אה ולהתגבר על קשר הרסני שהיה לי עם מישהי, ראו ממש בימים הראשונים כי היה נורא קשה, אחרי הסתרתי את זה, לא ראיתי טעם להראות לאנשים ולספר לאנשים שאני לא רוצה לשתף.. האנשים הקרובים אלי ידעו
אין לי התמודדות גרנדיוזית בחיים ואני גם לא הילדה הכי מסכנה שאת מכירה בעולם ולא עברתי משהו מפוצץ בחיים שהרבה אנשים לא עברו. לפעמים הגלות מעלימה את האנשים שהיו הכי יקרים לי, וכן, זה קשה לי לא לראות את אבא שלי הרבה זמן. אבל סך הכל אין לי סיפור דרמטי מדי למכור, הגלות קשה לי, כמו לכולנו בערך.
ואני עדיין ילדה מתבגרת טיפשת שהקב"ה אוהב. ועוד לא עברתי יותר משליש מהחיים שלי, אבל בכל זאת אני יודעת שמשיח שלי מגיע.
מה את מנסה להשיג בשאלה? כי אני רוצה להגיד לך שכולנו עוברים דבר או שניים בחיים, בייחוד בגיל ההתבגרות, מי יותר ומי פחות. אבל בשעה שיש כאלה שעוברים את התמודדויות שלהם בשיתוף עם עוד אנשים בסביבתם(כי אולי הם מתמודדים ביחד? תלוי כל כך המקרה), יש כאלו שעוברים את הדרמה האישית שלהן – סביב הלב שלהן בעצמן, בינם לבין עצמם, בלי שרואים עליהם יותר מדי כלפי חוץ, ובלי שהרבה אנשים מודעים לזה או שותפים לזה.
כל אחת עוברת את גיל ההתבגרות בצורה שונה. ולא מחייב שההתמודדות שלך היא גם התמודדות של מישהי אחרת. ויש את זו שיותר פתוחה ומשתפת אבל יש גם את זו שזה אישי מדי בשבילה, והיא מעדיפה להסתדר לבד. ויכול להיות שלפעמים הכרית רטובה קצת והיא לא מתייבשת. וזה בסדר גמור.
לפעמים נראה לי שיש אנשים שהכול מושלם אצליהם, אבל שמעתי שאין דבר כזה, לכל אחד יש התמודדות… אבל החיים של האנשים האלה באמת מושלמים באופן כללי וזה מה שניסיתי להשיג בשאלה. אני עדיין לא בטוחה שכולן מתמודדות.
לכל אחת יש את ההתמודדות שמתאימה לה, לא לכולן יש התמודדויות גרנדיזיות, יש כאלה שיש להן התמודדויות שאין להם שמות ובכל זאת הם התמודדות.
כולנו עם יצר הרע שמנסה להפיל אותנו כל הזמן, נכון? אז כולנו מתמודדות. לצערי אין אנשים שהכל מושלם אצלם, אין אנשים שהגלות עוד לא פגשה אותם ודפקה אצלם בדלת. אבל לא כולן הולכות עם שלט חוצות 'גם אני מתמודדת'.
שאלות, תהיות עם עצמי אנשים יכולים לחשוב שהכל טוב אצלי אבל בפנים הכל שורף לי אבל החיים שלי לא רעים ואני מנסה לעזור לעצמי ואיש לא רואה זאת וגם לא מרגיש רק הכרית;)
ה-"התמודדות" שלי בחיים היא לא לשקוע בהתמודדויות הבלתי נגמרות שיש לי בחיי, וזה לא המקום לפרט. אם רואים מבחוץ? מה? שאני מתמודדת? רובם לא יוכלו לראות. אני לא משתפת בד"כ אבל לא יודעת לשקר אז מי שקרוב ומבין רואה, כל השאר לא.
בדיוק חשבתי על זה מקודם. אנחנו אף פעם, אף פעם! לא יודעים עם מה מתמודד האדם שמולנו..
אחת מתמודדת סכרת, אחרת עם קושי כלכלי, אח מיוחד, אבא חולה, אמא שנפטרה.. ושה' ישמור. וכל זה בלי קשר להתמודדות היום יומית. ולמה שהגיל מביא איתו..
