הגדולה. שתמיד חלמתי עליה.
מצאתי את עצמי אתמול יוצאת מהשיעור המחניק להתאוורר קצת.
להסתכל על שמיי התכלת הענקיים. לשאוף אוויר צח.
מצאתי את עצמי הולכת לי לחדר, בידי עט ודף.
הולכת וחושבת.
מצאתי את עצמי בחדר פתאום, מתחילה לכתוב לה.
מהלב שנקרע לי מרוב אהבה אלייה.
שאלתי אותה במכתב -למה.
למה ובשביל מה את ממשיכה.
למה את עדיין נלחמת עליי כשכולן כבר התייאשו.
מדוע זכיתי לאהבתך האין סופית -ילדה פשוטה שכמוני, שמרגישה קצת הברירת מחדל של הכיתה. מדוע זכיתי לחיוכים ולחיבוקים האמיתיים שלך? להתעניינות אמיתית וכנה מצידך??
מדוע זכיתי שיחפשו אותי? שיכירו אותי בכיתה שלך, בשכבה שלך!!??
שאלתי אותה במכתב שלי- איך??
איך לא התייאשת מלרדוף אחריי- ילדה מופנמת ופחדנית שכמוני.
איך לא הפסקת לרצות אותי את קרבתי, את החיבור שביני לבינך. איך לא הפסקת לספר עליי לכל אלפי החברות המעריצות שלך, שכשאעבור ליידן הן יסתכלו גם עליי בהערצה ויקראו לי בחיבה.
איך לא הפסקת "לרכל" עליי לכולן את כל הטוב שקיים בעולם?
שאלתי אותך במכתב גם- האם??
האם את ידעת ויודעת מה אני עוברת?? כמה קשיים ונפילות חוויתי עד כמה הבדידות הייתה נוראה לפעמים שכל כך ייסרה אותי עד חוסר אונים? עד כמה הרגשתי רחוקה מכל החברות מכל הכיתה שלי. הכיתה שלי. (!!!)
האם ידעת כמה ריפאת את השברים כשהתעניינת בי באמת מהלב היפה שלך?? האם ידעת כמה חייכת לימים העצובים שעברו עליי. האם ידעת כמה פעמים היית הכוכב הנוצץ בשמיים אפלים??
—
ככה מצאתי את עצמי רושמת לה ורושמת שאלות שבאמת רציתי לדעת עליה. על ילדה חמודה אחת מהשכבה שמעליי. שהמשותף היחיד שהיה אי פעם בנינו זה שפשוט באנו מאותה העיר לאותה פנימייה.
והיא התחילה להתקרב אליי עוד מתחילת שנה כשהייתי הטטית הכי פחדנית ביקום.
סיפרה לי פעם שגם לה היתה חברה מכיתה י' כשהיא היתה בט'. וזה עזר לה מאוד.
—
כשאני חושבת עליה, היא לא "עזרה לי מאוד". היא החייתה אותי. הרימה אותי בתקופות שהייתי בקרשים שכמעט חשבתי לפרוש לגמרי. האירה על ימים חשוכים שלא ראיתי בהם תקווה.
—
את פשוט אחותי. רשמתי לה בסוף המכתב. ואל תגידי אחרי כל זה שלא.
מצאתי את עצמי מסיימת לכתוב, מכינה לה מעטפה מנייר נוסף. רושמת לה את שמה עליה.
מצאתי את עצמי הולכת לחדר שלה בהיסוס וחוזרת שוב לשלי כשהמעטפה עוד בידי.
מצאתי את עצמי מקפלת את אותה מעטפה לשניים, תוחבת אותה בארונית שלי בין כל הספרים.
משאירה למכתב המלא שאלות זועקות להישאר מכתב עם מלא שאלות זועקות.
ואולי כי כבר מצאתי תשובה לכולן. אחותי.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
22 תגובות
וואו איזה יפיפה
שמחה לקרוא❤☺
הוו, זכית❤
בהחלט!!?
הנחת כאן חתיכות לב, מתיקות ואהבה,
זה נורא יפה ועמוק ורגיש ונוגע.
רק צריך להיזהר.. שהחתיכות לא יתפזרו. יתפרקו לשברים, יתלכלכו בדם ודמעות.
אל תפקידי את הנפש שלך לחלוטין אצל כל אחד, גם לא אצל אחיות.
את צודקת–
תמיד הפחד הזה נמצא אצלי שיום אחד יבוא וגם– גם היא תתיאש ממני ו– חס וחלילה אמצא את עצמי באמת לבד–
אבל אולי הפעם יש סיכוי.❤ וזה לא חייב לסתור את זה שאני צריכה להזהר ולשמור על עצמי…
אוחח איזה מותק את, והיא.
אולי בכל זאת תביאי לה?
מעריכה אותך מאוד?
בהצלחה בהמשך.
אולי באמת יהיה לי יום אחד את האומץ❤
תודה שרהל'ה?
"אחותי" – אמאל’ה
אין מילים.
אתן שתיכן נשמעות מדהים .
יפהיפה.
והכתיבה שלך מהממת מידי
תודה מבקשת אמת❤
שימחת אותי עכשיו מותק.
וואו טלטול.
את לא יודעת מה עשית לי.
אני חייבת לך תודה ענקית על הפוסט הזה,
השארת אותי עם יותר מדי חומר למחשבה:)
גרמת לי להבין כמה כוח יש לנו בידיים,
וכמה זה חשוב לנצל אותו.
וואו.
תודה.
והצלחת לכתוב את זה בצורה כל כך מהממת, יש לך כתיבה מטורפת!
גרמת לי להעריך אותך,
המון ❤
אוישש phoenix—
ריגשת אותי עכשיו❤
ואם הפוסט שלי יגרום לך להאיר אפילו לילדה אחת את החיים הוא היה שווה את זה–
תודה לך על תגובה שמחממת את ה❤.
☺
תודה לך, מהממת אחת.
הפוסט הזה הלך איתי כל היום:)
אוהבת ❤
אמאלההה העברת בי צמרמורות..
זה פשוט יפה. וכלכך מרגש.
וואו.
הלוואי והיו המון אנשים כמו שתיכן.
נשמה שאת.
בהצלחה יקירה.
וואו.
תודה אנאל.
נשמה שאת בעצמך❤
אמאלה זה מהמם
את כותבת יפה
פוסט חשוב
שייה
תודה שייה!!❤?
מהממת שאת #טלטול
אוהבתותך❤
תודה שותפה?!!
וואו
חזקה
התפנית בסוף
טלטול❤️
מדהימה אחת. שתיכן.
וואו תאמת ששיא המבינה אותך !!!!!! כי גם אני לפעמים מרגישה שצריכה מישהי יותר גדולה ותומכת ויש לי בה ולפעמים אני צריכה לספר לבנות שכבר עברו דבר או שניים יותר ממני הקיצצ לפעמים זה ממש עוזר !