"זה שנושאי התורה, מצפצפי האמונה, אינם מתנהגים כפי שמצפים מהם, לא הופך את התורה עצמה לשקרית, חלילה.
אבל אם המוחצנים, השטחיים, הקלילים וחסרי הרגישות ההלכתית הם אלו המגלים יפי נפש בשעת מבחן, מדוע יבחר להתחבר לאחרים?"
(מתוך מהללאל, מ. קינן, עמוד 671)
מעניין אותי מה אתן חושבות, תגיבו בבקשה למטה:-)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
12 תגובות
רק אני שונאת את הסידרה הזאתת
me too
בחיים לא קראתי תסדרה הזאת…היא נראית לי ארוכה ומשעממת;)
באלי להבין מזה ואז להגיב לך אבל אם תוכלי תסבירי לי מה אומר הקטע השני כי לא ממש הבנתי:\
וואי אם אני זוכרת נכון אז צבעים ושלוואן מתות על הסידרה הזו.. נכון??;)
אני ניסיתי לפני כמה שנים ולא התחברתי בכלל..
השנה ניסיתי שוב ו… לא!! לא הלך.. לא יודעת למה!
ואני נורא אוהבת לקרוא ספרים!
מוזר:/
מוזר מאד
קראתי אותם החופש בפעם הראשונה
(אחרי נסיון לא מוצלח כשהתחלתי לקרוא ממהללאל. היתה סדרת ספרים שקראתי בבלאגן, חשבתי שגם במקרה הזה זה ילך. מסתבר שיש עניין בסדר;)) קיצרר ממש אהבתי.
לא התמכרתי ברמות של מה שהלך פה בפוסט של שלוואן. אבל בהחלט אהבתי!
משפט נכון, מדוייק וממצה!
אבל יש בו טעות אחת, אבל יסודית… שכשחושבים עליה כל התמונה מתבהרת.
הנקודה היא *אני*.
גם אם ה"צדיקים" לא מתנהגים כמו שמצופה מהמם, וגם אם ה"רשעים" מפתיעים לטובה- *אני* צריך לדעת מה המקום שלי, מהי הדעה שלי ולאן אני שואף להתקדם.
אם ה"טובים" הם באמת טובים- אז גם אם פעם אחת בנושא אחד הם נפלו וטעו- עדיין רובם טוב, וכנראה שגם הטעות שלהן הגיעה מרצון טהור לעשות את הישר והטוב. הם בני אדם שלפעמים נופלים. לא מלאכים.
ואם ה"רעים" הם באמת רעים- אז גם אם פעם אחת בנושא אחד הם התנהגו יפה- עדיין רובם רע, וכנראה שגם ההתנהגות היפה שלהם הגיעה מרצון למלא אינטרס כלשהוא. כי הם בני אדם, לא מלאכים, שלא מנסים אפילו להגיע לשלמות.
המדד הוא לאן פונה הכיוון הכללי שלהם, למעלה- לכוון לרצון ה' האמיתי, או למטה- לכוון לרצון עצמם…
שוב- המשפט נכון, ואמיתי, ומציג בצורה חדה וברורה את הדילמה שאיתה כל אחד מתמודד מידי פעם בחייו.
האפשרות היחידה להמשיך, לפעול ולעשות טוב- זה להידבק תמיד, אבל תמיד, באנשי האמת- תוך כדי הפעלת שיקול דעת ובקרה עצמית האם הרצון הוא טוב וישר גם על פי תורה..
מאחלת לכולנו שנצליח לעמוד ולבחור בטוב תמיד =)
וואו!
האמת שאני זוכרת את המשפט הזה, וזוכרת שהוא נתן לי המון זמן למחשבה.
אבל רק עכשיו יש לי תשובה מסויימת.
אני חושבת שהבעיה של דובר המשפט הוא, שהוא מתייחס לאנשים בקבוצות.
קבוצת המנהיגים/נושאי התורה,
וקבוצת המוחצנים.
וזו הטעות.
בנושאים כאלה צריך להתייחס לכל אדם בצורה אינדיבידואלית!
כל אדם כפרט ולא כקבוצה!
אז גם אם רוב נושאי התורה מתנהגים בצורה שאינה ראויה, עדיין זה לא מראה על הכלל.
לכן יש פה טעות חמורה.
מקווה שהייתי מובנת מספיק!
