את מעלה לאתר פוסט.
זה יכול להיות שיר, קצרצר, או אפילו סתם דעה על משהו מסוים.
קוראת את התגובות ומתאכזבת.
כן, כתבו לך אולי שזה יפה, שיש לך כתיבה נחמדה, שזה נגע,
אבל את קוראת מן התגובות משהו אחד:
לא הבינו את מה שרצית להעביר.
זה קורה לך, לפעמים?
ממש מעניין אותי!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
15 תגובות
היו פעמים?
מבינה אותך!!! קרה….
חח כן. קורה קורה.. מה לעשות?
את- זה לא אני.
הגיוני שמה ש*את* רוצה להעביר *אני* לא אבין:)
כן, הרבה יותר מפעם אחת 😉
אבל לא נורא, כי אני מרגישה שעשיתי את שלי.
אני מעלה משהו, ומעבירה את המסר בצורה הכי טובה שאני יכולה.
אח"כ זה כבר בחירה של מי שקורא עם להתעמק ולנסות להבין או לא…
(וזאת נקודה למחשבה לעצמי, ולכל מי שלוקחת לתשומת לב :))
Phoenix, אני נורא אוהבת את התגובות שלך, שתדעי 😉
תודה נשמה ❤
ושתדעי שגם אני עוקבת קצת אחריך, תפסת אותי, ענן:)
ואת נשמעת ילדה מהממת, אגב.
מקווה שאת גם מעלה פוסטים לפעמים… כי מעניין אותי לקרוא אותך גם מחוץ לתגובות מדי פעם 🙂
לפעמים;)?
וואו,
לגמרי.
הזדהיתיייי
(ומקווה שהבנתי את מה שניסית להעביר פה??)
אני חושבת שאפעם לא הבינו עדד הסוף את כל מה שרציתי להעביר.
בסופו של דבר זה פוסט שלי ולא שלהם…
ובפוסט שהוא שלי אני יודעת לקרוא גם בין השורות, וזה מה שמיוחד בו.
כמעט תמיד
באט השלמתי עם זה שאני יצור לא מובן ושונה אפילו למדתי לאהוב את זה
וזו הסיבה, כנראה, שבשלה הפסקתי להעלות את העומק שלי, לשלוח אותו לחברות…
קרה.
לא הרבה אבל קרה…
בטח, תמיד זה ככה אצלי.
כי הבנות האחרות הן לא ידעו מה קדם לכתיבה הזו, מה הרגש המדויק, מה כל מילה מבטאת.. הן פשוט לא אני…
עכשיו המסר עבר? 🙂