היי, חייבת עצות. אני לומדת לנגן על מנדולינה. בהתחלה הייתי קמה, עושה את זה בשיא המרץ והכל. אבל לאט לאט התחלתי לפספס, לא הייתי עקבית ודי הפסקתי להתאמן.. ועכשיו, כשאני יודעת באיזו רמה אני אמורה להיות ובאיזו רמה אני באמת כל פעם שאני לוקחת את המנדולינה לידיים ומנסה להתאמן אני מתאכזבת מעצמי, כועסת על עצמי, סוג של שוקעת במרה שחורה. זה קורה גם כשאני שומעת איך מישהו אחר מנגן יפה ואני אומרת לעצמי 'אני בחיים לא אנגן ככה' 'אני תמיד אשאר כך וכך' ומתחילה לבכות, מתאכזבת, זורקת את המנדולינה ובא לי להרביץ לעצמי על זה שאני כזו עצלנית ועל זה שאני אומרת לעצמי דברים כאלו.
אז פליז תעזרו לי, רק אל תגידו לי" תחשבי מחשבות חיוביות, תוציאי את השליליות מהראש" -זה לא הולך לי, אלא אם כן יש לכן המלצות איך עושים את זה.. וגם לא "פשוט תקבעי זמן: למשל ביום שלישי וחמישי בשעה שש בערב" אז לא, ניסיתי המון וגם זה לא עובד..
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
היה לי את אותו דבר עם פסנתר, שאחיות שלי התאמנו כל היום וניגנו מהמם ואני הייתי תקועה מאחורה כי הייתי עסוקה בדברים אחרים ואז התביישתי לנגן, שלא ידעו עד כמה אני גרועה מהן. וזה הדרדר יותר ויותר.
נראלי תבחרי לעצמך איזה ניגון או שיר שאת ממש אוהבת ותחפשי תתווים שלו ואז תנסי ללמוד אותו. אם את ממש אוהבת את הניגון את לא תתני לעצמך להפסיק עד שתדעי אותו ישר והפוך מתוך שינה, וככה תתרגלי הרבה. כמובן שככה תוכלי להשוויץ גם:)
אני לגמרי מבינה אותך!
במיוחד שלמדתי בכוונה כלי קל ורציתי משהו הרבה יותר יפה אבל חשבתי שמאוחר מידי ללמוד אותו וכל זה קרה לפני חמש שנים כמעט ככה שזה מעצבן כי כבר יכולתי לעשות את זה וגם אח"כ כשכבר למדתי הפסקתי ואני בקושי מנגנת כבר שלוש שנים וזה מעצבן אותי שאני טועה כי כשלמדתי כל שבוע הייתי מנגנת מושלם (פרפקציוניסטית…)
ועכשיו כשאני מנגנת לוקח לי שלוש שעות לשיר ועדין אני לא מרוצה ואני גם מזיעה מהמאמץ…
אני מציעה לך פשוט לא להסתכל על אחרים ואני יודעת שזה קשה אבל באמת תזרקי לפח את כל המחשבות האלו של מה הייתי אמורה להיות ותגידי לעצמך "אוקיי, היום זה מה שאני יודע? בסדר, עכשיו אני מתאמנת ומשקיעה כמה שאני יכולה ופעם הבאה אני אהיה הרבה יותר טובה!" לדעתי זו הדרך באמת להשתפר כי אם רק תחשבי על מה את אמורה להיות לא תוכלי להגיע לשום מקום, תחשבי מה יהיה הלאה.
איזה קטע מלאא בנות שאני מכירה מנגנות במנדולינהה
מה יש בכלי הזה??
לא יודעת מה יש דווקא במנדולינה
אבל סתם באלי לכתוב שאין על גיטרה בעולםם(במיוחד חשמלית)
מכירה מתחייב אחר. עשיתי הפסקה עד שבאמת רציתי שוב.
בהצלחה!
הי חומד
הפריע לי המשפט "ובא לי להרביץ לעצמי על זה שאני כזאת עצלנית"
למה להרביץ? מה עשית רע?
את הרי רוצה לדעת לנגן נכון? ואפילו מפנה זמן בשביל זה ומאמנת. זה נקרא עצלנית?
חשבת אולי שאת לא מתאימה את היכולת שלך לרצון?
את הרי רוצה לנגן, אבללא בהכרח יכולה.כלומר ברור שאת יכולה עקרונית, אבל בהתחשב בנתוני החיים שלך לא בהכרח יש לך כוחות להקדיש את חייך לנגן במנדולינה, נכון?
המלצה שלי, אל תדרשי מעצמך דברים שהם לא בכוחות שלך כרגע.
גם לי היה משהו בסגנון פשוט עם כלי אחר
איך שזה נשמע פשוט נמאס לך
מה שעזר לי זה לעשות הפסקה לאיזה חודש חודשיים ואז לחזור עם מרץ חדש
ומה שכתבת שזה קשה לך- אז גם לי היו יצירות שפשוט לא ידעתי איך אני מצליחה לעשות אותן ומשבוע לשבוע זה נסחב כי לא הצלחתי שוב ושוב ואחרי זה שעשיתי הפסקה וחזרתי ללמוד אחרי איזה שלוש חודשים זה כבר היה לי יותר קל אפילו שלא התאמנתי כל התקופה הזו! פשוט נראה לי שכשגדלים גם היכולות גדלות;)
עוד משהו שעזר לי זה להגיד למורה שלי "מורה יקרה! קשה לי קצת עם העומס של כל היצירות והשירים, אשמח שתפחיתי קצת את העומס וככה אוכל להתאמן יותר טוב"
בהצלחה!!!
(מקווה שלא חזרתי פה על תגובה של מישהי פשוט אין לי כוח לקרוא הכל)