היי שותפות.
רציתי לשתף אתכן במשהו שעובר עליי, מעניין אותי לדעת מה תגידו.
אז אני בת 17, והגדולה במשפחה.
אני שליחה, ויש לנו ב״ה בית חב״ד אמיתי, עם קהילה משפחתית וחמה. לרוב האנשים שמגיעים הם מבוגרים/ות, אבל יש גם כמה משפחות עם ילדים, וכאלה שהילדים שלהם כבר גדלו ונהיו מתבגרים- כמוני. וכאן מתחילה הבעיה.
שהם בנים, ואני בת. וקורה המון פעמים שהמשפחות שלהם מגיעות אלינו לסעודת שבת בבית, או סתם לבית הכנסת, ואני מובכת.. ולא יודעת איך להתנהג אליהם/כלפיהם.
מה עושים, מה מותר?
להגיד שלום ולהתעניין? או שזה לגמרי לא שייך? לנסות לדבר אליהם כמה שפחות? לשמור בתוקף על גבולות הצניעות?
כל הברירות מוזרות לי. אולי כי ממש מוזר לי להיות בקשר עם בנים. (אפילו אם הוא קטנטן)
אבל גם מרגיש לי לא נעים להתעלם ולשתוק.
מה אתן אומרות?
יש לכן אולי עצות בשבילי? משהי שמזדהה?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
9 תגובות
מזדהה ביותר!!!
למרות שההורים שלי ממש השתדלו לא להזמין בנים בגיל הזה. אבל לא תמיד.
מעשה בפועל?
אני הייתי אומרת כזה שלום מבוייש, בשביל לא להתעלם ולא לפגוע, עם מבט מושפל חיוך עדין ולהמשיך הלאה. לא יותר מזה.
ואולי באמת לדבר עם ההורים שלך, לפחות לשתף אותם בתחושות האלה. זה ממש חשוב!!!
ותגידי תודה שיש לך את המבוכה הטבעית הזאת, לא מובן מאליו וזה טוב 🙂
יו מה המבוכה הזאת שלי זה משו טוב? מתנה???
יאווו אני רוצה לחבק אותךךך
זאת שאלה למשפיעה או לרב או לשניהם.
אני אישית משתדלת מאוד לשמור את זה הכי ענייני שיש – שלום, מה נשמע, בסדר ב"ה, תעביר לי את המלח בבקשה, תמסור דש לאמא.
באופן אישי קשה לי יותר מול זוגות צעירים, כי אני כביכול מדברת עם האישה אבל אז הבעל מצטרף, ולפעמים הוא יותר דומיננטי מאישתו, אבל אני לא יכולה לברוח… אבל זה כבר כנראה מושפע מהגיל, אני בסמינר.
להעביר אותי?! לאן????
ממש מבינה את הסיטואציה. אצלי זה ככה עם הבני דודים. ב"ה רובן בנות אז ככה שאחים שלי קשה פי כמה.
הלכתית זו בעיה ליצור איתם קשרים. וכן, זה הרגשה לא נעימה אבל אני לא בקשר עם הבן דוד שלי, לפעמים אני מרגישה רעה אבל אם אני מאמינה שהתורה וההלכה זו הדרך הנכונה לחיים, אז לא אני לא רעה. בעז"ה שגם הוא והם יבינו את זה ויראו את היופי שבזה. ב"ה הייתי ברורה ובן דוד שלי הבין שלא שייך והוא מכבד את זה.
אני לא מסובבת את הראש שהוא עובר לידי כמובן חחח אבל לא יוצרת קשר חברי. טכנית בוודאי שזה בסדר לדבר.
בהצלחה רבה!❤
מזדהה ממש..
ותתפלאי… אני מזדהה בקטע של בני דודים..
?♀️
איזו נשמה טהורה שאת.
אני מזדהה בהחלט, והייתי מציעה לך לשמור על הרבה דיסטנס ולעמוד בתוקף על גבולות הצניעות- מה שלא סותר קשר נימוסי; בדיוק כמו שאת מדברת לגברים לא דתיים, כך תדברי למתבגרים.
ועוד נקודה, כשהלב והמוח שלך יהיו עסוקים בדברים נכונים וטובים- זה ישמור עלייך אפילו יותר, כי את לא תהיי במקום והמחשבה של "הוא הסתכל עליי- אמר לי ככה- אמרתי לו משהו" פשוט להמשיך להיות מה שאת, בת חסידית צנועה וטובה.
זה נורא תלוי בן כמה הוא.
אם הוא בן 11 מותר לך להתעניין וכו.
גם אם הוא בן 13 ו14.. זה יפה אני חושבת לשאול מה שלומך ואיך הלימודים..
בגיל שלך וגדולים ממך פחות..
אממ מקווה שכבר הסתדרת מאז.. ותעדכני.
את ממש צודקת,
מתמודדת עם אותה סיטואציה.
עם הבני דודים הצעירים אני בקשר טוב
עם הגדולים יותר בחיים לא דיברתי כי הם גרים רחוק
אז לא נזדמן, אבל אם כן
זה בסגנון שלום איך אימא וכו