תגידו אתן מתמודדות עם התקפי חרדה? (רק מי שבאמת מתמודדת, לא כל אחת שתכתוב…)
ספרו לי על זה 🙂
1. ממה את חרֶדה? מה מפחיד אותך?
2. איך את מתמודדת עם זה?
3. באילו עיתים זה מגיע? כל כמה זמן?
4. את עושה משהו בשביל למנוע את זה?
5. מה מפחיד אותך שיקרה בעתיד בגלל החרדה הזו?
תודה שענית!
כותבת אחת שמתמודדת עם הרבה התקפי חרדה🤗
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
30 תגובות
היי.
אני אספר לך על אחת מהחברות הטובות שלי…
יש לה לפעמים התקפים, אני חושבת שזה מאז שאבא שלה נפטר- היא חוותה אז חוויה קשה…
בכול מקרה בכול פעם שזה קורה לה אנחנו מושיבות אותה ומכניסות לה את הראש בין הברכיים והיא נושמת עמוק- עוצרת רגע את האוויר ונושפת…
וואו, שיטה מעניינת מאוד
אנסה על עצמי..
ואיזה חברות טובות אתן!!❤️
וואווו אני לא מאמינהה!!!
בדיוק כתבתי פוסט על חרדה ואני מחכה שיעלו אותו.. וכזה חשבתי שאני היחידה שמדברת עלזה, כי באתר אין כמעט פוסטים על חרדה…
אז כן, לצערי אני מתמודדת עם חרדות לעיתים קרובות מאודד, אני מפחדת מהכללל, כל דבר מלחיץ אותי ואני חושבת כל הזמן רע🥺זה ממשששש ממששש ממשש קשה לי והורס לי תחייםם.
אני רוצה למנוע אתזה אבל ממש לא מצליחה, כאילו לא באלי פסיכולוג או משו ואני ממש אשמח לעצות איך ניתן למנוע תחרדות האלוו.
אני לא חושבת שעזרתי לך או משו אבל לפחות יש כאן אות הזדהותת😓
איזה חרדה זה חלק מהחיים שלי..
אין מה לעשות
כאילו יש אבל כן
אהמ אני הייתי פעם אצל פסיכולוגית, אני שונאת אותה אבל בפועל היא עזרה לי..
עדיין יש לי חרדות אבל כאילו
אי אפשר למנוע אותו.. השאלה היא מה את עושה שהוא מגיע.. זה התשובה.😆
נכון מאוד!!!
יש דרכים 'למנוע' אותו. כלומר, להעביר או להפחית.
אבל אם יש לך חרדה שחוזרת על עצמה זה פחות יעזור כי את נשארת עם הפחד מהתקפים שמגביר את העוצמה שלהם.
לכן הפתרון הוא לעבור התקפים ולא רק לעבור אותם אלא גם לעבור בלי התנהגויות ביטחון- דברים שבלי לשים לב את עושה כדי להתגונן מההתקף (נגיד לגלול בפלאפון) ולהבין שההתקף עצמו לא מסוכן ולא מפחיד.
לוקח במקסימום פחות משעה (לא זוכרת עם 45/50 דקות אבל משהו כזה) ואי אפשר למות להתעלף או להפוך למשוגעת ממנו (שזה בד"כ מה שמפחדים).
בהתקף עצמו לא כ"כ עוזר לומר את זה כי זה מידי מפחיד אבל אפשר לזכור ולהתאמץ קצת או לפחות לזכור שזה לא באמת מסוכן וזה רק בראש ויעבור עוד פחות משעה בהכרח (!)
ומה שכתבתי פה אלו נתונים ושמעתי את זה מהמטפלת שלי (מישהי עם שני תארים בפסיכולוגיה ולא יודעת מה עוד)
אם בכל זאת את מרגישה חייבת להעביר את ההתקף כי את עכשיו חייבת לתפקד מאה אחוז או משהו אז מה שאני יודעת: לחפש במקום שאת נמצאת בו כמה דברים שלא ראית קודם, לנשום עמוק ולאט, להרגיש את הרצפה עם הרגליים, לקחת לגימה של מים ולהשאיר אותה קצת זמן בפה לפני שאת בולעת (לי זה עוזר כי יש לי בהתקפים תחושת מחנק וצמא).
דיי יש לך התקף חרדההה?
חזק?
סופסוף מישי כמונייי
אני בעד להקים קבוצת תמיכה
לא יודעת מה חזק וגם אצלי יש רמות שונות.
גם אני ממש בעד.