אמאלה איזה השגחה פרטית מטורפתתת
אני עכשיו באמצע לקרוא את הספר, וחלפתי על המשפט הזה לא מזמן
ויותר מזה, גם אני התעכבתי על המשפט הזה וחשבתי על תשובה!
מטורף!!!!
מישהו הרשה לך לחדור לראש שלי?!
שימו לב שבמהלך כל הספר יש את הדילמה הזאת..
גם אצל יקוואל עם השודדים היא מופיעה. גם אצל שלוואן בעצמו (עם המדליונים).
גם אצל הרב פלטיאל צאנרן (הרב שדיאלידאן מינה לרב המלכותי).
גם אצל יוזבד (כשמודיעים לו על המלוכה שמצפה לו).
וגם אצל איסתרק כשהוא בשבי…
וכל אחד עובר את ההתמודדות הזאת ברמה מסויימת ובוחר בצורה מסויימת, בהתאם לכוחות הנפש שלו, לשאיפותיו, ולדמויות בסביבתו…
לדוגמא- יקוואל רצה חופש ולכן המסקנות שלו וכל דרך החשיבה שלו התעוותו כלפי החופש… ולעומתו שלוואן מצליח לברר באמת מהי דרך ה' ולעשות את הצעד המכריע ולבחור בטוב..
למה הוספתי את זה?
כי אנחנו צריכות להבין שאין פה "קבוצה שמייצגת", "הולכים לפי הראש" וכו'.
יש פה הרבה אנשים, עם הרבה שאיפות. והתפקיד שלנו הוא למצוא את האנשים שהשאיפה שלהם היא לעלות ולהתעלות ברוחניות- ורק אליהם להתחבר.
וזה לא אינדיבידואלי, ולא משתנה בין אדם לאדם. כי דרך נכונה לחיות יש אחת וזו דרך ה', בדיוק לפי ההלכה.
לאורך ההיסטוריה אנחנו רואים הרבה קבוצות שכלפי חוץ היו נראות צדיקות עד מאד ותכל'ס היו בשפל המדרגה כמו הקונסרבטיבים- שבראשית תנועתם היו נראים חיצונית כמו יהודים אורתודוקסים!!
והעובדה הזאת באמת גרמה להרבה אנשים להתרחק מדרך ה'.
תכלס- אחרי כל המלל ? ואם קראתן עד כאן באמת אשרייכם ישראל ?
אני חושבת (כמו שאמרתי בתגובה הקודמת) שהמדד הוא לאן פונה הכיוון הכללי של האדם בעבודתו ה' שלו.
כלפי מעלה או כלפי מטה…
מקווה שעזרתי לכמה בנות לסדר את המחשבות שלהן בנושא, ואם לא שוכנעתי אז לפחות העלתי נקודות למחשבה ?
יום טוב אהובות?
תודה לך!
מישהי יכולה להסביר את הרקע שמאחורי המשפט הזה?
פשוט אין לי את הספר כרגע
הרקע-
מהללאל יוצא מהיער בעקבות אליהו, החבר היחיד שלו. לאחר שרודפים אחרי מהללאל בעיר (כי חושבים שהוא הנסיך מיכאל) הוא בורח, ובשלב מסויים הם נפגשים חזרה . אליהו עוזר למהללאל הרבה ומהללאל מעיז לשאול אותו למה הוא עושה את זה כשהוא מצפה לתשובה הפשוטה של- כי אנחנו חברים…
אליהו עונה לו בכמה סיבות שכולם חשובות אבל באף אחת אין את הידידות הפשוטה…
מהללאל מתאכזב ובהזדמנות הוא נעלם לאליהו.
אחרי מצוד הוא נתפס ומוכנס לכלא, שם מגיע לבקר אותו שלוואן- נסיך כוזר האחרת בעקבות הוראת אביו.
שלוואן מציג כאילו אכפת לו מ"הנסיך מיכאל" השבוי- מהללאל..
בעקבות ה"ידידות" ששלוואן משדר למהללאל, מהללאל שכל החיים חיפש את היושר והאמת מתחיל להתייאש מקיומם של אנשים טובים שמכוונים למעלה =|
ואז הוא חושב את המשפט הנ"ל כשהכוונה הברורה היא שאליהו היה מבחינתו נציג כוזר האמיתית- נציג הטוב, ושלוואן הוא נציג הרע, ובפועל שלוואן מתנהג כמו שמצופה מחבר….