מה שרואים מכאן… /10
הכנסתי לתיק החדש את המרקרים החדשים, היומן החדש, העטים החדשים ועם כל חפץ חדש הרגשתי בהתחדשות ובהתרגשות לקראת תחילת שנה נוספת וחדשה.
להיכנס לכיתה חדשה, תלמידות חדשות.
החלטות חדשות.
או החלטות ישנות ששוב צריך לקבל ולהחליט מחדש…
לישון יותר מוקדם.
להחזיר מבחנים בזמן.
להיות יותר קשה בזה…. להיות יותר רכה בזה…
להקשיב, להכיל, לדרוש, לוותר….
צעדתי לבית הספר מתפלאת כמו כל שנה מחדש על ההתרגשות שעדיין אוחזת בי ביום הראשון ללימודים. התרגשות שהחלה ביום הראשון לגן וממשיכה גם לאחר שנות הוראה לא מעטות.
על פניי חלפו תלמידות מכיתות שונות. על פניהן התרגשות, התחדשות.
והחלטות חדשות.
וידעתי שבזמן שאני נערכתי לשנה והכנתי שיעורים, מערכים, תוכניות, עיצובים.
כל אחת מהן נערכה, התכוננה, עטפה, כתבה, חששה, הבטיחה, החליטה-
שהיא מתחילה מחדש.
רגע לפני שהנחתי את היד על ידית דלת הכיתה הבטחתי לעצמי לזכור את זה.
לזכור ברגעים בהם התלמידה לא הכינה, כתבה, ענתה, איחרה…
וברגעים האלה לא צריך לקבל ולהסכים אבל אפשר להבין, להאמין ולאפשר לה
"להשתדל שמחר יהיה יפה הרבה יותר מהיום"
בהצלחה לכל אחת ואחת בהתחלה החדשה
לעלות ולהתקדם ורק מתוך שמחה!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
וואוו וואו לזכור את זה תמידדד
כן ירבו מורות כמוך בישראל!!??
איזה מורה נדירה אבל שאני אומרת נדירה זה באמת כי לצערינו המורות היום טוב עדיף שאני לא יאמר??
אמןןן הלוואי עלי מורה כמוךךך
כמה מורות היו לך בחיים? אין לי מושג, אבל לי במשך כל שנות לימודי היו כמה מורות טובות. הן לא רבות, הן נדירות, אבל הן בהחלט קיימות. אז אל תכללי את המורות המתוקות שלנו:)
אבל למה??
למה כל שנה אני מוצאת רק מורה אחת- שתיים שפתוחות לדבר, ששם כדי לעזור, שמבינות ומכילות ומתוקות?
מה קרה לכל המורות האחרות?
תגידו, מורות זה תפקיד זבל שזורקים לכל אחת סתם ככה? הם לא צריכות לעשות משו כדי לקבל את התואר הזה?
לוידת… מישהי ממש צריך לפלטר את הצוות….
????