אני בטוחה שכל אחת מכן מתמודדת עם נסיונות משלה. אני אפילו לא מנסה לנחש עם איזה נסיונות אתן יכולות להתמודד. וזה ממש לא משנה לי.
אבל שאלה לי אליכן. מה עוזר לכן להתקדם? להחזיק מעמד? בלי ליפול. אם כל המצבים הקשים שבכל דבר שקורה אם זה פטירה של מישהו קרוב? או איזה מחלה ח"ו איך אתן ממשיכות את החיים שלכן רגילל???
ממש קשה לי בזמן האחרון. אני כותבת לרבי כל יום אפילו כמה פעמים ביום. הוא נותן לי ברכות וכח להמשיך אבל עדיין קשה לי. והעניין הוא שבמקום שלאט לאט אני ישלים עם המצב מיום ליום רק נהיה לי יותר ויותר קשה…
הייתי רוצה לדעת מה עוזר לכן לא ליפול ולהחזיק מעמד שאני יאמץ קצת רעיונות.
תודה לכן❤
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
28 תגובות
ב"ה אין לי התמודדויות ברמה שאת מתארת…
בהצלחה! ❤❤
הנסינות הם סולם, ככל שסולם הנסיונות ארוך וגדול יותר-ככה סולם הכוחות חזק יותר.
וכל דבר יכול להיות "כח", זה טמון בנו, רק צריך לגלות ולמצא!!
תעשי רשימה של תכונות ודברים שיש בך ולך, ותייצרי מהם כח, כןןן!!!
נגיד לדוגמא, יש לאיזה אדם תכונת זריזות ידיים. אז הוא יכול לבחור-להשתמש בזה לטוב, בשביל לעזור, לשמח בעזרת קסמים ועוד… או שהוא יכול לבחור בלהשתמש לזה לרעה, כמו לגנוב חסושלום..
הבנת?
תייצרי לעצמךך כח!!!
לי יש אופי של לוחם ועמוק-אז אני נלחמת על החיים, ומעמיקה עליהם, ומאמינה בהם. ועל ידי זההה אניי צוברת הצלחןת וכוחות ברוכהשם?
ואני תמיד מזכירה לעצמי שבכל מצב אפשר לקום "שבע ייפולל צדיק, ו-ק-ם!!!"
תמיד מצליחה? לא. מממשששש לאאא!!!
אבל ככה אני צוברת עוד כח! איך אפשר ליפול ולצבור כח מזה?? אז כן, אפשר. לוקחים את הנפילה לכח, מה למדנו מהלקחים של הנפילה וכו…
בהצלחה יקרה, פשוט תצברי לעצמך כח❤❤❤
ולכולם
ונסיון-לא חייב שזה איזה סיפור מרגש או מצמרר או סוחט דמעות…. לא. ממש לא!
לכל אחד יש את הנסיון שלו!
כמו שיש קבוצה של נערים שמפחדים ממשהו, וכל אחד מפחד ממשהו אחר. האחד מבעלי חיים, השני ממים, השלישי מחשך. וכו…
מה הפחד הכי חזק יותר?
תשובה-כולם. כל אחד יש פחד אחר, אך לכולם יש אותו הרגשה של פחד.
ולכן אותו דבר, לכולם יש נסינות!!!
ולכןלם ההרגשה אותה הרגשה של התמודדות.
בהגיון בכל זאת הנסיון יותר גדול משל השני? אדרבה, יש לך גם יותר כוחות כמו שאמרנו. פחות נסינות פחות כוחות… ולכן הקושי הוא של כולם.
זה כמו את וילד כיתה א, שמתקשה בא ב. ואת במתמטיקה נגיד. אז תגידי שלך יותר קשה.. אבל זה לא נכון. כי גם לו קשה אותו דבר. את רק גדולה יותר, וצברת עוד מדרגות לסולם הכוחות… הבנתם???
יאווו חזרתי לעצמי קצת???????????
מלחח אואו חזרת, בגדווול! ???
חחחחח מקווההה?
שמות ל"ו. מומלץ בחום
איך מתמודדים ?איך מרגישים טוב יותר למרות מה שקורה?
תקשיבי, זה דברים קשים מה שאת עוברת, אני אומר לך מה אני עושה במצבים כאלו, אולי זה יעזור גם לך.
