אני ממש לא נורמלית אם אני נמשכת לזה?
חולמת על זה, רוצה להיות שם… כותבת על זה.
כל דיבור על בית רפואה מקפיץ אותי.
לפעמים אני משתגעת מכמה זה מגרה אותייי
טוב.. בואו תגידו כמה אני לא שפויה מאחד עד עשר.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
45 תגובות
את רוצה להיות חולה??
ה' ישמורר…
הפחד הכי גדול שלי הוא ל"ע חס ושלום להיות חולה, אני לא יכולה לחשוב על מישהו שרוצה להיות כזה :O
או שלא הבנתי אותך נכון ואת רוצה להיות רופאה?
מכורה לכאב?
את שפויה, ואת בסדר.
(כל עוד את לא גורמת לעצמך נזק במכוון כדי להתאשפז או משהו, כע?)
ו… יכול להיות שזה נובע מרצון לקבל תשומת לב?
או משהו אחר ?_
שפויה מאד.
ומתבגרת:) 🙂
את לא היחידה…
אני לפעמים גם כזאת, ואני לא יודעת מה לעשות עם עצמי……..
מממ אני כותבת לך בזמן שרופאים מסתובבים, כמה סנטימטרים לידי, סביב אמא שלי. האינפוזיה, החמצן, המחטים, הכל… מפחיד אותי.
אז זה לא ממש זמן טוב עכשיו…
אבל אני לא שופטת חס ושלום.
יכול להיות שאת "נמשכת" לזה,
דווקא בגלל שאת מפחדת מזה,
ולכן זה נהיה "רגיש" אצלך?
החלומות שלי בלילה, הדמיונות, "המשיכה" לזה כמו שאמרת, זה על שרודפים אחריי. עושים לי משהו. כולאים אותי. שולטים עליי כמו על אסיר. שאני לא יכולה לזוז לאף מקום בלי שמישהו שומר עליי, ואני קשורה…
וזה כי אני מפחדת. אני מפחדת לאבד שליטה על עצמי. שמישהו אחר ישלוט עליי.
אז אותן דבר. אולי משהו מפחיד אותך?!
מקווה שהשיתוף בדבר הזה, כי לוחצת לי הבטן מרב כאב ופחד, יעזור. וזה היה שווה.
בהצלחה?
ואם היא רוצה להיות רופאה?
צודקת. זאת גם אפשרות! למה להיכנס דווקא לריגשי??
אולי זה לא נובע מפחד, ושום רגש נסתר אחר, אלא כי את פשוט רוצה להיות רופאה???⚕️
אז זה מצוין. למה כתבת את זה בשאלה?
מלח…????
חחחח תודה???
(לכבוד מה זכיתי? על זה שאמרתי שאמא שלי מאושפזת, או על מה שכתבתי, או שיתפתי מעצמי? חחחח סובכתי?)
ואווו רפואה שלימה!!?
חח אמןן. תודהה☺
אני אותו דבר בדיוק!
שפויה לגמרי
עם כל הקושי
יש בזה משהו מלהיב.
בכל מיני מובנים
אני מבינה אותך לגמרי
מה שכן תראי הצורך שלך בזה הוא עמוק יותר ומחפה על צורך חזק חזק אחר
אבל כיף שלמוע שאני לא היחידה שנהנת קצת מלהיות חולה
10
כאילו מה הקשר לרצות את זה כול כך
וואי כמה שזה מוזר שיש לך חלום מדהים ואת ממש אוהבת אותו
את צריכה לחיות ללא חלומות וללא אהבות בכלל
מקווה שעזרתי??
שפויה את שפויה. אבל פחות חכם..
ואת רוצה גם לשמוע על מישי שדאגה שזה יקרה לה?
אז בכבוד. הייתי מתפללת כל יום, במשך כמעט שנה להיות חולה! פשוט בתפילת שמונה עשרה הייתי מבקשת את זה כאילו זה החלום הכי גדול שלי! ועכשיו אני גם מבינה שזה הגיע בעיקר מזה שלא היה לי טוב באותו בית ספר..
