אני פשוט ביקורתית

הרבה פעמים כשאני מדברת או נפגשת עם בנות אני מריצה כל מיני מחשבות לא ממש נחמדות עליהן…
לפעמים המחשבה נפלטות החוצה והילדה נפגעת ממני, אני מתחרטת.
לא בגלל שההערה שלי לא נכונה. אני בטוחה שאני מאוד צודקת..
אבל מצד שני אני משתדלת להיות בן אדם טוב ולא לפגוע באף אחת אבל גם אני לא רוצה לשתוק….

שלום לך יקרה!
יישר כוח על האומץ! ניכר שאת שואלת מתוך מחשבה והבשלה רגשית מסוימת.
כנראה התרגלת לבחון את הסובבים אותך ולשתף אותן במחשבות שלך עליהן…… והרבה פעמים את שמה לב לדברים הלא נחמדים שיש בהן.
בחיים נחמד וחשוב להיות כנה, זאת תכונה שיכולה לעזור בחיים. אבל כשמישהי מידי כנה אלי/עלי (במילים אחרות דוגריות יתר) זה לא נחמד ומעליב.

איך להגיב, מה לומר, מתי לשתוק
ובאמת איך יודעים מה הגבול? אפשר בקלות להתבלבל.
נניח שאת רואה את חברה שלך, עם שיער יפה ובגד נאה ואתן מדברות כמה דקות, ובראש שלך טסות מחשבות על הגשר שחסר לה בשיניים, ועל המילים היפות שהיא אומרת ולא עומדת אחרי מילותיה אף פעם, וכו' וכו' ואז תוך כדי שיחה את כבר לא מתאפקת וזורקת לה בפרצוף את מחשבותיך. שתדע את האמת ותשתפר.

נכון, ההערה שלך הייתה אמתית ונכונה, היא באמת זקוקה בדחיפות ליישור שינים. והיא באמת צריכה בדחיפות לא לשחרר הבטחות סתם ולעמוד במילותיה.

אך שימי לב אני נותנת לך מספר נקודות מחשבה על המקרה:

• האם את הדמות שצריכה להעיר לה בעניין?
• האם ידוע לך אם יש לה כסף לשלם לרופא שינים עבור יישור שינים?
• אולי היא סובלת מחרדה מרופא שיניים?
• אולי היא עובדת מאוד קשה על המידות שלה והיא בתהליך ואת עדיין לא רואה זאת?
• ראית בה גם דברים טובים, מדוע לא אמרת לה באותה דוגריות מחמאות?
מדוע לא החמאת לה על השיער היפה או הבגדים הנאים?
• האם יש לך יחסי קירבה אליה מאוד גדולים שתקבל את ההערות שלך ולא תיעלב?

ברוב הסיטואציות ששייכות לשני אנחנו לא באמת יודעות את כל התמונה השלמה או מה מסתתר בפנים…
לדעת איך להגיב, לדעת מה לומר ולדעת מתי לשתוק במילה אחת זה נקרא:
טַקְט= רגישות לסביבה.
יש אנשים שניחנו במידת טקט מרובה באופן טבעי ויש אנשים שצריכים לעבוד על זה וללמוד כישורים חברתיים כדי לחוש את הסביבה ואת הקודים של החברה בה הוא נמצא ועל פי זה להגיב.
אני בטוחה שאת כבר מוכנה להתקדם בנושא וגם אם כרגע יש לך קושי בנושא זה יעבור, כי את מאוד ממוקדת בנקודה בה את צריכה לעבוד עם עצמך.

מה עושים??
אין סיבה שתצברי לעצמך חברות נעלבות, ואין סיבה לשתוק.

נראה שניחנת בעין חדה אם את שמה לב תוך כדי שיחה בפרטים על העומדת מולך, אפשר לנצל את התכונה הזאת גם לטובה – נסי בהתחלה להגיד לכל חברה משהו אחד טוב עליה ששמת לב אליו במהלך השיחה.
בדרך הזו, תתרגלי לשים לב גם לדברים הטובים ותראי שלא תצטרכי לסגור את הפה, ולשתוק אלא ההפך – תתחילי להפיץ אור! תוכלי להשתמש ביכולת שלך לומר דברים טובים, ואולי לעיתים לומר גם דברים פחות טובים בצורה נעימה ומתקבלת.
אבל כנקודת התחלה לומר רק דברים טובים שאת חושבת על בת שיחתך, את כל הביקורת תקפיאי בינתיים, עד שתרגילי את יכולת המחשבה וההבעה לחפש טוב בבן אדם השני. לפעמים כדי לשנות תכונה בתוכנו צריך ללכת לצד השני בקיצוניות לעבור ביקורת בלבד למחמאות בלבד עד שהנפש תתרגל.
תתחילי לעקוב אחרי התגובות של עצמך ואחרי התגובות של חברותיך להערות שלך. שימי לב מתי הדוגריות שלך הייתה במקום ומתי עברת את המינון.
תקדישי מחשבה ושימת לב במהלך השיחה ואחריה, ותעקבי אחרי התנועות גוף של החברה ובהדרגה ככל שיעבור הזמן יהיה לך יותר ברור ותוכלי לזהות מתי הגבת מעולה, ומתי לא. תבשילי ותרגישי את הסביבה ותשפרי את יכולת הזיהוי שלך.

חשוב מאוד – גם ללמוד להגיד מילים טובות ולהעריך את עצמך על הדברים החיובים שיש בנו וההתגברויות הקטנות. הרבה פעמים אנחנו מבקרים אחרים כי אנחנו לא כל כך אוהבות את עצמנו….

ומה עם השאר?
ובנוגע להערות לחברה שאינן נעימות לאוזן, עשי לעצמך מסננת קטנה בראש, ותשאלי את עצמך שתי שאלות:

1-האם מה שאני הולכת לומר עכשיו לחברה, יועיל לה? האם זה לטובתה? למה באמת אני רוצה לומר לה את ההערה?
2-האם היא תקבל את הביקורת בהבנה ולא תיעלב?

אם שתי התשובות חיוביות- מצאי מקום שקט ושאין עוד מאזינים בסביבה, ותאמרי בעדינות לחברה שלך את מה שחשבת, נסי להבהיר את עצמך, שההערה היא לטובתה, כי את דואגת לה ואוהבת אותה ורוצה בטובתה.
אם אחת מהתשובות שלילית- וותרי על ההערה, תשאירי את זה אצלך, על אף הקושי.
ועם הזמן לא תרגישי שהמסננת שלך כבר עובדת על אוטומט (:

בהצלחה רבה!

איתך בדרך, דובה

editor@shutafotbaderech.co.il