אז כשקרה לי משהו כזה, נשברתי, והתפרקתי, אבל ידעתי שזה זמני, שמותר להתפרק, לכאוב, שזה יעבור, אין טעם לגרש את הכאב מהלב, הוא רוצה שתהיי איתו, עם הכאב שלו, חלק מההבראה של הנפש מכל המצבים האלו, מהריפוי הזה שאת רוצה, זה הלהרגיש את הכאב, לחוש את ההתמודדות, לאהוב את עצמך ככה, לחכות שהגל יחלוף, הוא יחלוף. אין טעם להמשיך בחיים כאילו כרגיל, כי שום דבר לא רגיל, יש טעם לקבל, להכיל את זה, ולדעת שזה יעבור, שיהיה לך עוד טוב.
אבל צריך גם לדעת לקום, ולא להשאר בנפילה.
נכון, אבל במצבים כאלו אני חושבת שהלב קובע בהתחלה.. אם רואים שזה עובר זמן תמיד אפשר לפנות לעזרה או לחשוב על פיתרון אחר..
מצטרפת.
שטערני, את חכמה.
אין לי כוחות אני נופלת המון, כל הזמן בוכה מגעגוע. לא מצליחה להחזיק את עצמי.
מה קרה?
א מ ו נ ה.
ולא בקלישאה.
פשוט אומרת לעצמי "יהיה טוב וכבר עכשיו הכל טוב, רק שהוא פשוט לא גלוי לעיינים שלי" ומתפללת לקב"ה. המון.
כן זה הכי נכון, בלי זה אי אפשר לחיות!
מסכימה לגמרי
וממליצה בנוסף לא להשאב לגמרי כל הזמן לכאב, למה כי אם תחשבי רק על זה את תחיי רק את זה…
תצאי גם לדברים אחרים, תתחילי עם עשיה. אל תבזבזי את הזמן על העצב…
כמה שזה נשמע לך לא הגיוני עכשיו, מנסיון זה חשוב
לדבר עם ה'.
הייתי מדברת איתו בתקופה קשה המון המון המון.
בלילה, מתחת לשמיכה, פשוט בוכה ומדברת. הייתי מתפרקת.
נכון לרוב לא ראיתי תוצאות מידיות אבל זה נתן לי כוח לא נורמלי להמשך. וחוץ מזה שגם יש ניסים, אבל מעדיפה לא להסגיר את עצמי.
תדברי עם ה' מניסיון זה מדהים מקשר ועוזר.
להבין שהכל ממנו.
והוא לא יעזוב אותך בחיים.
ואין חיה כזו שיש נסיון בלי שישלך את השק עם הכוחות כולם לעבור אותו.
לזכור שיש למה.
יש למה להחזיק את הראש חזק למעלה.
אגב ברור שנופלים. אין בן אדם שלא נופל, אנחנו לא מושלמים.
ומותר ליפול.
אבל פשוט צריך לזכור לקום. ואת תרגישי סיפוק מטורף אחר כך.
הצלחות נשמה.
אם את רוצה עוד משו אני פה.
אופס לא קלטתי את השורה שזה על קרוב שנפטר.. טוב בכל מקרה אני אשלח אולי יועיל לבכללי.
אני ממש מאמינה במה שאתן כותבות ויודעת את זה. אולי לפעמים לא זוכרת. וצריכה שמישהו יזכיר לי. אחד הפחדים שלי… זה נפילות. אני מפחדת ליפול. קורה לי הרבה שאני לא מצליחה כבר להחזיק מעמד. אני עוד שניה קורסת ומחזיקה את עצמי חזק חזק שלא אפול. אני ממש מפחדת שלא אצליח לקום. זה פחד מוזר אבל… כן. עוד משהו שממש קשה. שאולי לפעמים יש נסיונות נכון. מתמודדים איתם.. אבל שקשה לי מבפנים אני משתדלת לא להראות לאף אחד. להראות "כאילו" שהכל טוב איתי. ואז עוד יותר קשה. אני לא משתפת. אני תמיד עם עצמי. ולכן יותר קשה לי. אבל אני לא בטוחה אם מתי שאני ישתף וידבר על זה יהיה לי יותר קל.. אולי יהיה לי מאד קשה לדבר על זה. למרות שלא ניסיתי. אבל… אוףףף לא יודעתתתת.
רוצה גאולהההה
כבר נמאסססס.
כמה אפשר עם הגלות הזאתתתת????
את מפחדת לשחרר ופשוט לתת לעצמך להרגיש מה שבאל לך אולי?
