הפעם אתן ממשיכות

היה לי משעמם אז קרצצתי פה משו שהוא לא משו במיוחד אבל… תחליטו אתן
קוקוווייירייקווו קווקוווריייקווו צעקות התרנגול מעידות על כך שהגיע הבוקר
זה הזמן לקום
אני [רלי] קמה מסדרת את השמיכה שלה עם כסוי הפרחים הורודים. מסיימת להתארגן ואז תוק תוק "מי זה?" אמי שואלת. מעבר לדלת עומדת ילדה "זאת טלי חברה של רלי".

"שלום טלי" אמי אומרת פותחת את הדלת "אני קוראת לרלי". "שלום טלי!! מה שלומך?" "בסדר!! רוצה לצאת איתי לשדה הפרחים ואז לבקר את סבתא מרים? ברור שאני רוצה." צוהלת טלי "יש לי עוד רעיון אולי נקטוף פרחים נשזור אותם לזר ונביא לה מתנה?"

סבתא מרים היא הסבתא של הכפר, כולם אוהבים אותה. יד ביד צועדות צמד החברות 'רלי וטלי' לכיוון שדה הפרחים שהושקה על ידי הגשם שירד אתמול בלילה. עשב רח מלווה אותן עם הפרחים בשלל הצבעים. " באיזה צבעים נעשה את הזר?" שואלת רלי " אולי נעשה אותו בצבע ורוד וצהוב?" מציעה טלי " וואוו שילוב יפה בואי נתחיל" צוהלות שתייהן ומתחילות לקטוף " יופייי!! תראי כמה פרחים יש לנו עכשיו נקשור פה, נחבר פה ו…הינה. וואוו איזה זר יפה" אומרות. כל אחד שהיה בדרך לעבודתו שמע את צהלותיהן של השתיים. אף אחד לא היה יכול שלא להעלות חיוך על פניו.

'תוק תוק' " רק רגע. שניה. אני פותחת. שלום לכן בנות יקרות מה שלומכן?" שואלת סבתא מרים "בסדר! באנו לבקר אותך ולהביא לך את הזר פרחים הזה במתנה" אמרו הבנות תוך כדי שהן מתישבות על כורסת הקש הישנה."

וואוו איזה זר נפלא בואו נשים אותה בכד ונמלא במים." לאחר כמה דקות הביאה סבתא על מגש מעץ 3 כוסות תה עם עיטורים של שושנים וצלחת סגולה עם עוגיות חמאה. רלי וטלי ידעו שהיא אוהבת את הצבעים אלה. "ילדות מתוקות ריגשתן אותי. אני רוצה לספר לכן סיפור תוך כדי שאתן אוכלות עוגיות ושותות תה." סבתא מתחילה. "לפני שנים רבות כשהייתי ילדה בגילכן חייתי בכפר רחוק ולא מוכר. כל יום שני אני וחברתי שרה היינו רואות את…
כאן אתן כותבות את ההמשך!!