אני אחת עם הרבה פחדים מוגזמים..
אבל אני לא יודעת אם זה נקרא חרדה..
למה את מתכוונת שאת אומרת ילדה עם התקפי חרדה? מעניין אותי לדעת גם מה ההגדרה של זה..
*פחד וחרדה זה לא אותו דבר*!
ילדה עם התקפי חרדה זו ילדה שיש לה איזושהי חרדה ממשהו (זה יכול להיות מכל ממלא דברים! – מים, יציאה מהבית ליותר מלילה, לילה, שינוי, חופש, ים וכו' וכו')
וכשהיא מתקרבת לסיטואציה כזו (או אפילו רחוקה מאוד מזה אבל יודעת בשלב מסוים זה יקרה) או אפילו חושבת על זה הרבה (ככה אצלי לפחות, כל אחד תופס את זה אחר) היא מקבלת התקף חרדה: (שוב, מספרת איך אצלי) כאב בטן לא רגיל אלא עמוק עמוק, חוסר יכולת לנשום, רצון ללכת לשירותים ועוד ועוד..
אין הגדרה. זה התמודדות, אבל אני נגיד לא הייתי רוצה שיגדירו אותי כילדה עם התקפי חרדה.. זה תוספת לחיים, אבל ממש לא משהו שמאפיין אותי
חרדה זה קצת דומה לפחד, לא חושבת?
חרדה זה כמו לחץ, שאני מפחדת ממשהו אני בלחץ אני סוג של בחרדה מזה… (יש לי כאבי בטן מלחץ נורא…) אבל אנ באמת לא יודעת אם זה נקרא רשמית חרדה..
מישהי לדוג' מפחדת ממש מבדיקות דם, והיא לא "היא" במקרה שהיא צריכה לעשות בדיקת דם, (היא רועדת, היא בקושי נושמת, היא עם כאבי בטן- עוד מלפני הזמן של הבדיקה.. כשהיא נזכרת בזה היא מתחילה להיות בלחץ..)..
זה נקרא חרדה?
מה עוד מאפיין חרדה?
בלבלבל, אני אשמח לתשובה ממך על מה שכתבתי..
כן, זה דומה.. אבל זה לא אותו דבר בכלל!!
אני חושבת שזאתי שאמרת על הפחד מבדיקת דם – זה נקרא חרדה
כמובן שאני לא כל כך יכולה לומר בוודאות אבל כך נשמע
מה עוד מאפיין?
אהמ..
כתבתי למעלה:
כאב בטן לא רגיל אלא עמוק עמוק, חוסר יכולת לנשום, רצון ללכת לשירותים ועוד ועוד..
זה גם מתאפיין (שוב, מדגישה שזה אצלי, לא רוצה לנהל פה ספקות) בלחץ בלב, לא לחץ כמו ממבחן או משו כזה.. זה הרבה יותר חזק.
קיצר כן..
בלבלבל, אני מפחדת ממש ממש מבדיקות דם… וגם מבדיקות רפואיות אחרות.. (שוב, אני לא יודעת אם זה נקרא חרדה, אבל זה אני קוראת לזה פחד מוגזם, פחד עצוםם..)
אז לפי הניסיון שלך, מה את חושבת שיכול לעזור ולהתגבר על הפחד ולעשות בדיקת דם למרות הכל?
כן היה לי 4 התקפי חרדה
אבל עשיתי בדיקה וזה משהו רפואי..
חח תאמת שאני לא יכולה לספור את הכמות שהייתה לי..
למה את מתכוונת כשאת אומרת משהו רפואי?
1. ממה את חרֶדה? מה מפחיד אותך? המוות(לא שלי בעיקר של הקרובים שלי) ושיקרה דברים רעים
2. איך את מתמודדת עם זה? מנסה להכניס לי לראש שזאת החרדה וזה לא דבר מציאותי ולוקחת רסקיו
3. באילו עיתים זה מגיע? כל כמה זמן? פעם היו לי תקופות של חודש שלם היום ב"ה כמעט ולא!
4. את עושה משהו בשביל למנוע את זה? בהחלט!!! עובדת על עצמי ועם עצמי כל היום!!!!
5. מה מפחיד אותך שיקרה בעתיד בגלל החרדה הזו? שזה יעבור את הגבול הדק בין חרדות שאפשר לצאת מהם לבד לבין חרדות על רקע נפשי!!
רסקיו?
חשבתי שאני היחידה…
בקשר ל5 אני ממש מבינה אותך.