אבל חברה אחת. שהחיים שלה מ-ו-ש-ל-מ-י-ם! תשאלי את שאר החברות… שום התמודדות! טובה בלימודים בלי להשקיע מלא חברות משפחה טובה הורים מדהימים כל היום מחייכת סתם.. נראלכן?? אין חיה כזאת לכולנו קשה. מאד. אלו הם החיים. אבל אנחנו לא בתחרות קושי, להפך. אנחנו 'בתחרות' מי יותר מסתכל על הטוב.
ותזכרו, מי שיש לו הרבה ניסיונות – יש לו הרבה הרבה כח!
אם אינלי הרבה נסיונות אז אינלי כח??? החיים שלי עוברים על מי מנוחות בלי יותר מידי אתגרים זה אומר שהק"בה לא חשב שאני מספיק חזקה בשביל לעבור משו או שתיים בחיים?
בטוח את עוברת דברים אבל אולי את לא קוראת לזה 'ניסיון' ופשוט לוקחת את זה בקל.. זה לא אומר שאין לך כח. ההפך. יש לך הרבה כח אם את ככה מצליחה, אני חושבת שהיא התכוונה שלאלו שיש להם נסיונות שקשים להם אז יש להם הרבה כח רק פשוט הם לא מגלות אותו..
מעגל בלתי נגמר שמתבטא בתחום האישי והחברתי ומשפיע אחד על השני. יש בו הרבה עצבות וכן, רואים את זה וזה רק מחריף את המצב (ושם עלי סטיגמה גם בעיני עצמי וגם בעיני החברה).
וואו זו שאלה שגמרה לי לחשוב רגע. בה החיים שלי טובים, אין לי נסיון אחד ספציפי. בכלל לא. אבל בפירוש כל הזמן החיים מזמנים נסיונות ואתגרים. שעם חלקם אני מצליחה להשלים ועם חלקם פחות.
הרבה פעמים לאחר תקופה אני שואלת חברות אם ראו עלי משהו. הם טוענות שלא, אבל זה מוזר לי. לדעתי הם רואות ומעדיפות לומר שלא ראו?
בעצם יש לי איזשהו ניסיון שהוא ה-ניסיון. באופן כללי – שלום בית? וזה משפיע על החיים שלי מאד מאד מאד. כמובן שלא רואים עלי, וכמובן שממעטת בשיח על זה. וגם משהו מהעבר שאני סוחבת איתי- שעד היום קשה לי עם זה..?
42 תגובות
לא רואים
בעיה כלכלית (לוידת אם ה ההתמודדות הכי גדולה בחיים שלי אבל זו התמודדות קשה בשבילי)
ולא יודעת אם רואים את זה מבחוץ
אני עושה הכללל כדי להסתיר
לקבל את עצמי כמו שאני עם כל מה שזה אומר, ולדעת להכיל קשר, אני מאוד פוחדת מזה, לא חושבת שרואים עלי, אבל מה אמורים כבר לראות?
אה ולהתגבר על קשר הרסני שהיה לי עם מישהי, ראו ממש בימים הראשונים כי היה נורא קשה, אחרי הסתרתי את זה, לא ראיתי טעם להראות לאנשים ולספר לאנשים שאני לא רוצה לשתף.. האנשים הקרובים אלי ידעו
לא.
כשהלב בוכה, רק אלוקים שומע.
אני חושבת המון, לפעמי יותר מידי, תמיד חשבתי שלא שמים לב עד שחברה שלי אמרה לי את זה עלי:(
לא. כל כך לא..
פעם לא הבנתי את זה, והתעצבנתי שכאילו מתעלמים..
ואז קלטתי שאנשים באמת לא רואים ולא יודעים כלום..
הכל אצלי בפנים.
התמודדות עם ההורים ועם עצמי.
אם ההורים רואים קצת יותר.
התמודדות.
בכמה תחומים.
בעיקר תחומים רגשיים.
ורואים, בטח שרואים!
אני ילדה פתוחה מידי. מה לעשות??
אין לי התמודדות גרנדיוזית בחיים ואני גם לא הילדה הכי מסכנה שאת מכירה בעולם ולא עברתי משהו מפוצץ בחיים שהרבה אנשים לא עברו.