בקיצור אחרי כמעט שנה של תפילות??♀️ הייתי חולה ברמה של סכנת חיים, היה לי חיידק שהגיע לי כמעט ללב שמשם אין ממש דרך חזרה.. וממש בשניה האחרונה לפני שהוא הגיע ללב עצרו אותו.. הייתי מאושפזת מלא עם כל מיני צינורות וענינים עלי, ואולי לפעמים זה היה לי נחמד להיות שם ולקבל כזה מה שאני רוצה וכו.. אבל עכשיו עד גיל 31 בהרך אני עם אנטיביוטיקה מונעת (שזה בעצם לקבל זריקה שורפת של החיים כל חודש) וכדורים כל יום להחזיר ויטמינים שנעלמים לי בגלל הזריקה..
וכל זה בגלל שעשיתי אותי חולה! שבנאדם כל הזמן רוצה להיות חולה הוא יהיה חולה!
אז כן, גם לי היה נשמע שלהיות חולה זה מגניב, ככה אני לא יהיה בבית ספר וכו וכו אבל להיות בריא ושמח זה הרבה יותר כיף! תאמיני לי..
בהצלחה נשמה!
?
וואווו את מיוחדתתת
יש אנשים מיוחדים בעולם הזהה
בהצלחה אהובהה אני רוצה שיהיה לך טוב, ואת פשוט טובה שכתבת את. תגובה הזאת כי אני בטוחה שעזרת להרבה בנות.
אמאלהה??
אוףף אנחנו כל כך מבוחבליםם
מקום להתפלל על הטוב, אנחנו מתפללים על נצבים גרועים כי אנחנו לא מאמינים…
הלוואי ועזרתי למישהי!
ולגמרי לפעמים אנחנו מתעסקים בתפל ולא בעיקר.. חושבים על הרגע הזה ולא מה יהיה לנו בהמשך..
למה לא שפויה? זה מאוד מעניין…
למה לא נורמלית? תלמדי רפואה. או אחיות.
חחח הפוסט הצחיק אותי משום מה.
כשהייתי קטנה ממש רציתי לשבור רגל או משהו כדי שכולן ישחקו לי עם הכיסא גלגלים וייתנו לי צומי. היום לפעמים יש רגעים… 🙂
אולי זה סקרנות, אולי זה רצון לתשומת לב… אולי אין לזה שם, המוח הוא דבר שעוד לא הספקנו לחקור. ? ואולי זה בא מהלב? כי נמשכת זה יותר רגש שבא מהלב…
טוב לא יודעת אני לא פסיכולוגית אבל אמממ לכולנו יש שריטות!!!
האמת? עשרררר!! סורי אבל את לא שפויה! תנסי את החיים השמחים והטובים הרבה הרבה יותר כיףףף!!! צומי כדאי לקבל בדרך חיובית. הייתי מציעה לך ללכת לטיפול רגשי. ממש לא בקטע רע. בקטע שלא כדאי לך להיות חולה אוי אלוקים כמה סבל זה כמההה
אם את לא שפויה אז גם אני לא שפויה…
אבל אני גם כזאת.
במאה אחוז.
וזה הדבר שאני הכי רוצה ושואפת מגיל אפס.
בטח שאת שפויה. הלווו?
זהרי ממני!
למה את מתכוונת בזה שאת שואפת?
שאת רוצנ להיות רופאה, כמו שכתבת למעלה?
אני רוצה להיות רופאה.
וממ דם וכל מיני סיפורים וסיבוכים ברפואה לא הפחידו אותי.
כאב כמו שבר וכו לא הלחיץ אותי.
כל דבר שקשור לבית חולים ומושגים ברפואה ולשמוע מחלות לא הלחיץ אותי אלה הדליק אותי ואהבתי לקרוא וכו..