אבל אם את רוצה באמת שזה לא יקרה הפיתרון היחיד הוא ללכת לטיפול.
זה היה לי נורא קשה כי אני לא נותנת אמון באנשים אבל עשיתי את זה בדיוק מהסיבה הזו.
מעניין, לי יש רק בלילה!
ביום אני בסדר גמוררר שום דבר כמעט לא מלחיץ אותי
אחד מהפתרונות שמקלים עלי מאד זה לישון עם אור דולק וככה הלילה פחות מורגש
אמאלה אמאלה.
חשבתי אני ההזויה היחידה
1. החרדה שלי היא מכלום.. תצחקו אבל אין לה הסבר, זה יכול להופיע בכל רגע נתון, במיוחד אם אומרים לי מילים ספציפיות אבל לא רק, ולרוב זה יופיע בליל שבת כי אין לי איך להעסיק את עצמי ממחשבות…
2. אם זה במשך השבוע, אני משתדלת לשמוע שירים, לראות תמונות שלי מהעבר, להדחיק כמה שיותר. בשבת זה חתיכת בעיה..
3. יש תקופות שזה מגיע יותר ויש תקופות שמדי פעם רחוקות, אבל זה יכול להופיע בכל רגע נתון…
4. מפחיד אותי שהילדים שלי יירשו את זה, כי הבנתי שזה עלול להיות תורשתי…
זה מאובחן?
את מתכוונת להתקפה התקפה? אז לא ב"ה. פעם בנשי היה כתוב משו על זה.. לא זוכרת ממש.
וכשזה מגיע, תסדירי את הנשימות שלך אחותי..
1. סיטואציות חברתיות.
2. הולכת לטיפול CBT (שהוא מומלץ מאוד לחרדות, קשוח אבל שורדים…)
3. זה מגיע בלי התראה מוקדמת, יכול לבוא פעם בשבוע, פעם ביום או פעם בשעה זה לא קבוע. יש סיטואציות מסויימות שיותר מועדות להתקפים כמו נגיד לדבר מול קהל או בגרויות (יש לזה קשר לחרדה החברתית שלי מסתבר).
4. למדתי בטיפול שלא צריך למנוע את זה אלא להבין שהתקף חרדה לא מסוכן ואין מה לפחד ממנו ואז אוטומטית זה נחלש. זה עניין של הסתכלות שלוקח זמן לעכל ולפעמים יש התקף או פחד מהתקף שאז לא משנה מה אגיד לעצמי תהיה לי חרדה מהחרדה.
5. הפחיד אותי שלא אתחתן לעולם אבל בעז"ה יהיה טוב כי אני עובדת על זה. עכשיו אני לא מפחדת מכלום לעתיד. יותר מההווה…
ישנה אחת, מה הכוונה שלך בזה שאת אומרת שטיפול CBT הוא קשוח, אבל שורדים?
הכוונה שלי זה שצריך לעבוד ממש קשה אבל עם כח רצון זה אפשרי.
למרות שאני לא ממש מצליחה לעמוד בהספק לצערי ובקרוב זה יצטרך להיגמר…
אבל אני עושה את מה שאני יכולה.
הבעיה היא שהחיים דינמיים ואני מרגישה נסיגה קלה.
קיצור, קשה אפשרי, עם עליות וירידות.
חרדה חברתית מאובחנת.
יש לי התקפי חרדה בסיטואציות חברתיות לפעמים (בתקופות קשות יכול להיות כמה פעמים בשבוע, אפילו פעמיים ביום. ובתקופות טובות יכול להיות כלום שבועות וחודשים.)
אבל בקהל יש לי קבוע, לא משנה כמה התקופה טובה. כאילו שאני צריכה לעמוד מול אנשים או לדבר בכלללל
פחד במה קיצוני. (כאילו זה גם מול 5 אנשים כולי רועדת ולא נושמת).
אין לי איך להתמודד עם זה, כאילו יש לי מרשם לכדורים אבל אנילא לוקחת. זה מוגזם מידי נראה לי…. בתוך התקף כבר למדתי שיטות איך להרגיע את עצמי ובהתקף בקטנה אני גם יודעת איך להסתיר מהסביבה שאני בהתקף.
מפחיד אותי החתונה שלי (לא שאני לא אתחתן, החתונה עצמה). כי עכשיו חתונות זה המקום הכי שנוא עליי, ואיך אני אןכל לסבול שכל העיניים של מיליון אנשים אליי???? אעע רק לחשןב על זה זה מפחיד
אני מתביישת לספר איזה חרדה יש לי