לפעמים הגלות מעלימה את האנשים שהיו הכי יקרים לי, וכן, זה קשה לי לא לראות את אבא שלי הרבה זמן. אבל סך הכל אין לי סיפור דרמטי מדי למכור, הגלות קשה לי, כמו לכולנו בערך.
ואני עדיין ילדה מתבגרת טיפשת שהקב"ה אוהב. ועוד לא עברתי יותר משליש מהחיים שלי, אבל בכל זאת אני יודעת שמשיח שלי מגיע.
לא רואים אותה.
לא רוצה לחשוף פה את ההתמודדות
מתמודדת עם פחדים וחרדות
דיכאון
אני לא חושבת שרואים את זה
ואולי זה לא דיכאון, אולי זה דיכי.
דיכאון זה מחלת נפש, זה לא מה שכולם משתמשים בו ביום יום ומתכוונים אליו.
ואולי זה כן דיכאון?
למה לערער על מה שילדה כותבת?
ואם זה מאובחן?
לא מערערת, חס ושלום.
צרם לי נורא שזה הפך לביטוי זול כל כך.
דיכאון זה דבר שרואים ביום יום.
וואי חיים שלי תהיי חזקה אני גם מתמודדת עם זה וזה קשה…
אז את אלופההה
ולא אני גם לא חושבת שרואים אולי קצת
מה את מנסה להשיג בשאלה?
כי אני רוצה להגיד לך שכולנו עוברים דבר או שניים בחיים, בייחוד בגיל ההתבגרות, מי יותר ומי פחות.
אבל בשעה שיש כאלה שעוברים את התמודדויות שלהם בשיתוף עם עוד אנשים בסביבתם(כי אולי הם מתמודדים ביחד? תלוי כל כך המקרה), יש כאלו שעוברים את הדרמה האישית שלהן – סביב הלב שלהן בעצמן, בינם לבין עצמם, בלי שרואים עליהם יותר מדי כלפי חוץ, ובלי שהרבה אנשים מודעים לזה או שותפים לזה.
כל אחת עוברת את גיל ההתבגרות בצורה שונה. ולא מחייב שההתמודדות שלך היא גם התמודדות של מישהי אחרת. ויש את זו שיותר פתוחה ומשתפת אבל יש גם את זו שזה אישי מדי בשבילה, והיא מעדיפה להסתדר לבד.
ויכול להיות שלפעמים הכרית רטובה קצת והיא לא מתייבשת. וזה בסדר גמור.
לפעמים נראה לי שיש אנשים שהכול מושלם אצליהם, אבל שמעתי שאין דבר כזה, לכל אחד יש התמודדות… אבל החיים של האנשים האלה באמת מושלמים באופן כללי
וזה מה שניסיתי להשיג בשאלה. אני עדיין לא בטוחה שכולן מתמודדות.
לכל אחת יש את ההתמודדות שמתאימה לה, לא לכולן יש התמודדויות גרנדיזיות, יש כאלה שיש להן התמודדויות שאין להם שמות ובכל זאת הם התמודדות.
כולנו עם יצר הרע שמנסה להפיל אותנו כל הזמן, נכון? אז כולנו מתמודדות.
לצערי אין אנשים שהכל מושלם אצלם, אין אנשים שהגלות עוד לא פגשה אותם ודפקה אצלם בדלת. אבל לא כולן הולכות עם שלט חוצות 'גם אני מתמודדת'.
לדעתי זה גם תלוי בגישה של כל אחת.
בעיות בריאותיות.
לפעמים רואים אותם מבחוץ
להתגבר על הפער העצום בין השכל לרגש.
זה מתבטא בכל כך המון דברים שאני משערת שרואים.
אני חצי חיה, תודה ששאלת.
כמובן מתמודדת עם כל הדברים הנלווים, האתגרים הרגילים, ועוד אי אלו פרטים לא חשובים.
דיכאון
הפרעת אכילה
ועוד
השם שלך נוראי.
אה ולא רואים מבחוץ
פוסט טראומה וחרדות
כן:(
אהה..
כן יש לי משהו שאולי אני אפרט אותו בהמשך וחברה טובה אמרה לי שמדברי עלי..
כרגע זה לנסות להבין למה אני בחיים. אמן שאצליח ולא אתייאש.
לא רואים את זה מבחוץ..
