זרם תודעה 2

פרק 2/2

לפרק הקודם

את יודעת מה זה "זרם תודעה"?

בואי נפרק: זרם? מובן. תודעה? מה שבתוך המוח שלך.

עכשיו: קחי דף ועט, שבי במקום שקט, וכתבי במשך חמש דקות מבלי להרים את היד – מה שעובר לך בראש. ברצף. בלי להתחכם.

מה יצא? מתחשק לך לשתף? רוצה לשפץ קצת? איך שבא לך… בואי שפכי את זרם התודעה שלך לתוך נהר השותפות הגדול…

צב עם גלגלים
לא יודעת מה לכתוב –לא עובד לי המוח כרגע –אני עייפההההה יתושים מעצבנים מפריעים להרדם בלילה — מזמזמים כל הזמן בתוך האוזן– זוםזוםזום עולה הזמר מכוורת הדבו… מה זה הרעש הזה — אחותי מתלוננת על עקיצה –איפה למען ה' המשחה– אין לי כוח לעשות כלום– בא לי לאכול — מקרר — לא אין כוח לקום מהספה — או, יש פה תפוח — הוא נקי? — לויודעת — עדיף לשטוף ליתר ביטחון — אבל אין לי כוח לקום מהספה — מגרדת לי היד — נו באמת עוד עקיצה אחת — היי, אני כותבת ברצף כבר כמה דקות — יופי — עובר אופנוע בחוץ ומרעיש נורא — הטלפון של אמא מצלצל — אחותי רוקדת ורוצה לשחק איתי שחמט — אה לא זה לא שחמט — רגע היא רוצה שאני ארכיב אותה על הגב — נכון הבטחתי לה אבל לא עכשיו — אה היא עוד לא גמרה לאכול — יופי עד שהיא תגמור אני אספיק לחטוף תנומה — אח שלי הגיע ואמר שהרסנו לו את הסדר — אחותי חזרה לחדר ומתחילה להתלונן שהוא זה שהרס לה את הסדר — אחותי מזכירה לאח שלי שהוא עוד לא גמר לאכול — רגע מאיפה יש לו עוגיה — בא לי גם — אבל אין לי כוח ללכת למטבח –אחותי ואחי התחילו לריב — יצאו לחדר אחר — יופי סופסוף שקט — טוב נראה לי כבר ארוך מדיי — כוס קפה– מה הקשר כוס קפה — ק-לי ק-לי ק-לי למהההה למהההה עזבתניייייי — זהו צריך לסיים
ניסיתי

עוד אחת עם ידיים ורגליים
אני רוצה לעזור לעצמי,
אבל אני מפחדת לקבל עזרה.
אני רוצה להראות לעולם שאפשר לדבר איתי.
אבל אני בעצמי עם זה לא בטוחה.
אני רוצה לקום פעם אחת בבוקר ולגלות חיוך גם על הפנים שלי.
אבל משום מה השמיים מתקדרים דווקא שאני קמה.
אני רוצה להבין טוב יותר את עצמי
אבל רק בלהאשים למה אני ככה וככה ולא אחרת אני עסוקה
אני רוצה כל כך – אמיתי!
אבל שום דבר בחיים שלי לא קורה או משתנה.

פרצל?
וואוווווווו אני לא מאמינההה סופסוףף אנחנו 6 ילדים!! במוצש"ק נולדה לי אחות קטנה
מתוקה ומהממת ומושלמת. אני בריגושים אדיריםםם שיואוו
יו ורגע, צריך לקנות לה בגדים ולארגן את הבית, שכשאמא תחזור יהיה נקי, אבל אני בכלל אצל סבתא עכשיו. אויש, איזה מוזר. להגיד שאנחנו 6 ילדים עכשיו. אויש, אחשלי בוכה אז אני צרחיכה ללכת אליו…

דיאן
עדר של כבשים. חמודות חמודות, רק טיפונת מלוכלכות, עם ריח של פרות.
אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע, הופ- עשר, מסומנת.
אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע, הופ- עשר, מסומנת.
אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע, הופ- עשר, מסומנת.
אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש, שש, שבע, שמונה, תשע, הופ- עשר, מסומנת.
יצא ארבעים, עדר לא גדול, נחמד. ארבע לבית המקדש, דיו!
מה מה מה מההההההה

