ביישנות/אופי שקט
מה אתן חושבות על התכונות האלה?
זה טוב? רע?
למה?
הייתן רוצות להיות כאלו?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
ביישנות, ואופי שקט, זה שני דברים שונים?
אני חושבת שאופי שקט זו הגרסה החיובית של הביישנות 🙂
וכן, לפעמים אני רוצה להיות עם אופי קצת יותר שקט
בלי לעורר סביבי כ"כ הרבה אקשן
לתת לעצמי להיות נוכחת בשקט, בלי שישאלו אותי אם אני מרגישה טוב והכל בסדר…
אמממ אופי שקט…
יש בו משהו מיוחד.
אבל אם זה יותר מידי ,זה פשוט מעצבן…
פעם אחת ישבתי ליד חברה שקטה ברמותתת
זה פשוט שיגע אותי!!!!
זה טוב…
אבל הכל יחסי בעולם!
קודם כל – יהודים בישנים, רחמנים, וגומלי חסדים.
ודבר שני זה טוב כי אז את יכולה [איכשהו,] לצאת מצרה
לאחרונה נהייתי פחות שקטה וזה מבאס אותי!
זו תכונה כזו אצילית, זה אומר שאת חושבת לפני שאת מדברת לכן את לא מדברת הרבה, מה שמייקר את המילים שלך.
וכן, ביישנות זה פחד להראות את עצמך, זה לא אופי שקט. יכולה להיות ילדה מפוצצת ביטחון עצמי אבל שקטה זה לא סותר
היי, אני עם אופי שקט בקטע טוב:) אז אני כבר כזו, ב"ה!
חושבת שזה דבר מדהים בעולם כמו שלנו, להיות קצת מופנם. ללמוד את זה קצת. להנות מלהיות עם עצמך. מהמחשבות שלך. לא לחפש תעסוקה 24/7. לחלום לפעמים.
ביישנות, צריך לדעת מתי היא כבר מפריעה לאדם לבטא את עצמו. מתי היא גורמת לו להרגיש סגור. אם את לא מסוגלת לדבר ולהביא את עצמך למרחב, זה מעורר אזהרה וכדאי לנסות לשנות..
אני נחשבת בכיתה שלי שקטה. מאוד.
אני חושבת שזה תלוי אם את מרגישה טוב במקום הזה של השקטה. אם הוא נעים לך או שהיית מעדיפה כן להיות באקשן, בעניינים, במרכז הכיתה.
לא אוהבת בכלל
לפי דעתי בכמות קטנה זה טוב וזהו
תחושת בטן?
כבר הבנתם שלא
שני דברים שונים, בעיניי ביישנות זו תכונה טובה במידה, קיבלנו אותה כיהודים בתור תכונה בסיסית ולא סתם, יש בה המון טקטיות ונראות טובה.
אופי שקט לעומתה, זו תכונה שהייתי מבקשת לעצמי כמשאלה לכל החיים, זה לחשוב לפני כל משפט, זה לדעת איך ומתי לשתוק, זה להיות מאופקת יותר ושקטה יותר ויש בזה המון.
זה לא אותו דבר. פעם הייתי ביישנית בטירוף ועכשיו אני סתם שקטה. ואני חושבת שזה טוב למרות שת'אמת, זה קשה לי. אני בוכה בגלל זה הרבה.
ביישנות- לא טוב.
אופי שקט- אוהבת. זה אצילי.
ולכל דבר יש גבול.
אז אני ביישנית בטירוף ליד אנשים זרים, כל המילים בורחות לי הביטחון העצמי שלי מתחת ל0 ורק ליד חברות אני יחסית מתנהגת בצורה אנרגטית וסוערת כי זו מי שאני. אפילו ליד המשפחה אני מתביישת הרבה פעמים וזה סיוט אז לדעתי זה אולי טוב אבל לא יותר מדי
לקחת לי את הטקסט מהמקלדת
??
זה נחמד אבל זה לא כיף זה לא זורם
זה לא רע ולא טוב, זה פשוט לא נחמד אבל זה לא שזה רע, כי זה לא ככ בחירה של הבנאדם נולדים עם זה או שזה קורה אם השניה ממקרה כלשהו,
לא הייתי רוצה (: