פתרונות מעשיים/ 1

87
תמר ארוך

התמודדות עם תחושות לא טובות לאורך זמן

הנאמר להלן ילווה אותנו בעז"ה לאורך כל הבלוג כבסיס לדרכי התמודדות רבות.
(לכן הפעם השקעתי בבלוג ארוך ומובן כדי שבהמשך נוכל להתבסס עליו כראוי בעז"ה).

 

איך מתמודדים עם תחושה מאתגרת ויומיומית? שנדמה לפעמים כי אין לה סוף…, כי אין לה מרפא…, כי אין לה מפלט לצאת מאיתנו….

 

טוב, זו שאלה טובה שחלקנו בטח שאלנו את עצמנו ברגעי משבר.

ואלו שלא, ויש כאלה ברוך השם, תקראנה גם ותנסנה לזכור כי לפעמים החיים מזמנים אתגרים והתמודדויות מפתיעות או בעצם- תמיד.

בד"כ אלו התמודדויות שאנו מכירות פחות או יותר ומורגלות בדרכי ההתמודדות איתן כמו אי- הבנה עם חברה או אחות וכדו', אכזבה, כישלון במבחן וכדו'…

אלו הם אתגרים שכל אחת באשר היא מכירה אותם, מי יותר ומי פחות.

אבל, יש אתגרים גדולים שהשם החליט להעמיד את חלקנו בניסיונות בהם.

ניסיון האמונה, הניסיון של- ללכת עם מה שנכון באמת למרות שהרצון והדחף הפנימי שלי משכנעים אותי אחרת וכדו'.

אתגרים אלו עלולים להמשך זמן רב וכאבי הלב הנגרמים מכך הם עצומים ועלולים להשפיע על כל תחומי חיינו.

 

איך בעצם אפשר להתמודד עם האתגר הגדול הזה בצורה נכונה?
טוב, אז יש כאלה שיגידו הזמן יעשה את שלו, את מחכה, והוא בינתיים הורס כל חלקה טובה ופוגע בתחומים חיוניים וחשובים כמו: לימודים, בריאות וכדו'.

יש אלו שיגידו, תני ללב לפרוק, לבכות, להוציא, וכדו'. אז את נותנת ונותנת, מפרגנת, אדיבה ונדיבה, אבל— פתאום את מוצאת את עצמך במערבולת מוזרה שלא חשבת שתיכנסי אליה. כמו מן מעגל של עצבות, של דמעות, של כישלונות בלימודים, של חוסר תיאבון וכדו'… שה- 'רק לפרוק' הפך להתפרקות של ממש.

טוב נו, אז מה בכל אופן אני אעשה?, אני לא "אתן את הזמן", אחזור לשגרה, ידכא את הרגש וזהו??!!

טוב, צודקת, לא.

יש פתרון שלישי וטוב, ברוך השם.

 

רק בואנה נזכור מה הפתרון צריך להכיל:
 

  1. אמונה. להבין באמת שהכל לטובה ולשמוח בזה.
  2. לתת ללב לעכל, לפרוק את המטען הכבד שנחת עליו בהפתעה.
  3. להמשיך מעכשיו את מה שנכון לרגע זה שיוביל גם לדבר הנכון ברגע הבא.
  4. לצאת מ"הבור השחור" של העצבות ולגדור גדר סביבו כדי שלא ניפול אליו שוב בס"ד.

איזה פתרון מכיל את 4  הפרמטרים?

ובכן, עשיה.

מה פרוש?

יש 3 סוגי עשיה:

  1. עשיה פסיבית
  2. עשיה אקטיבית
  3. עשיה אקטיבית עם אידיאל.

כשנכנסים ל"בור שחור" עוברים תהליך הדומה למערבולת שמנתקת מכלל עשיה, ולא רק זה אלא כל חוסר עשיה גורם לעצב גדול יותר וחוסר סיפוק ושמחה, מה שמכניס את האדם עמוק יותר לבור, הופך את האדם לאדיש, עייף, חסר תיאבון שחושב מחשבות עצובות ושליליות או שפשוט ישן וישן וישן. או לא פשוט?

לא זה לא פשוט.

כדי לצאת מ"הבור השחור" יש לנו 3 שלבים:

  1. עשיה פסיבית.

נתחיל ממש מתחתית הבור של דיכאון אמיתי של להיות כל הזמן בבית.

לאלו שלא מכירות את המושג דיכאון או מכירות אותו כסוג של חוסר מצב רוח, אני אסביר בקצרה.

דיכאון היא תחושה קשה וכואבת מאד שנגרמת לדוגמא כשחלילה מאבדים מישהו יקר ומרגישים שזהו. העולם נגמר. ופשוט יושבים כל היום ובוכים עליו ומתגעגעים אליו.

לא כולם מקבלים את זה כך, אבל זה יכול לקרות. לפעמים גם כשאין סביבה תומכת או כשיש גורמים תומכים הפוכים.

גם תחושה שעשיתי טעות ועכשיו, א"א לתקן אותה וכלום כבר לא שווה וכדו'…

שבעז"ה לא תרגישו כך אף פעם, אבל יש אנשים שכשהרגש מכה בהם הוא מצליף בלי רחמים וקובר תחתיו את השכל, ההיגיון והרצונות אחרים.

 

לענייננו:
במצב כזה, כדאי לעבור לעשיה פסיבית. לדו': לקרוא ספר מעניין, למרות שהמחשבות לפעמים מתעתעות כ"כ ומושכות אותך מהספר. אז לא! אנחנו נמשוך אותה בחזרה לספר (:

לפעמים מלבישים את הדמויות שבספר על הדמויות האמיתיות (:, שזה בסדר לגמרי כי זה איזשהו פורקן מתון כזה של הלב…, אני בכלל לא בוכה בגלל מה שהיה, אני בוכה מהספר (:

נכון מותק, רק מהספר (: (הי, אם תכניסי הומור זה יאריך את הטקסט יותר מידי, פעם אחרת, טוב? (: )

לאלו שיש להם מחשב זמין, אז לא! לא לבזבז את הזמן על חוויות דמה, כי תחושת בזבוז הזמן מעצימה את תחושת חוסר המעש והריקנות ומעמיקה את ה"בור השחור" חלילה, גם אם זה משכיח קצת את המקרה, זו אשליה!, המקרה יחזור כבומרנג בצורה חזקה יותר כשנסתכל אחורה ונראה שבזבזנו שעות יקרות על בזבוז זמן (לא מדברת כמובן על דברים לא טובים שזה ק"ו…).

מה שכן, אפשר להקציב קצת זמן כדי לשמוע שיעורי תורה או דברים שאת יודעת שמחזקים אותך ונותנים לך כח.

  1. עשיה אקטיבית- אם עד עכשיו הייתה לך עשיה פסיבית של לקרוא וכדו', כעת נעלה מדרגה לעשיה אקטיבית, ממשית. של- לארגן את הסביבה, את סדר היום, לבדוק 'מה אני עושה מחר', להתחיל ללמוד כמו שצריך (גם אם יש לך הרים הרים של חומרים להשלים. לא נורא. לאט לאט. בסוף בעז"ה הפערים יצטמצמו עם המון כח רצון כמובן. ו—לא נורא. זה לא עיקר החיים. אבל מה שכן עיקר החיים זה להיות שמחים ולהיכנס לעשיה. אקטיבית כמובן.)

כאן אחרי שקצת התחלנו להכניס את עצמינו לעשיה, לצאת מהבית, לעבוד ולפעול נכניס עוד פרמטר למשוואה שלנו: אמונה.

כשאנו מקבלות שמחה וסיפוק מהעשיה שלנו, אוטומטית החוסן הרגשי והנפשי שלנו מתחזק ואיתם נחזק דווקא עכשיו את האמונה. הביטחון שהכל לטובה, שהשם מנהיג את הבירה בדרך שנכונה לנו ולייעודנו בעולם. הרי לא באנו סתם, באנו בשביל מטרה מסוימת והאתגר הזה מקרב אותי אליה. לטפטף לתוכנו את ההכרה הזו. לאט, באמת ופנימי.

  1. עשיה אקטיבית עם אידיאל- כשאנו עושים למען האחר או למען מטרה נעלית מסוימת הלב שלנו וכל כולנו מתמלאים תחושת סיפוק, שמחה, תחושת הצלחה באמת. בדברים החשובים והנכונים באמת באמת באמת. וממילא החוסן הנפשי והרגשי מתעצם. אנו מגיעים כבר למעבר הזה בין ה- להיכשל ל- להתחשל.

 

ועכשיו, נוכל להכניס את שאר הפרמטרים למשוואה:
תוך כדי עשיה אנו נותנים ללב לפרוק, אבל לא להתפרק.

