היי אני בכיתה י' ושמתי לב שהשנה קורה לי משהו מאוד מעניין.
עד השנה בכל החגים הייתי מתרגשת וממש חשה את האוירה של החג בכל כולי, והשנה, אפס!!
למשל עכשיו בפסח, עבדתי, קרצפתי, התאמצתי והייתי כל כולי בהכנות לחג, אבל הלב אטום! אין את ההתרגשות הקבועה של החג ותחושת החירות שהייתה לי בכל השנים…
וככה זה כבר מתחילת שנה, בכל החגים והתאריכים המיוחדים שעד עכשיו היה לי מן התרגשות כשהם הגיעו.
זה הגיוני?
גם לך זה קורה/קרה?
אשמח לתגובך!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
17 תגובות
למה ה- "כיתה י"' כל כך מהותי עבורך???
אני -לצערי- בכיתה ט', אז לכן אני לא יכולה לענות????
סליחה שאני מתעכבת על הפרטים הקטנים,
מה הקשר כיתה י׳+, מה הקטע?
מענין אותי??
הגיל.
מתחשק לי לעשות ראש קטן בסדר?
מה הגיל אומר?
אני למשל בת חמש עשרה וחצי, וכן גם אני- הקטנה מימכם בחצי שנה בהחלט לא מצליחה להרגיש התרגשות בחג! כמה מוזר נכון?
אני חושבות שאתן צריכות להרגע, יכול להיות שעברתי ניסיונות יותר מימך, ושאני עם חוכמת חיים למרות גילי הצעיר(לא מדברת ספציפית עלי, אלה בכללי על טיטיות)
אני חושבת שקצת מגזימים פה אם העניין של הגיל, בנות תיכון זה מכיתה ט' ומעלה
ותתפלאי לשמוע גם לך לפעמים יש מה לשמוע ממני
נ.ב סליחה על ההתפרצות?
מסכימה אפילו שאני לא טטית
אהמ דווקא לא, בכלל לא
תלמדי שיחה על החג לפני כל חג, ואת תראי שתתווסף בך התלהבות:)
אמאלה איך שאני מזדהה, פחד.
זה כבר התחיל לי לפני שנתיים, השנה זה היה השיא. משהו מפחיד, לקום בפסח ולחשוב שהיום יום רגיל, מה מיוחד?
ואז הבנתי. ככל שאנחנו גדלות ההתרגשות כבר לא באה מעצמה. כן, קצת מבאס אבל זו האמת. וכדי לעורר את הרגש, צריך ללמוד. רוצה בשבועות להגיש את מתן תורה, את האורות הגדולים האלה? תקבעי לעצמך חברותא, כבר מעכשיו, ללימוד בנושא של שבועות. תראי שכשתבואי לחג זה יהיה הרגשה שונה לגמרי, הרגשת התעלות כזאת. מנסיון של חודש תשרי אני מדברת?
בהצלחה יקירה, תזכרי שהחוכמה היא ללמוד על זה וככה בא הרגש?
גמלי לגמרי קרה..
וסליחה שנכנסתי..
אני מרגישה פולשת
אבל אני לגמרי מזדהה.. אני בכיתה ח'.
כי אני רוצה לשמוע אם זה קורה לבנות בגיל שלי, או שקרה לבנות שהיו בגיל שלי.
וכמו שכתבתי, אני בכיתה י' ולכן כתבתי כיתה י'/כיתה י'+
איך אמרו לנו בהרצאה שלפני פסח; כדי להפיק תועלת ממשו- צריך להכין לו כלים. (הרחיבה על זה מאוד שמצד אחד כלי הוא משהו מגביל ומצד שני ההגבלה היא זו שעוזרת להפיק תועלת וקישרה איכשהו לפסח או משהו כזה… )ואמרה שעצם ההקשבה להרצאה היא בבחינת הכנת כלי. (אם זה לא היא, הייתי חושדת שמדובר בטריק ליצור יותר הקשבה)
צריך להתכונן, לחפש מרצים שאת מחוברת לסגנון שלהם, והרצאות על החג הבא. תנסי לחשוב איך פסח מתקשר אליך כיום ילדה ב2022 שאת המדבר רואה רק בטיולשנתי. אני חשבתי על זה שלכול אחד יש שיעבוד למשהו, (התמכרויות למינהם, כסף כבוד וכו…) ולפעמים החיים מרגישים כמו גלות שלא תיגמר לעולם. צרות נוראיות. ולפעמים לא מבינים למה דברים מסתובבים בצורה הזו. ואת רואה שאלו שאלות שהתמודדו איתם מאז ומעולם, נכון שהגרסה הייתה קצת שונה, אבל תכלס 'אין חדש תחת השמש'. גם שם היו משועבדים, הם היו בגלות בדיוק כמונו, 'סבלות מצריים'. נותן פופורציות.
ועוד משהו אחרון ששמעתי, מעגל השנה הוא כמו ספירלה(קפיץ, כלפי מעלה), זה אומר שכל שנה את במקום גבוהה וחושב ומבין יותר מהשנים שעברו. ולכל חג יש את הסגולה והתיקון שלו שיחד כל המכלול יוצר יחודיות שמבחוץ ניראה לא קשור לשני, אבל בין חג לחג יש הקשר. בפסח יצאנו מהגלות ועכשו בספירת העומר אנחנו אמורים להכין את עצמנו למתן תורה. לפני התורה יש את הדרך ארץ שקדמה לה. שבגללה נפטרו תלמידי רבי עקיבא… בקיצור חפרתי מאוד, וכתבתי בלי לחשוב מידי. מקווה שגם התגובה הזו תשמח אותך 🙂
בתור טטית קצת נפגעתי מזה שלא הרשת לי להיכנס אבל אל דאגה את רואה שלא הקשבתי לך?
הגיוני ממש. הזדהות נרשמה מצידי.
הרבה מההתרגשות שלנו בדברים רוחניים, כמו טיסה לרבי, יוכפ, חגים וכד', מגיעה בעקבות דברים חיצוניים.
תחשבי על זה שעד גיל מסוים חגים זה לא דבר רגיל. כל שנה כמעט יש חידוש. ואז מגיע שלב מסוים- שהדברים נהיו לך רגילים. ובעצם הם כבר לא מרגשים. ולהשיג ריגוש בגלל חג, בגלל רוחניות, זה לא מגיע מעצמו. זה דורש לימוד, התבוננות, עשיה רוחנית. ואז נוצר מצב שכבר אין התרגשות, ובשביל ליצור אותה צריך לחפש אותה ולהתייגע עליה במקומות ר ו ח נ י י ם. ואז זה מתוק, מיוחד, בוגר, ואמיתי.
למה רק מכיתה י? גם משהי בח וט יכולות להרגיש אתזה…
כן קרה לי
אהה, בהחלט קורה
אחותי התארסה ולא התרגשתי,
ואז התפרק השידוך ולא הזיז לי
ואני טיפוס רגשני בדרך כלל.
יאוווו כל כך מזדהה!! בדיוק מה שאת מתארת קרה לי השנה
מזל טוב!
בשיא הרצינות
את אטומה ךל כי זה לא מעניין אותך
אלא כי את לא יודעת איך להכיל את זה
הרגשות שלך גדלים
התבגרת מותק,
בסוף את תרגישי, או תדעי שאת מרגישה בלי לחוש את זה,
בהצלחה ❣