ציפור שיר
דני הולך ברחוב. הוא הולך מהר. הוא לא רוצה לאחר לגן!
ואז הוא רואה ציפור, ציפור שיר!
שלום, ציפור! ציף ציף ציף
הציפור הקטנה עונה לו צוויץ צוויץ צוויץ!
אוי, הוא איחר לגן! מעתה דני ילמד, לא להיעצר בדרך לגן!
ו-נגמ-ר כל הסיפור!

איקס עיגול
ערימת מסמכים, עט מתלקלק טיק טאק טאק
זאת אחות קצת צומיסטית שעושה את זה, כמובן…
היא ממשיכה, כאילו כדי לעצבן!!!
טווב בי אין לי מה לכתוב!!!
אתגר מוששש, אגב!

חני
יואו איזה עייפות ממש אניי עוד שניה נרדמת על המתכון טוב אבל אני חייבת להכין ת'עוגה הזאת החיים שלי תלויים בה זה שיש למלכי לחיים מחרתיים מחייב אותי לעזור במה שצריך ואם מה שצריך זה להכין תעוגה הזאת אז זה מה שאני יעשה אוקקי אז 2 סוכר וניל איפה הסוכר וניל יואו נראלי שנגמר אמאאאאא יש סוכר וניל בטח תסתכלי במדף אפיה אמא אני לא מוצאת יכול להיות שנגמר מה לעשות אין ברירה תלכי לבקש מהשכנה נקווה שיש לה לא אמאאא אני שונאת לבקש מהשכנה פלייז אין ברירה חני מושקי לא בבית אם כן היא היתה הולכת לא נורא תוך שניה את חוזרת טוב אוףף וווווווואיייייי לאיזה שכנה ללכת מי תהיה חמודה ותביא בלי לעכב אותי יותר מידי נראלי ששמחה נעלה אליה דופקת בדלת שלוםמ שמחה מה שלומך יש לך אולי 2 סוכר וניל אההההההההההההההההההה מההההההההה נשמעעעעעעעעעעעעעעעע חניייייייייייייייייי איךךךךךךךךךךךךךךךךך גדלתתתתתתתתתתתתתתתת ווואווווווווווווווו אניייייייייייייייי לאאאאאאאאאאאאא מאמינהההההההההההההההההה תראייייייייייי תראיייייייייייייייי אותךךךךךךךךךךך וואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
מההההמהההההההה רציתתתת
סוכר וניל שתיים ישלך אה לא סליחה אבל את יכולה להכין סוכר וניל ביתי תקחי סוכר תוסיפי תמצית וניל והנה לך סוכר וניל ביתי לתפארת אה כן בטוחה כן כן ברור ניסיתי מלא פעמים אוקיי אני ינסה תודה שמחה הבאת לי שמחה
ניסיתי ניסיתי הוספתי לעוגה יצא דוחה הלכתי להתחבאות מתחת למיטה מאימת מלכי בייי
—–יאללה בננות תנסו להפעיל ראש ולסדר לעצמכן את הסיפור מבחינת פסיקים, מי אומרת מה, וכו' בהצלחה!!—

אחת
וואי שבא לי בזמן.
מתחילה סטופר. חמש דקות.
—
בלבול.
חושך.
אור.
תהיות.
שאלות.
שמחה.
עצב.
כעס.
כף זכות.
לראות את הטוב.
להאמין.
לרצות להאמין.
לקום.
ליפול.
לאהוב.
את עצמי.
את השני.
לצחוק.
לחייך.
לצפות.
לפעול.
להביא.
להתייאש.
לא להתייאש.
לגלות כוחות.
להאמין שהם קיימים.
למצוא שותפה לכאב.
לפרוק.
את הבלבול.
את התסכול.
שמישהו יישא איתי.
אותי.
—
יכולתי להמשיך עוד הרבה. כרגע השעון מראה שעברו שתי דקות.
אז פשוט מנסה לנתח לעצמי מה כתבתי.
אני בסערת רגשות, אז פשוט שפכתי את מה שמרגישה בתוכי בתמציתיות של מילה-שתיים-שלוש.