נותנים לו לבכות אבל עם קולר ומזרק כח בצד של מחויבות לעשיה חיונית ומספקת.

נותנים לו להרגיש, להתרגש ולהתעייף אחרי יום ארוך וגדוש בעשיה, עם כרית נוחה בצד (: שתמלא את תפקידה בנאמנות אחרי דמעות בודדות.

ובכלל- נצטרך הרבה פחות לפרוק עצבות כשאנו פורקים מעצמינו כישורים, עשיה וחיזוק אידיאלים, סיפוק ושמחה.

ואז- כשנחפש תמיד מה נכון לעשות כרגע נגיע למסקנה אחרת מלבד הבכי והצער.

וכל יום בעשיה ברוכה ואמונה אמיתית נעשית הגדר סביב ה"בור השחור" גבוהה יותר וחזקה יותר.

 

וכן, יתכנו רגעים שאולי ניזכר ונצטער אבל אז, אז זה בעז"ה כבר יהיה אחרת, זה יהיה מבוקר, עם חוסן רגשי ונפשי, עם הבנה עמוקה שהכל לטובה וזה יהיה גם—- בריא (: שינקה את הלב מתחושות לא טובות שהצטברו אז…, בעזרת השם.

 

שתהיה בעזרת השם בהצלחה רבה לכולנו!!

???

 

אם ישנן תגובות/ שאלות/ בקשות לנושאי פוסטים בהמשך הבלוג אשמח להיענות להם בשמחה ואשמח לכל הארה/ הערה (:

תודה לכן שקראתן! (:

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
😭😭
6
היי, אני לא חדשה פה באתר אבל אני רוצה להעלות נושא שלא כתבתי בשום שם. ברוך השם...
בעיה בעייתית קטנטנה..🥴🥴
newEmotionIcon_03_42
כשהכרתי את האתר הזה ממש אהבתי אותו, שאפשר לשתף הכל באנונימיות. הבעיה היא- טדא...
ליקושששש 💔
newEmotionIcon_03_38
ליקוש 💔 אני לא מאמינה, מתכחשת לעובדה. האישה הכי חיה, אין סיכוי שאיננה. לכל מק...
משאלות של מלאכים
9
אבא אם תבדוק את הלב שלי, אתה תמצא שם משהו שבור. שניסיתי לבנות וגמרתי לבכות ור...
גברו עלי
65
מי את. מה את בכלל רוצה מהחיים האומללים שלי. שנזרקתי לתוכם בלי הכנה. מרגישה או...
כואבת התקווה
newEmotionIcon_21
ובכן מה עושים אם נוראאאאאאאאאאאאאאאאאאאא רוצים משהו כמעט משתגעים מרוב רצון. מ...
יומן 2#
17
הייי🙋🏻‍♀️ זוכרות אותי??🤷🏻‍♀️ האמת לא נתתי לכן זמן לשכוח🤭 חחח🤪 טובב👍🏻 אז אני ק...
שבוי
emotion_icon_43
אִישׁוֹן אָדֹם. מְפֻקְסָל. דִּמְמַת מִדְבָּר וְרוּחַ אַיִן. חֶבֶל לוֹפֵת . לו...
פוסטים חדשים
😭😭
היי, אני לא חדשה פה באתר אבל אני רוצה להעלות נושא שלא כתבתי בשום שם. ברוך השם...

רגשנית

בעיה בעייתית קטנטנה..🥴🥴
כשהכרתי את האתר הזה ממש אהבתי אותו, שאפשר לשתף הכל באנונימיות. הבעיה היא- טדא...

מרשמלו

ליקושששש 💔
ליקוש 💔 אני לא מאמינה, מתכחשת לעובדה. האישה הכי חיה, אין סיכוי שאיננה. לכל מק...

נקרעת מגעגועים 💔

משאלות של מלאכים
אבא אם תבדוק את הלב שלי, אתה תמצא שם משהו שבור. שניסיתי לבנות וגמרתי לבכות ור...

דומיה נפשי

גברו עלי
מי את. מה את בכלל רוצה מהחיים האומללים שלי. שנזרקתי לתוכם בלי הכנה. מרגישה או...

הכוזרית הנודדת

כואבת התקווה
ובכן מה עושים אם נוראאאאאאאאאאאאאאאאאאאא רוצים משהו כמעט משתגעים מרוב רצון. מ...