אח שלי
נמאס לי כאילו- מיצית..
אבל בכללי יש כמה
שאני לא מרגישה מספיק שאני רוצה באמת לבוא לרבי
שאלות, תהיות עם עצמי
אנשים יכולים לחשוב שהכל טוב אצלי
אבל בפנים הכל שורף לי
אבל החיים שלי לא רעים ואני מנסה לעזור לעצמי
ואיש לא רואה זאת וגם לא מרגיש
רק הכרית;)
ה-"התמודדות" שלי בחיים היא לא לשקוע בהתמודדויות הבלתי נגמרות שיש לי בחיי, וזה לא המקום לפרט.
אם רואים מבחוץ? מה? שאני מתמודדת?
רובם לא יוכלו לראות. אני לא משתפת בד"כ אבל לא יודעת לשקר אז מי שקרוב ומבין רואה, כל השאר לא.
בדיוק חשבתי על זה מקודם.
אנחנו אף פעם, אף פעם! לא יודעים עם מה מתמודד האדם שמולנו..
אחת מתמודדת סכרת, אחרת עם קושי כלכלי, אח מיוחד, אבא חולה, אמא שנפטרה.. ושה' ישמור.
וכל זה בלי קשר להתמודדות היום יומית.
ולמה שהגיל מביא איתו..
אבל חברה אחת.
שהחיים שלה מ-ו-ש-ל-מ-י-ם!
תשאלי את שאר החברות…
שום התמודדות!
טובה בלימודים בלי להשקיע
מלא חברות
משפחה טובה
הורים מדהימים
כל היום מחייכת
סתם.. נראלכן??
אין חיה כזאת
לכולנו קשה. מאד. אלו הם החיים.
אבל אנחנו לא בתחרות קושי, להפך.
אנחנו 'בתחרות' מי יותר מסתכל על הטוב.
ותזכרו, מי שיש לו הרבה ניסיונות – יש לו הרבה הרבה כח!
אם אינלי הרבה נסיונות אז אינלי כח???
החיים שלי עוברים על מי מנוחות בלי יותר מידי אתגרים
זה אומר שהק"בה לא חשב שאני מספיק חזקה בשביל לעבור משו או שתיים בחיים?
בטוח את עוברת דברים אבל אולי את לא קוראת לזה 'ניסיון' ופשוט לוקחת את זה בקל.. זה לא אומר שאין לך כח. ההפך. יש לך הרבה כח אם את ככה מצליחה, אני חושבת שהיא התכוונה שלאלו שיש להם נסיונות שקשים להם אז יש להם הרבה כח רק פשוט הם לא מגלות אותו..
את שמנמונת, לא?
זה אתגר מאתגר מאוד!
מבחינתי לפחות…
לא רואים
מעגל בלתי נגמר שמתבטא בתחום האישי והחברתי ומשפיע אחד על השני.
יש בו הרבה עצבות וכן, רואים את זה וזה רק מחריף את המצב (ושם עלי סטיגמה גם בעיני עצמי וגם בעיני החברה).
וואי קשה..
לא יודעת למה, להי נאאר, אבל נגעת בי.
יש התמודדות לא יודעים. נראלי
וואו זו שאלה שגמרה לי לחשוב רגע.
בה החיים שלי טובים, אין לי נסיון אחד ספציפי. בכלל לא. אבל בפירוש כל הזמן החיים מזמנים נסיונות ואתגרים. שעם חלקם אני מצליחה להשלים ועם חלקם פחות.
הרבה פעמים לאחר תקופה אני שואלת חברות אם ראו עלי משהו. הם טוענות שלא, אבל זה מוזר לי. לדעתי הם רואות ומעדיפות לומר שלא ראו?
בעצם יש לי איזשהו ניסיון שהוא ה-ניסיון. באופן כללי – שלום בית? וזה משפיע על החיים שלי מאד מאד מאד. כמובן שלא רואים עלי, וכמובן שממעטת בשיח על זה.
וגם משהו מהעבר שאני סוחבת איתי- שעד היום קשה לי עם זה..?
וזהו, שה' יתן כוחות—-
לגור מחוץ לבית.
ההתמודדות שלי היא שמחה.
לא רואים עליי, אני מאוד שנונה וחייכנית מבחוץ.