למה שלא תנסי לדבר עם מישהו? אין מישהו כזה?
אממ….. יש.. אבל קשה לי לדבר עם כל אחד. ואיכשהו מי שיכול לעזור לי לא כל כך פנוי אלי… וניסיתי כמה כאלה. המשפיעה שלי, המורה, יועצת בית הספר, איזה חברה אפילו. אבל לא עם כל אחד אני משתפת.
אני כל כך מבינה אותך..באמת.
מראה לכולם עד כמה את חזקה והכל סבבה, אך רק את יודעת עם עצמך, כמה כואב לך ושורף לך ובוכה בפנים…
אבל תדעי שמותר לך! מותר לך להרגיש! מותר לך לבכות!! ובעיניי זה הכי גבורהה!! לא כולם אמיצים בשביל זה..
זה לא טוב להדחיק נשמה, דבר ראשון זה מסוכן, כי את דוחקת ובורחת, ועד שמגיעים שכל פיפס קטן שמרגישים דוחקים אותו, ואז מתמכרים לדברים ואז מסתבכים בכל מיני דברים שאני מעדיפה שלא תדעי… בבקשה ממך, אני יודעתתת, זה נוראאאאאאאאא קשהה, אבל בבקשה ממך, אל תתדחקי, תני לעצמך להרגישש. בבקשההה???
אז זהו אשאני לא מרשה לעצמי ליפול. ברגע שאני מתפרקת אני מרגישה שזהו, לא עמדתי בניסיון הזה..
כזה מבינה אותך..
והאמת שגמני הייתי במצב הזה, ועדיין.
לא ננתי לעצמי להראות שכואב לי וקשה.
אם שמת לב השתניתי בתקופה האחרונה באתר..
פעם הייתי המחזקת והכל, וכולם רצו להכיר אותי. ועכשיו? אני מלח הפצוע בתרתי משמע, נהפכתי להיות הפסיכית סתומית והבכיינית ובלה בלה.. (בעיקר בלה בלה?)
ולמה?
כי אני ממשיכה להראות שאני חזקה,
ולא נותנת לעצמי ליפול…
אבל הגוף שלי מאותת…ואני נופלת.. ואז אני נלחמת עם עצמי.. ונהיית פסיכית וכל ההגדרות…
והתחלתי להמכר לכל מיני דברים..
ולהסתבך…
והכל בגלל שלא ננתי לעצמי את האפשרות ליפול.
תני לעצמך!
זה בסדר!
מותר לךךך!!!
תפלי-ותקומי. בשביל לקום את חייבת לקום ממשהו…נכון? היית בירידה לפני-בנפילה.
איך תצליחי לקום ולהיות בעליה אם את לא נותנת לעצמך ליפול קודם???
תני לעצמך. הכל בסדר!
בבקשה ממךךך
שאלה חזקה.
אבל יש עוד המון סוגי התמודדות, בהמון תחומים.
אני חושבת – עזרה של מישהו קרוב, ולא להתבייש בכלל מההורים שלי.
אני לא מדברת עם ההורים שלי בכללל. אני מנסה להראות להם שהכל בסדר איתי. אני לא רוצה שידעו שקשה לי לפעמים. זה לא יעשה להם טוב.
לאהוב את עצמך בכל מצב. את עצמך את ה' ואת האנשים מסביבך שעוזרים לך.
וואי האמת לא היו לי ב"ה התמודדיות ברמה שתיארת אבל..
היה לי התמודדויות אחרות ומה שגרם לי לקום מהם זה הנפילה עצמה.. אם לא הייתי נופלת לא בטוח שהייתי איפה שאני היום.. אז עצם זה שנפלתי הכי עמוק שיכלתי זה מה שגרם לי לעלות ב"ה.
והקב"ה כשהוא מביא ניסיון הוא גם מביא כוח לעמוד בו.
היום שמעתי סיפור חיים אישי פשוט מדהים מדהים, שממש בכיתי. ומי שסיפרה את זה על עצמה, אמרה שמה שהחזיק אותה זה האמונה, והידיעה שהכל ממנו.. בכללי היא מאוד חזקה אבל כן יש רגעים שנשברים ולמה דווקא זה קורה לי,
למה הקב"ה בחר לשים את כל הצרות עליי.. באמת בקטע הזה היה לי דמעות בעינים..
בהצלחהה❤