מלאכים בכתום

emotion_icon_14
ישראלה ישראלי

ביבשה, באוויר ובים- תמיד הם שם!
כפיר נכנס לבית הספר, חיוך קטן של התרגשות בצבץ מבין שפתיו. הוא השתדל למחוק את החיוך, יודע שהמורה לא יתלהב במיוחד על האיחור.
נכנס לכיתה, קצת חושש ומניח על שולחן המורה את פתק האיחור.
המורה, בועז שמו, מהנהן בראשו, מורה לו לשבת במקום וממשיך כרגיל בשיעור חשבון שנקטע באמצע.

– – –

"רחוב דיזנגוף 190, אדם מחוסר הכרה" המוקדן חזר על דבריו 3 פעמים בקול חזק וברור ולאחר מכן שאל: "מי פנוי?"
ההודעה תפסה את שרון באמצע צחצוח יסודי של שיניו, הוא טס לקחת את מפתחות האופנוע תוך כדי שענה למוקדן: "מוקד, 8835 בדרך לדיזנגוף 190". שרון יצא מהבית, עלה על האופנוע והתניע. כלי הרכב הדו גלגלי נעתר לניסיונו ופתח בנסיעה מהירה לזירת האירוע.

האופנוע נכנס לרחוב בטרטור קולני.
קבוצת אנשים מבוהלים קידמה את שרון בדריכות ובציפייה מצביעים לעבר כיוון כלשהו.
שרון יורד מהאופנוע וניגש אל האיש הנראה נושק לגיל העמידה השרוע על המדרכה. פניו לבנות, גופו רפוי ועיניו עצומות.
בודק דופק, נשימה.
כלום.
צובט את שרירי הטרפז ושואל: "הי, אתה בסדר?"
אין תגובה.

שרון מתחיל מיד בהחייאה, 'אצטרך להסתפק בהחייאת ידיים בלבד, ללא דפיברילטור, עד שיגיע האמבולנס' חושב לעצמו שרון תוך כדי התחלת עיסויי לב.
במקביל הוא אומר לעבר האדם הקרוב אליו שישמור על ראשו של האיש חסר ההכרה מוטה אחורנית.
שרון מצליח אט אט לייצב את מצבו של האיש וממשיך בטיפול מציל החיים עד שצוות נט"ן מגיע להתרחשות האירוע ולוקח פיקוד. שרון מעדכן את הפרמדיק מהצוות שהגיע במצבו של האיש. מעלים את האיש על האלונקה, שתי הדלתות נסגרות והניידת יוצאת מהרחוב בצפצוף צורם.
שרון לוקח נשימה, ארוכה, הולך אל אופנועו כשלפתע מחשבה חוצה את מוחו: 'רגע! אני צריך לקחת את…ל…!'

– – –

המורה בועז נכנס לחדר המורים, מתיישב על כיסא פנוי ונח לו תוך כדי שמחשבות חולפות במוחו, 'כפיר איחר היום, לא מתאים לו' חושב לעצמו, תמה, שולף מכיס מכנסיו את הפתק שכפיר הניח על שולחנו.
"למורה בוקר טוב,
כפיר איחר הבוקר מכיוון שאבא היה בהחייאה,
בשורות טובות.
בברכה, שרון"

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
הלם קרב
80

פיננסי

דממה. אוויר נקי. אני נושמת. בוהה בנוף. הכל כאן רגוע. שלו. בוווום. באלגן. צעקו...
(ע)אובדת עצות
newEmotionIcon_03_38

23:12 בלילה

אני לא מרגישה טוב בבית לא טוב לי אני עצובה ולא בגלל סיבה מסויימת פשוט לא באמת...
אורחים...
9

פיסטוק

"אמא כמה אנחנו השבת?" אני שואלת אותה בדרך לסלון לערוך את השלוחן &qu...
I grow wp thats my name
72

I grow up

אני גודלת, שוכחת מהעבר מתמקדת בהווה חושבת על העתיד. גדלתי, שוכחת מהמריבות, מת...
אימלההה את כ"כ ג'ברית! [צריכה הסברים? כנסי]
new-emotion-icons_37

חסרת תקנה

אז נעים מאוד, [מתי אני אפסיק לפתוח פוסטים בנעים מאוד?] יש לכולנו חזקות וחסרונ...
סיפורי דודה אנונומה 13#
emotion_icon_30

כחולת עיניים

היושש בתור שליחה אני טסה הרבה כאילו מזה הרבה פעם – פעמיים – שלוש ...
🤤🤩😂❤️‍🔥😭🥱🥳#2
72

