, וכדי שאנחנו לא נדע ולא נשמע שום דבר היא מסתגרת לעיתים קרובות מאוד (פעמיים ביום אפילו!) בחדר נעול ומדברת איתן (ברור שיש תקופות רגועות יותר אבל בזמן הקורונה זה ממש החמיר!).
את הידיעה שאלו התלמידות שמעתי מהבנות עצמן (אני לומדת עם חלק גדול בתיכון ובכללי אני פוגשת אותן בהתוועדויות ובפעילויות קהלתיות) וממשפטים ששמעתי פה ושם וקישרתי.
אני שמחה ומאושרת שהבנות מצאו את מי לשתף ומי שיכול לעזור להן. זה באמת מאוד חשוב מאוד וב"ה אני לא מקנאה בהן בכלל! באמת!
אבל ממש קשה לי! תגידו שאני אגואיסטית… לאכפת לי כבר…
אני מרגישה שאין לי אמא! אמנם היא מתפקדת והבית ב"ה במצב מעולה אבל אני מרגישה שאין מי שמתעניין בי בצורה כנה ואמיתית. היא חושבת כל הזמן על התלמידות והיא כבר אפילו לא זוכרת למה אני לא נמצאת בבית (כי אני בבגרות שחרשתי על החומר שלו מלא זמן!), או שכבר לא מעניינים אותה הציונים והתעודות שלי……..
אני כבר לא יודעת איך להתייחס לעצמי.
מצד אחד אני מבינה שעכשיו מאוד קשה להרבה בנות ואני שמחה שיש להן השפעה טובה ולכן אני מנסה כמה שיותר להקשיב לאחיות שלי (שגם מרגישות כמוני) וכמה שפחות להציק לאמא שלי (כי היא נהייתה גם חסרת סבלנות בעליל לסיפורים שלנו). אבל מצד שני אני כועסת על אמא שלי (מה שאני ממש לא רוצה להרגיש), רוצה ולא מצליחה לגרום לעצמי שלא יהיה לי אכפת מהעניין אבל קשה לי! אני שונאת להרגיש אגואיסטית! בעיקר אחרי שבנות סיפרו לי איך אמא שלי עזרה להן! אבל אני כבר לא יכולה לסבול אתזה!
זה נורמאלי?? כי אני מרגישה כמו ילדה בת 5…
יש דרך שאני יכולה לשפר את ההרגשה שלי? כי הידיעה שהמצב מתי שהוא ייגמר לא עוזר לי……..
11 תגובות
אוווף
מזדהה איתך.. לגמרייי.. יש אצלי מצב דומה.
והקטע הוא שאמא שלי בכלל לא שמה לב לזה..
מה עושים???
יאוו מעצבן. אני מאוד מבינה אותך, כי אמא שלי פעם גם הייתה מורה… אבל זה היה ממש פעם, נראלי שהיא הפסיקה להיות מורה כשהייתי בה׳ או ו׳…
אבל לא הרגשתי שלקחו לי את אמא שלי עד כדי כך, חח. היא המשיכה עדיין לאהוב אותי ולהתעניין בי יותר מכל תלמידה… כי היא אמא שלי ואני הבת שלה, ברור שיש סדר עדיפויות, עם כל הרצון הטוב…!
לא יודעת, זה באמת מעצבן. מאוד. דיברת איתה על זה? אמרת לה כמה שזה מפריע לך שהיא לא פנויה אליך מספיק? אולי תכתבי לה מכתב? חח אני לא טובה בלהציע עצות… ?
אם זה היה המצב בבית שלי, הייתי מיד אומרת לה. כי ת׳כלס, אמא שלך אוהבת אותך יותר מכל תלמידה, עשרת מונים! אז כדי שתגידי ותדברי איתה, והפעם בשיא הרצינות… אל תתביישי להפריע לה, אמא שלך חייבת לדעת את זה!
אויש קשה…
אולי תגידי לה את זה?
שזה קשה לך ולאחיותיך..
אני איתך. זה התמודדות לא פשוטה
וואו.
את פשוט מדהימה!
ןלמה, את שואלת?
כי במקום לחשוב כמה אני אמא שלי לא בסדר, וכמה היא מעצבנת שהיא לא מקשיבה לי ולא יודעת מה, את רואה כמה אמא שלך עוזרת לבנות, וכמה היא משפיעה עליהם.
וכן, כמו המשפט הידוע לא זוכרת במדיוק אבל התוכן שלו אומר ככה כשהמצב לא נורמלי, הכל לא נורמלי…
ואנחנו עכשיו נמצאות במצב קורונה, וזה לא נורמלי!!
אז כבר הכל נורמלי…
שולחת לך חיבוק ענק ענקושתדעי שאני אוהבת אותך המון!!
בהצלחה נשמה שלי?
דייייי…… מאחלת לך בהצלחה!!
היא אוהבת אותך אבל היא עסוקה…
יאווו, אוףףף.
איזה קשה זה!!
אין לי מה לומר חוץ מזה שאני איתך!!!
ותרגישי בנח לכתוב את זה, זה ממש לא אגואיסטי
נורמלי בטוחחח
ואוו התמודדות קשה!!
דבר ראשון זה בטח בטח נורמלי בכל בחורה שהיה במצב כזה! הילדה שבך רוצה אמא בשבילה! וזה הכי נורמלי שאפשר אל תרגישי רע בזה!
בזה מיוחד שאת מנסה להתגבר!
אז הרגשות שלך יכולות לשפר רק ואך עם את מנסה לשפר את המצב ולא לברוח ממנו! את צריכה דבר ראשון לסדר את הרגשות שבתוכך את המחשבות תשבי לבד בשקט עם עצמך תשימי מוזיקה ותכתבי הכל הכל!
תדברי עם מישהי גדולה ממך משפיעה שתעזור לך לעבור זאות בלי כעס.. בהמצב לא יידרדר..
וכשתירגישי שאת שלמה עם זה ומסוגלת תכתבי לה מכתב או תדברו..
אני בטוחה שהיא רוצה לשמועה!
היא לא עושה זאות בכוונה!
שיהיה לך הרבה הצלחה!! ורק בשורות טובות!?
אוף אני מזדהה איתך…
אני אגיד ל מה עשיתי עם זה…
אני כתבתי לאמא שלי הודעה (לא היה נעים לי לומר לה פנים אל פנים)
ואמרתי לה אמא אני רוצה אותך יותר איתי!!!!
ומאז אין זכר לתקופה הזאת!!!
אני הראשונה ההתענינות של אמא שלי חוץ משאר המשפחה שלי…
אני ושב תשפשוט תכתבי לה מה שאת מרגישה, ומה שאחיות שלך מרגישות… או שתדברי עלזה עם אבא שלךך…
יווו גם אמא שלי שנה הבאה מחנכת כיתה ז' וזה סיוט אמא מחנכתת
אויי!!!!!!
בטוח שזה נורמלי…
זה בכלל לא אגואיסטית..
כל ילדה רוצה את אמא שלה לידה ושתתנין בה!!!!!!
תיכתבי לה!!
תיכתבי כל מה שאת מרגישה ותתני לאמא שלך ליקרוא שתדע מה הבת שלה רוצה!!
אוהבת אותך???