בלי להסתכל למעלה, כותבת.

אני מבולבלת. וקצת מפורקת.
אבל בכלל שמחה. כי היה לי טוב עכשיו.
אבל זה נגמר.
והשאלות והתהיות רודפות כבר הרבה זמן.
ומחפשת איפה לפרוק.
והיכן.
יש מקום, אבל הוא לא נגיש.
כנראה הכניסה אליו היא רק לבעלי תו מיוחד.
שלי אין אותו.
סתם, מצחיק…
אני רציני כבר קצת מיואשת.
רוצה להרים ידיים. אבל להרים, לא כדי להתייאש. אלא כדי לקום!לנקות עפר, ולכלוך. למשוך את הידיים מעלה, ולהתרומם.
ואז מגיעה הציפור שלוחשת: את בכלל יכולה?
ורוצה לצעוק לה- כן. אני יכולה!
—
וזהו, נגמרו החמש דקות.
יצאתי אולי מוזרה או לא יודעת מה חח. קבלו בהבנה. ותודה שקראת עד כאן.

—

סמינריסטית אחת
איזה אתגר מעניין, מעניין אם אני אצליח לעשות אותו כמו שצריך. מעניין אם יש בכלל מישהי מהשותפות שתעשה אותו כמו שצריך, קשה לעקוב אחרי המחשבות שלנו. על מה אני חושבת? מה שהכי מעסיק אותי עכשיו זה הבחור שאני הולכת לפגוששש, ומי יודע, אולי בסוף יהיה מזל טוב… (צינזור פרטים מזהים וכו') אם הייתי חסידה גדולה אז הדבר הראשון שהייתי חושבת זה משהו אחר. כמו בסיפור של המתנגד שנהיה חסיד, ואז ראש הישיבה המתנגד שלו שאל אותו למה הוא עשה את זה. הוא אמר לו שבליובאויטש הוא למד לקרוא מחשבות, והסכים להדגים. הוא הסתכל על ראש הישיבה ואמר לו "אתה חושב עכשיו על הקב"ה!". הראש ישיבה ענה לו שלא. סיכם הבחור – זאת הסיבה שהלכתי לליובאויטש… אבל גם לחשוב על הפגישה זה בסדר וזה חסידי, חוץ מזה שזה הכי אנושי בעולם. הרי למה אנחנו נפגשים? כדי לראות אם אנחנו מתאימים כדי לבנות בנין עדי עד על יסודי התורה והמצוות, בית חב"ד שיביא את הגאולה ויממש את רצון הקב"ה בעולם. זה הדבר הכי קדוש שיש. הכי קדוש, וגם עוד כמה הכי. הכי מלחיץ, הכי מרגש, הכי חשוב, הכי סודי… זה מצד אחד הכי טוב בעולם שהפגישות זה דבר חשאי, מצד שני זה דורש אנרגיות להסתיר את מה שקורה איתי מחברתי הטובה… אנחנו מדברות בטלפון בקביעות, ואני אצטרך לתמרן את הדברים כדי שחס וחלילה לא ישימו לב שאני נפגשת עכשיו… אבל אני סתם גורמת לזה להישמע מסובך. קיבלתי על עצמי התנהלות שאני תמיד לא מפרטת למה אני לא פנויה בזמן מסוים, גם בזמני שגרה, אז אין סיבה שיחשדו בי דווקא עכשיו. קיצור, עברו כבר חמש דקות? אפילו לא הסתכלתי על השעון. אופס… עד שהאתגר הזה יעלה יכול להיות שאני כבר אהיה כלה. הזוי קצת לחשוב על זה… טוב שאנחנו מאמינים בהשגחה פרטית ויודעים שהקב"ה מנהל את העולם באופן שהכי טוב ונכון עבורנו. בהצלחה והמשך יום נפלא!