תמיד משך אותי לראות. לשמוע, לדבר, לחוות וכו.. לחקור כמה שיותר.. כל ידע בעולם, אבל דברים שקשורים לרפואה היו עוד יותר.
גם על עצמי כאב מסויים לא מאיים או מרתיע. דווקא מעניין וכו.
לא משנה באיזה צד. ברור שלהיות רפואה זה השיא.
דם קר?
מזה דם קר?
עוד יצתרכו לעשות פוסט במיוחד בשבילי למילים???
כמו בכל דבר, הבחירה לאן לקחת, אם לטוב או לרע. ואת בחרת בטוב, להיות רופאה זה מצויין. זאת שליחות. בעזרת השם שתצילי המון חיים?
ואוו בול
עשר
סורי אבל את לא שפויה
מי רוצה כזה דבר??
זה הפחד הגדול של החיים שליייי!!??
למה זה מגרה אותך?
תחשבי רגע. בטוחה שהסיבה היא אנושית.
מבינה אותך לגמריי…
לעולם אל תרגישי לא שפוייה עם משהו שאת מרגישה!!
מממממ
אני רוצה את זה נטו מצומי.
כן כן
אני כולי אדומה, זה מזעזע
אבל…
אני רוצה שישימו לב אלי
וזה לדעתי הכי..
מותר לדרוש צומי.
בעולם שלנו חייב.
וזה בסדר.
אבל צומי שלא יגרום לך רע חס ושלום.
אם העלית את השאלה באתר, זה אומר שאת מבינה עם עצמך כמה דברים…
זה בסדר, חמודה.
את בסדר.
חיבוק.
❤
את לא היחידה,
אני ממליצה לך להתפלל על צומי בדרכים חיוביות, כי בסופו של דבר אם את חושבת על מה זה באמת להיות חולה, חוץ מהצומי, זה לא נחמד, בלש’ המעטה גדולה מאד.
קודם כל עצם זה שאת מודעת לעצמך ואת יודעת ממה זה נובע זה מצוין! עכשיו את צריכה לחשוב איך את מקבלת את 'הצומת לב' הזאת ממקום טוב ולא מלהיות ח"ו חולה ושם לקבל את הצומת לב..
לא יודעת אם ראית שכתבתי למעלה אבל גם בגלל שהיה חסר לי צומת לב ורציתי שישימו לב אלי והתיחסו וכו וכו אני רציתי להיות חולה וכמו שהבנת הייתי חולה..
אני אומרת לך באמת מנסיון שזה לא שווה! את יודעת כמה מצפונים יש לי מאז שהייתי מאושפזת וחליתי? מלאא!
ההורים שלי היו אצלי בחדר כל הזמן ברוטציה (בבוקר אבא שלי, צהריים אמא שלי, לילה אבא שלי, בוקר אמא שלי וכו..) ורק אחרי זה הבנתי שזה גרם לכמה בעיות עם העבודה שלהם ועוד כמה..(לא אפרט מידי..) הזמן המטורף שהם היו איתי, הכסף האסטרונומי ששילו לכל התרופות וענינים, לא חסר עוד..
עכשיו שלא תביני לא נכון, הם נתנו לי את ההרגשה הכי טובה בעולםם! באמת! הם היו כל כולם בשבילי, אבל מה לעשות שגדלתי והבנתי את זה אחרי זה לבד?
אז באמת תחשבי על הכל לפני, ובנוסף תחשבי אם נכון להזיק לגוף שלך בשביל לקבל צומת לב.. ושובב אני הכי מבינה אותך בעולםם כי עברתי את זה ועשיתי את זה לעצמי אבל פליז תחשבי על זה שוב..
אם יש לכם תמחשבה הזאת,
שתקבלו צומי בגלל חולי,
זה אומר שכן יש לכם קצת מהצומי.
כי אני יודעת, מנסיון, אני לא אקבל צומי מהמשפחה שלי לא משנה מה… ודווקא הפוך, אני מקבלת על זה מממ…
אז שמחה בשבליכן.
הכי..
גם אני הייתי כזאת.
ולא רק.
לפני כמה זמן היה לי תקופה שהייתי מתפללת להתאשפז.
רציתי את זה לא כדי שישימו לב אלי.. אלה כדי להעביר את הצומת לב הזאת.
שיתחילו לדאוג לי וכו.. שלא יעירו לי הערות ויציקו לי ורק ירדו עלי.
את יודעת שלדרוש צומי זה דבר רגיל. אין ילד כזה שלא עושה את זנ.. מחברים, מורים, הורים, אחים וכו..
זה דבר שכל אחד בעולם צריך. גם אם זה אפילו בכיל בוגר וזה מבן או בת הזוג!!!
זה דבר בסיסי שכל אחד צריך.
ויש מושג של כאילו מחלה שנובעת מצומי.. היא לא באמת מחלה אבל מי שיש לו את זה הוא מנסה לקבל צומי ע"י זה שהוא כאילו לא מרגיש טוב או מתנהג לא בסדר ואז כולם דואגים.
ויש עוד כל מיני צורות של דרישת צומי. אני מבינה את הרצון שלך. מבינה את מקום שממנו חיפשת (היה לי את זה לפני כמה שנים.. רציתי שישבר לי היד וכזה).
שתינו יודעות שזה מסוכן וממש לא טוב..
אולי במקום להתפלל להיות חולה תתפללי לקבל צומי?! מותר לך.
ואם את מרגישה שזה חסר לך את יכולה לבקש ממי שאת רוצה את זה ממנו לבקש קצת יחס.
אם את מרגישה שחסר לך מאחד ההורים את יכולה לגשת ולבקש שאולי תהיה איזה יציאה מידי פעם וכו..
מןתר לך. וזה מגיע לך ביושר. אבל לא מגיע לך לכאוב ולהסתכן בשביל זה.
צוות המאשרות בבקשה תאשרו את התדובה הזאת בלי לסנן? וסליחה על האורך.
אני מבינה כמה דברים, ויותר.
אני לא… סתם.
אבל אני משתגעת מהרצון לצומי.
נטרפת.
אין לך מה להשתגע! זה נורמלי מאוד לרצות לקבל צומי ובגיל ההתבגרות במיוחדד.
רק צריך לחשוב איך מקבלים את זה בדרך שלא תגרום לדברים לא טובים ואולי אפילו לקבל את זה בדרך חיובית..
ממי הכי חשוב לך צומת לב? מההורים? חברות? גם וגם?..
מההורים. המשפחה. הם פחות…
החברות, מאוד. וה… אנשים הגדולים שמסביב.
אני מכירה את זה יותר מדי מקרוב.
אני חלמתי על זההה
בניתי לעצמי דמיונות הזויים
עדיף לא לנחש!!!
כל פעם שהרגשתי רע עם עצמי, כשכעסו עליי, כשפגעו בי,
בעיקר חברות אבל גם משפחה-
נכנסתי לתוך הסרט של עצמי.
זה נשמע מלחיץ ומזעזע
וזה באמת ככה.
לא התפללתי לחלות, רק דמיינתי ורציתי מאוד מאוד.
עד שהבנתי שאני יכולה לנתב את זה לדברים טובים. ולא להילחץ מזה כי זה עובר וצריך לקבל את זה בהבנה.
נגיד דמיינתי שבמקום להיות ח״ו חולת כליות אני יכולה לדמיין שאני תורמת כליה!!!!
או במקום לחלום על שאני חולת סרטן
לרצות לתרום מוח עצם…
והעיקר
אל תילחצי
הכל בסדר !!!!
תגובה מהממת והכל
אבל אני מטילדה
למה את גונבת לי את השם שלי?
זה פעם שניה שעושים לי את זה
זה מעצבן!!!
אולי סבירי לי למה?
פחדת שיזהו?
או אולי פשוט לא ידעת שזה השם שלי…?