שב"ד🏃‍♀️🏃‍♀️🏃‍♀️

הולך חסיד
נעליים חסידיות. גם לך מוכר המושג? מה את חושבת שההגדרה שלו? מה את לא תקני ועל ...

קפצתי לביקור

נסיעות ארוכותתתת
התחלתי השנה ללמוד בבית ספר ממש רחוק מהבית שלי. אני נוסעת כל צד ב2 רכבות ואוטו...

פרוזן

12 תגובות

  1. ומה עושים עם התמודדות מתמדת? גילו לי מחלה כרונית ואני מאוד מאוד מוגבלת בתפריט שלי. אני מרגישה שאני יוצאת מדעתי עוד רגע וזה לא ילך כל כך מהר.
    יום אחד טוב שלושה ימים עצבים על המצב…

    1. מכירה את זה מקרוב, ילד טוב ומתוק עם מחלת פרקים ולא רק זה.. וכאבי פרקים כרוניים.
      הוא לא יכול לאכול מוצרי חלב ועוד כמה דברים…
      מאז שהוא נולד…
      והוא ילד גיבור כל כך…, באמת.. ממש…,
      הוא אומר: זו המתנה שהשם נתן לי ואני אתמודד איתה בגבורה הכי טוב שאפשר ואת רואה איך כל הדברים הטובים שלו בולטים כ"כ… כי האור תמיד בולט יותר שנראה חשוך….

      לכל אחד בעולם יש כאן משהו לתקן, אחרת הוא לא היה פה.
      הדברים השקלים לנו הם השליחות שלנו בעולם הדברים שמאתגרים אותנו הם התיקון שלנו בעולם…
      ואם נפנים את זה, יהיה לנו הרבה יותר קל. שיש משמעות לאתגר הזה ואם נצלח אותו, השגנו את מטרתנו.

      תזכרי, יש משמעות לאתגר הזה. רק תפנימי את זה והעצבות תפנה את מקומה להרגשת שליחות ושמחה בעזרת השם.

      אני עונה רק עכשיו כי לא יכולתי להיכנס לאתר. אני מקווה שתראי את זה…

  2. היי יש מצב שאת נותנת דוגמאות לכל מה שאמרת פה? הדוגמא עם קריאת ספר הייתה טובה, אבל אני צריכה הרבה דוגמאות לכל ההצעות פה כדי שאבין יותר ואיישם.
    תודה מהממת!

    1. כן, בוודאי,
      אני עונה רק עכשיו כי לא יכולתי להיכנס לאתר. אני מקווה שתראי את זה…

      אוקי, אז ככה:

      תלוי באיזה שלב עשיה את נמצאת כמובן, ומצב הרוח שלך, אבל יש פעולות פיזיות שאת יכולה לעשות תמיד. אני אסביר:
      למשל: ללמוד, זו פעולת חשיבה שדורשת הרבה יותר כח מנטלי של ניתוק וניתוב המחשבה ואותו אפשר לקבל בשלב השני/ השלישי, אבל יש פעולות פיזיות שלא נאבקות ברגשות וניתוב המחשבה אלא משתמשות בכח הפיזי המבוזבז גם ככה, אבל נותן הרבה כח מנטלי בסיפוק שלו.
      אז ככה:
      סידור חדר/ כביסה, בישול, אפיה, התנדבות כלשהי, או כל משימה פיזית שאת צריכה לעשות.
      בכוונה לא כתבתי שירה, נגינה, ציור וכדו' שזה גם טוב אבל זה יותר" סור מרע" מאשר "עשה טוב" ז"א: זה פורק עצב באופן חיובי – כשזה מוגדר בזמן, אבל זה לא נותן סיפוק מעבר לזה…
      מה שכן- יש כאלה שזה הכשרון שלהן וזה כן נותן להן מידת מה של סיפוק ושמחה וזה מציון. זה טוב בעיקר לשלב הראשון שלעיל.

      כתבתי כאן הרבה, תקחי לך את מה שאיתו את הכי מתחברת ומזדהה…
      אם יש לך עוד שאלה או משהו בשמחה ובהצלחה…

      תודה רבה ?

  3. וואי תמר ארוך!!!!!!1
    אני נכנסתי עכשיו אחרי שהגבתי לך בפוסט של זה רק הפרק השני ומישום מה אני מגלה שלא עלתה לי התגובה…
    לא זוכרת בדיוק מה כתבתי. חוץ מזה שאת נדירה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *