לתת אימון (?)
לפרק הקודם
תיבת פנדורה קטנה (?) בלב
יכול להיות שנושא זה מעלה לנו תיבת פנדורה קטנה בלב.
איזושהי פגיעה, תחושת בגידה, וכדו'…
תיבה זו נמצאת בכל אחד מאיתנו, רק בנפחים שונים ובעומק אחר בלב.
הנפח תלוי מה גודל ועוצמת הפגיעה, והעומק תלוי בזמן בו התיבה שקעה לה אי שם במעמקי הלב שגילינו שיש לו עומקים.
כל אחד נפגע ממשהו/ ממישהו בדברים קטנים ויומיומיים, כמו למשל: לגלוג קצר על תחושה/ מעשה שלך. ואולי דווקא הקטנים האלו מכאיבים לנו במקום קצת עמוק…, לחלקנו כן, ולחלקנו פחות. אבל לכולנו קורה ולכולנו קצת צובט.
יש גם את הפגיעות הגדולות שמותירות בנו חותם עקשן. כך שנשתדל להתרחק מכל מה שעלול להביא אותנו לסיטואציה דומה.
בעצם הלב לוקח פיקוד ונזהר על עצמו. שזה טוב. תיזהר על עצמך. אבל- אתה חמוד, לא פועל לבד. יש גם את השכל שלא ייתן לך ולרגש שבך להתפרע לכל הכיוונים להכליל ולכלול דברים רבים בתוך תיבה קטנה. והוא גם לא ייתן לך לאבד פרופורציה.
תלוי כמה סמכות את נותנת לרגש שלך.
הלב שלנו נוטה לעיתים קרובות לליברליות והכלה. לתת לנו להרגיש, להיזהר ואף לפעול- איך שהוא רואה לנכון. הוא ליברלי ומכיל, לא?
ובכן, לב חמוד שלנו, מתי שניתן לך סמכות להיות ליברלי ורגשני, תהיה. במה שלא, אל תתערב, כי אתה רק יכול להזיק!
אוקי, מתי ניתן לך להיות כזה ומתי לא?
מתי נדע מה הגבול בין 'ליברליות מסוכנת' לעיבוד רגשות נכון?
טוב לב שלנו, אנחנו מסכימים לך להיפגע, להצטער, כרגע, אחרי שפגעו בך.
על שאר הרגשות העתידיים והזהירות החכמה שאתה רוצה לנהוג בה, אני אחראי. השכל שלך.
לך הלב, יש נטיה קצת רגשנית ופעלתנית – ליצור תגיות.
אתה יוצר תגיות, תגיות, תגיות, אח"כ אתה ממיין אותן תחת כותרות ואח"כ מחליט מה להכניס לתיבה ומה לא.
לפעמים אתה מסתפק איפה לשים ומחליט "להחמיר" ולשים בתיבה.
וזהו. סוגר תיבה. נועל תיבה. קושר לחוט. משלשל אותה עמוק למעמקי הלב. וזהו.
למה אתה קושר חוט? למקרה ששכחת להכניס משהו לתיבה הזו.
ובכן, כרגע, אני אשתמש בו.
והנה התיבה, ננשום נשימה עמוקה עמוקה ונפתח אותה בעדינות.
נשפוך את תכולת התיבה ונמיין בחכמה. כי הלב מרגיש רגשות, אבל השכל מתבונן בדעות ועובדות, הוא חכם.
הוא קורא מידע יבש, ורק אתה הלב שלו, מרטיב אותו ומסלף לו את החלטתו.
ובכן, איך נייבש את המידע, הרי הוא כבר כ"כ רטוב…
טוב, לשאלות טובות מגיע גם תשובות כאלה.
ובכן, נתבונן רגע מה היה עד עכשיו.
ניקח דוגמא רווחת וננתח אותה ואת השלכותיה ואז נתחיל בתהליך ה"ייבוש" והמיון המחודש. כמובן שאפשר "לדמות מילתא למילתא" – להשוות למקרים דומים אחרים ולעשות את אותו תהליך שוב.
משהי פגעה בי. אהבתי אותה מאד, אבל יותר מזה- הערכתי אותה מאד. ועכשיו, היא שברה בי את האמון. אם *היא* יכלה לעשות לי כזה דבר, אני כבר לא מאמינה באף אחת.
סיטואציה מוכרת? היא יכולה להיות גם בדברים הקטנים שסודקים לי את האמון בכל מיני תחומים והיא יכולה להיות שבירת אמון של ממש. של- "אין לי אמון באף אחד".
טוב, אז נבדוק רגע כמה עובדות יבשות:
מממ,
– לא!!, לא הייתי עושה את זה אף פעם!!
טוב, שלב א' עבר בהצלחה ב"ה:
הבה ננתח את התשובות:
ואולי, אולי זה מישהו שפגע בה לפני כולם…, או אולי אפילו כיתה שלימה??
