היי לכל אחת יצא בטוח להתמודד לפחות עם אחד מבני המשפחה ואף לעיתים ממש לכאוב על כך אז כן אני בת כמעט 17 ויוצא לי המון לא להסתדר עם הורים שלי שהם בעצמם מתמודדים ואפילו לכורח הנסיבות הללו נאלצתי בפסח האחרון שלא לשהות בבית ולהתארח אצל מורה תחשבו את הפאדיחה!!! וזאת מכיון שמשפחה אין לי וחברות גם אין ברמת פתיחות נדרשת
אז תנו לי טיפים כדי להפוך את השהות לחוויתית
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
7 תגובות
יש זיהוי…?
מממ להשתדל שיהיה לך טוב, להתחיל בלהחליט. שאת מחליטה שלך יהיה הכי טוב שאפשרי יחסית לבית!
לא שזה יהפוך את המצב לטוב… אבל לפחות ההשתדלות נותנת הרגשה של משהו…
וואו לא פשוט.. לגבי האירוח עצמו אני אולי יכולה לתת עצות בכללי לגבי אירוח
פשוט להיות רגישה לסביבה, להיות ולא להיות בו זמנית
כלומר כשמתאים אז להיות ולעזור במטבח, באוכל, עם הילדים, כמו שהיית עושה אצלך בבית
אבל יש רגעים שצריך לתת למארחים את הספייס וכאילו לא להיות באיזור.. וגם באופן כללי לא להיות מידי מורגשת (להשאיר לכלוכים או דברים שמראים ש"הייתי פה") וכמה שיותר לעזור כשצריך ולהעלם כשהמארחים צריכים את הרגעים שלהם עם עצמם וככה בעז"ה האירוח יעבור בצורה הכי נעימה שיש
בסיום האירוח כדאי לקנות מתנה *קטנה* למארחים והילדים ולהשקיע יותר בפתק ובמילים שמביעות הערכה ותודה
שיהיה המון בהצלחה! תזכרי זאת תקופה שתעבור בעז"ה בינתיים זו הזדמנות להכיר עוד סגנןנות ולבחור איך הבית שלך יראה:)
היי,
זה באמת נשמע קשה, מאד , אפילו.
אני לא יודעת בדיוק מה הולך איתך ואיך, ואני גם לא שואלת, רק שאין לי איך לתת לך טיפים מעשיים.
אבל יש לי לתת לך טיפים מעשיים – נפשיים.
תאמיני, תתפללי, תשתדלי לראות את הטוב בכל דבר, וגם אם לפעמים את נשברת – לדעת שזה בסדר, ושעוד מעט תקומי חזקה יותר.
אוהבת אותך!
❤
שולחת לך המון כח אהובה ?
באמת שאני לא יודעת מה לומר…
מצדיעה לך.
ווא עצוב לי לשמוע.. ממש, באמת..?
דבר ראשון שולחת לך חיבוק ענק ענק ענק…?
ו.. אני אישית, לא מתמודדת ברמה של לא להיות בפסח בבית, אבל כן יש לי התווכחויות עם ההורים שלי.. ומריבות עם אחיותיי והאחים..?
אין לי ממש מה להציעה לך, חסרת נסיון שכמוני ( אבל ב"ה:), אז..
רק מאחלת לך בהצלחה! אוהבתותך❤❤❤❤
יאווו מזדהה!
אוהבת אותך ❤
תזכרי שזה לא פאדיחה להתארח, גם במצבים כאלו.
זאת לא אשמתך, ולא הבעיה שלך שהגעת למקום הזה (כן, גם אם את חושבת שכן 😉 אין איך להתכווח עם רגשות ומצבים… זאת לא אשמתך!)
תזכרי שאלוקים איתך,
ויש לך מקום בעולם ❤
ואלוקים שולח לנו המוך אנשים טובים בדרך, מרפד את הנפילות בכל כך הרבה טוב… רק צריך לפתוח עיניים ולראות.
בת אהובה שלו – הוא כבר ידאג לך, רק תאמיני ?
בהצלחה אהובה!
את לא לבד?
וואיי תקשיבי קודם כל שולחת לך חיבוק ענק!!
ויכולה לשתף אותך שאני גם בהתמודדות הזאת, ויהיו הרבה שיזדההו איתך
אז קודם כל שתדעי שזה עבודה זה דורש מלא.. אבל מתחילים ומתקדמים לאט לאט.. ממליצה לך לא להיות בתהליך הזה לבד ולשתף אותו..
אולי עם מורה( זאותי שאמרת שהתארחת אצלה), משפיעה, חברה גדולה…
יועצת של בית ספר.. תחשבי מה מתאים לך..
מאחלת לך בנצלחה!!
LOVE