למה אני לא מצליחה פשוט להיות, לחוות ולהרגיש?????? (אתן יודעות כמה עבודה אני עושה בזה שאני מפריזה בסימני שאלה עכשיו?!)
מבפנים אני אדם רגיש ומלאת רגשות, אבל בפן החיצוני, להביע את זה – משהו משתבש.
(נ.ב הכותבת בת 14.5)
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
19 תגובות
זה תקין. אל תרגישי לא נורמלית.
כל עוד את אומרת שבפנים יש בך רגש ואת מודעת אליו, אז זה הכי בסדר בעולם.
כשאנחנו מתבגרות, לוקח זמן ללמוד לווסת את העולם הרגשי, ולוקח עוד יותר זמן ללמוד להמחיש את העולם הרגשי המופשט באופן מוחשי.
תהני מהתקופה הזאת, תכירי את עצמך לעומק ותהני מזה.
מה יש להנות מזה.
סיוט אחד גדול.
משהו חוסם אותך להביע את הרגשות שלך?
אני חושבת שאת צריכה לבדוק מה שורש הבעיה ומשם להתחיל.
אם תפרטי יותר זה יעזור מאד.
בהצלחה נשמההשלייי
מכירה את זה.
אבל זה רגעים או זמנים שעוברים לא…?
ככה אני מכירה..
אם זה לא תאמרי.
הי נשמה
בואי רגע תעצמי עיניים ותלכי אחורה אחורה בזמן.
תגיעי לגיל אחת עשרה – דמייני את עצמך בגיל הזה. בגיל שכזה את מצליחה להביעה רגשות?
את התשובה היא לא אז בואי נלך עוד אחורה.
בגיל תשע הצלחת להביע רגשות?
בגיל שש?
אני מניחה שהתשובה היא כן.
אי לכך ובהתאם לזאת, אני יכולה להניח שאת יודעת להביע רגשות, פשוט זה אחד מתסמיני הגיל שלנו. זה יעבור, תזרמי עם הנפש שלך
אה ורציתי לומר עוד משהו
זה ממש אבל ממש סגנון של אופי.
והקיום שלך לא תלוי ברגשות שאת מרגישה
השאלה שלך נותרה תמוהה.
השאלא לא כתובה בצורה מובנת כלל וכלל.
ומדברת איתך מי שעשתה חמש יחידות גם במתמטיקה וגם באנגלית.
למה תמוהה?
בנאדם בא שפך תרגש שלו..
בנות פה כן הבינו אותה
לאיודעת צרם לי התגובה שלך..
ובלי קשר,
5 5 (יחידות;)) לא משקפות את הכל בחיים;)
מה הקשר החמש יחידות??
״משוגעת..״ מדוע אמורה לשנות או לעניין העובדה שעשית 5 יחידות?
ואגב מה לא מובן?
אני מוכנה להסביר:)
לא יודעת אם לזה התכוונת אבל מעצבן אותי שרק מי שבוכה הוא עצוב
ומי שמחייך הוא שמח.. כי כלכך לא.
עזבי, קיצער זה הרגשה הגיונית.
נשמע כמו חסם רגשי… באמת מתסכל להיות ככה.
הפתרון לזה הוא לחזק את עצמך, את הביטחון העצמי ולבנות את עצמך.
אפשר לנסות לבד, אבל יש אפשרות של עזרה מקצועית אם את לא נרתעת מהרעיון.
בכל אופן יש לך זמן לזה, את עוד צעירה ?
זה טבעי..
זו את..
את לא צריכה לחשוב שאת לא בסדר…
שאת צריכה לנות משהו..
ככה ה' ברא אותך וככה את!
ואת מושלמת ככה!
אני בדיוק ההפך שלך, וזה לא כזה כיף
בטוח 14.5?
לא 14.6?
אני גם ככה בול קוראים לזה ילדה מופנת אין בזה שום רע בגדול הקטע שלעומת בנות אחרות לרוב לא יראו עליי כלום ולא יפנו אליי גם כשמשו מציף אותי אני נראית רגיל לגמרי רק החברות הטובות שלי שמות לה לזה ופשוט צריך ללמוד לדבר לרוב ילדה מופנת תשתוק ותחכה שיפנו אליה אבל זה מיותר וסתם חבל בא לך להגיד משו דברי משו מכעיס מרגש משמח אותך ספרי למישי אל תחכי שהיא תשאל אותך
לא.
במבה.
אני גם כזו, ולחלוטין לא מופנמת.
זאת אומרת, תלוי.
אבל אני לא שקטה וכזה.
פשוט בלהביע רגשות זה מבולבל.
אתה לא יודע מה אמיתי ומה זיוף.
קראתי איזה פוסט לפני כמה ימים שמתאר בול.
'בניתי מבצר, הקפתי חומה'.
טוב, אני מזדהה ברמות אבל לא אני כתבתי את זה.
אני בת 15, זה ההבדל היחיד נראה לי.
להרגיש זה להתחבר לעצמך בדברים הכי קטנים.
נניח את צועדת במרץ לבית ספר. תעצרי רגע ממרוצתך ותנסי להרגיש.
את הרוח, או את קרני השמש החמימות.
תסתכלי סביב על אנשים. מה הם עושים? לאן נראה לך מועדות פניהם?
תנשמי עמוק ותנסי להבין אילו תחושות עוברות בך בגוף.
נעים לך? את מזיעה? את מרגישה את החום של המדרכה תחת כפות רגלייך, השיער שלך מתבדר ברוח. תעצמי עיניים ותקשיבי לקולות. תריחי.
כשסיטואציה נראית גדולה עלייך או שפשוט את מרגישה שאת לא חיה פה. תעצרי ורק תרגישי. זה יעשה לך טוב.
והבונוס- חוויות יהפכו להיות משמעותיות יותר.
וככה הליכה לבית ספר נראית כמו הרפתקה ?