אולי אלו לא רק בודדות, אבל ודאי שזה לא חצי עולם? ודאי. ודאי שלא רבע? גם. אנו לא מכירים כ"כ הרבה אנשים וכל יום אנו יכולים להכיר אנשים אחרים ומדהימים.
-אם לא היית עושה את זה אף פעם, אז את לא יחידה בעולם ויכול להיות שיש עוד אנשים טובים כמוך…
ננתח עמוק יותר:
מצד אחד, נפגעתי ואני לא רוצה להיפגע שוב.
ומצד שני, אני לא רוצה לתת לזהירות יתר להכניס דברים מיותרים לתיבה שלי.
איך נתמודד עם הדברים בחכמה?
איך התיבה הזאת לא תשתלט על הלב שלי ותצא בהכרזה ניצחת שהיא לא סומכת על אף אחד?
התשובה היא: "הספינה בטוחה ביותר- על החוף, אבל לא לכך היא נוצרה"
כדי להצליח בחיים צריך להעיז ולנסות ונכון, לא תמיד מצליחים, ומתאכזבים, שוב ושוב ושוב, וזה מתיש, מטלטל ופוגע,
אבל — בשביל מה ניסית והתאכזבת עד עכשיו, אם לא לקבל בסוף את מה שאת כ"כ רוצה בס"ד?
כי אם תעמדי בתחנה לכיוון ירושלים, בסוף את בעז"ה תגיעי, אבל אם לא תעמדי בתחנה?, איך תגיעי?
אם תישארי על החוף, בטוח תפסידי, אם תשוטי, לאט, ובטוח, בעז"ה תוכלי גם להרוויח…
טוב, טוב, טוב, אני מבינה, מעכלת את זה בנתיים, אבל שאלה, אם אני מחליטה להרים עוגן ולהשיט את הספינה, איך אני עושה את זה??
אוה, שאלה טובה. מאד.
ובכן, עשית כבר כמעט את כל הדרך. החלטת!, זהו.
עכשיו? לאט ובטוח, לאט ובטוח.
לא להשיט את הספינה על 222 קמ"ש…, לאט לאט, עם הגלים, עם הרוח, בנחת.
ואם עד עכשיו חסמת את הרוח ונאבקת בגלים, עכשיו פשוט תלכי איתם, לאט. לאט. בנחת. אבל תלכי, תשוטי…
הפלגה נעימה ומוצלחת לכולנו. בעזרת השם.
???
אם ישנן תגובות/ שאלות/ בקשות לנושאי פוסטים בהמשך הבלוג אשמח להיענות להם בשמחה ואשמח לכל הארה/ הערה (:
תודה לכן שקראתן! (:
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
16 תגובות
אוי, את חכמה. וכבר אמרתי, הבלוג הזה חשוב ממש ממש.
תודה.
הי אבן דרך!, עקבת (:
משמח אותי ממש…, באמת..
קראתי כמה פוסטים שלך מלפני המון זמן..
ואני מעריכה אותך ואת הראש הבריא שלך שמשולב במינון כ"כ יפה ברגש כ"כ מתוק…
אה, וגם איך את מגיבה לביקורת…, בצורה בוגרת מאד ובצורה בונה מאד… (קראתי 'די לדאונים!' (: (:, נזכרתי בשם, קראתי את זה לפני בערך חודש או יותר (:…)
תודה אבן דרך!
אהבתי את הניסוח של המחמאה. 'הראש הבריא שלך שמשולב במינון כ"כ יפה ברגש כ"כ מתוק'.
אני אוהבת מחמאות מפורטות כאלה, תודה.
וגם לגבי הביקורת, נחמד לי ששמת לב לזה.
(אוי לא, די לדאונים?…
כפרה על הפוסטים האלה. שאלוקים ישמור אותי.
שוין)
(: (: גם אני אוהבת את הפירוט שהוא המיוחד בשבילך ולא חמודה מתוקה שזה כללי יותר (:
כן, שמתי לב…
(: (:
הבנתי מה באת להגיד בפוסטים האלה. הבנתי אותך בדיוק בדיוק… גם כשכביכול הראת צד אחד של המטבע באופן בולט יותר, הבנתי לאיזה 'דאונים' התכוונת ושיש בך גם את צד המטבע השני אבל לא עליו באת לדבר כרגע..
ואיך שקראת את הביקורות והגבת כזה בוגר, וכזה מקבל- העיקר שהמסר שרצית להעביר יעבור טוב ויפה. ואם אחרים לא קיבלו את זה כך, את תתקני ותשפצי.. ואת עדין מרגישה שזה לא עבר חלק כמו שרצית להעביר…
אז זו התגובה שלי לפוסטים האלו (: ואני שמחה שיש לי הזדמנות להגיב לך ותראי את זה. (כי הפוסטים האלו היו מזמן ואת התגובה שלי כנראה שלא היית רואה מתוך 7657 תגובות (: (: )
אז, תודה אבן דרך!!
אני מקדישה את הפוסט ל'חושדת בכולן' היקרה…
השם שלך נכנס בין השורות ונתן נופך לפוסט תוך כדי הכתיבה…
מקווה שתקראי ?
וואו את נדירהההה ואמרתי לך את זה (בשם אחר?).
איך את זוכרת?!
קראתי… מישהי שלחה לי קישור. (אז תודה לשולחת…)
ואת כזאת מהממת…
הקראתי את זה למישהי שעברה איתי כמה דברים שקשורים…
ואת מהממת לקחתי לתשומת ליבי ממש.
זה היה ממש יפה!!!
? מה שנכנס ללב נכנס גם לזיכרון …
תודה, תודה!!, מחמם את הלב…,באמת…
אני מקווה שבעז"ה זה יעשה טוב, ויתרום…
אולי… בעצם. הלוואי!
זה תרם…
אל תדאגי נשמה.
אני מעתיקה לי את זה, בסדר?!
שיהיה לי יותר זמין?
העלו רק חלק מהתגובה (:
יש, יש, יש, ברוך השם(:
זאת המטרה ?
בוודאי…
תודה לך ה- ממ, מיוחדת והרגישה בכולן (:, ריגשת אותי שזה טוב…
אופס…חבל.
אהבתי.. באמת רעיון להחליף לרגישה בכולן.
איזה כייף לך לדעת שהמטרה שלך בוצעה?! אה?!!
מה מה מה, אני הגבתי…, זה לא עלה??
טוב, בטוח שלא תקראי את זה עכשיו בכלל…
אבל כן, זה כיף ומרגש. מאד.
תודה רבה לך על התגובות החמות ??
לא נורא, לא היה משהו חשוב…
(: (:, אז תשני? ?
??
את האמת? כיף מאד וסיפוק גדול וב"ה יש תמיד לאן להתקדם…
זה משמח מאד… ב"ה
תודה רגישונת!! ?
תמר תודה! תודה לך!
את לא מבינה מה את עושה בבלוג שלך, את מצילה אותי כפשוטו.
קראתי עכשיו רצוף את הראשון והשני…
הראשון רלוונטי לי מאוד.. ואני איישם.
אממ.. את נשמעת לי חכמה מאוד… אני יכולה לשאול משהו?
יכול להיות שיש לי תסמינים של דיכאון אבל בעצם לא קרה כלום?
אני באמת לא יודעת.. לא איבדתי אף אחד ולא קרה שום דבר טראגי, רק איזושהי מערבולת מטורפת סחפה אותי אליה בלי שליטה..
כן לאחרונה סוג של איבדתי חברה קרובה, החברות הזו שאבה כל בדל של כח שהיה לי.. ואני לא רוצה לחזור למצב הזה.
זאת הייתה המטרה, וזה כל- כך כל- כך משמח שזה מועיל…, ברוך השם.
??
אפשר לשאול תמיד, הכל, ומשתדלת לענות תמיד הכי טוב…
בעזרת השם.
אל תקראי לזה תסמינים של דיכאון, תקראי לזה שאת מרגישה תחושה לא טובה שאת רוצה להתגבר עליה…
וכן, מערבולת של סיטואציות ורגשות יכולות להוביל לרגשות ותחושות לא טובות ואם לא ערניים לזה ועוצרים את זה, זו נהיית מערבולת עמוקה יותר שתופסת תאוצה ו'עצמאות'. ולכן תני לעניין עם חברתך לנוח…, לא לנסות לשנות, לתקן, לשפץ, לדבר…, לא, תנוחי מזה , תתמלאי, ורק אחרי שנכנסת לעשיה מלאה וטובה לאורך זמן, (יש טיפים גם בתגובות שם), שהשכל שולט ברמה ויודע מה הוא עומד לעשות ואיך, ויודע מה יעשה ואיך אם זה לא יצליח…
ואני מקווה שבעזרת השם זה יחשל אותך ובמקום הכאב הזה עכשיו, תיכנס בעזרת השם שמחה גדולה…
ועוד טיפ: תתפללי על זה…
מחזקת את ידייך!
תחושה לא טובה מרגיש לי קטן מידי להכיל את המערבולת הזו, אבל כנראה שאת צודקת.
אני אנסה.. את מדהימה עם ההבנה הזו שלך וההסברים המפורטים.
בטוח שזה יקרה. אין רע יורד מלמעלה זו לא סיסמה:)
ואני מאמינה בבטחון גמור שיצא מזה רק טוב גלוי.
אני משתדלת.. בעז"ה.
❤
אולי קטן מכדי לתאר אבל לא קטן בשביל להגדיר…
לא כדאי לקטלג את עצמי במשבצת שחורה, עמוקה וחסרת תקווה, תמיד כדאי לקטלג את עצמינו קצת יותר טוב, קצת יותר למעלה, וזה בעז"ה יעזור לנו לעלות לשם ומעבר…
תודה לך ירוקונת ?
נכון!, תודה!, חיזקת אותי!
בעזרת השם.
??