ירוקת עיניים

אז מה שלומכן? איך עובר או עבר עליכן החג?? (אין לי מושג מתי הפוסט הזה יעלה..🤗)...
הפוסט הזה יכול להאיר את עיניכן! תעזרו לי?
newEmotionIcon_21

אנונימית קטנה

פעם אחותי סיפרה לי שקשה לה עם משהו והיא רוצה לשוחח עם מטפלת רגשית או פסיכולוג...
פוסטים חדשים
להתעלם זה כישרון...
icon_20

שירבוטית

רק מי שמתעלמת מעצמהמסוגלת להתעלם מהסביבה(תחליטו לבד אם זה טוב או לא)
נפש טהורה
IMG-20240425-WA0003

הדס

כאשר נוריד את ההסתכלות החיצונית על האדם , נוכל לראות את פנימיותו, את הנפש הזכ...
מסודרת
13

מילי

רוֹצֶה לוֹמַר לְךָ מָה נִשְׁתַּנָּה, לִשְׁאֹל אוֹתְךָ אֶת הַקֻּשְׁיוֹת כְּדֵי...
הלם קרב
80

פיננסי

דממה. אוויר נקי. אני נושמת. בוהה בנוף. הכל כאן רגוע. שלו. בוווום. באלגן. צעקו...
(ע)אובדת עצות
newEmotionIcon_03_38

23:12 בלילה

אני לא מרגישה טוב בבית לא טוב לי אני עצובה ולא בגלל סיבה מסויימת פשוט לא באמת...
אורחים...
9

פיסטוק

"אמא כמה אנחנו השבת?" אני שואלת אותה בדרך לסלון לערוך את השלוחן &qu...
חלומות בהקיץ
icon_set_3_42

פיננסי

כמה חלומות ישלנו אה? ואומץ לעשות אותם, יש? אז.. באומץ רב קבלו.. את התגית החדש...
לופים.
22

אמרלד

גלגל חוזר לישון לאכול לשנוא את עצמי לשקוע בנייד כל הלילה לופ ועוד לופ ועוד לו...

47 תגובות

  1. היי בנות:)
    רק רוצה לעדכן שרציתי שהפוסט יעבור בדיקה של חובש אבל לא היה לי סבלנות, אז פשוט שלחתי ככה.
    לכן, אם יש טעויות, תבליגו:)
    בסדר?
    תודה מראש:)

      1. את צודקת.
        קראתי מלאא בנושא אבל עדיין לא עברתי קורס רציני.
        אבל אל תדאגי, מתי שאוכל אעשה קורס חובשים רציני, אמןןן בעז"ה.

  2. וואו מהמם!!
    אבל ממש!
    היה ממש מעניין לקרוא על הצד של המתנדבים והילדים שלהם,
    לי הם נראים באמת כמו מלאכים(:

    1. וואעליה תודה נשמה:)
      גם אותי זה מאוד מאוד מאוד מעניין, קבלי הזדהות מכותבת הפוסט;)
      הם מלאכים, לא רק נראים כמו מלאכים, מסכימה?:)

    1. פאפיתתתתת!!!
      איך את יודעת????
      חיכיתי בדיוק לכזו תגובה!!
      תמסרי לו שאפו ממני, רציני, לא צוחקת.
      תלכי אליו עם הפוסט ותגידי לו שאני מעריכה את עבודת קודש הזו.
      פאפית, זכית!!

  3. שמעי שלא הייתי מרוכזת כשקראתי ולא הבנתי נכוןן.. אל שתאלי מה הבנתי
    אבלל זה מהמם. הערצה.
    אהבתיי

  4. הם באמת מלאכים. כפשוטו. כמו שהיטבת להגדיר: מלאכים בכתום.
    עם ישראל צדיק, בזה אין ספק.
    יש לך כתיבה ממש יפה! תעשי איתה משהו

    1. ממש ממש ממש ! ! !
      יפהה!
      קלטת את כל מה שרציתי לומר מעבר לסיפור, קליטה טובה יש לך:)
      תודה, אשתדל;)

  5. וואווו. באמת מדהים!! זה יפהה?
    "למורה בוקר טוב,
    כפיר איחר הבוקר מכיוון שאבא היה בהחייאה,
    בשורות טובות.
    בברכה, שרון"
    זה היה יפה. .

    1. זהו, בדיוק!
      חשבתי להמשיך את הסיפור כולל ההבעות פנים של המורה אבל רציתי להשאיר לסוף הסיפור את הפצצה, שזה הקטע האחרון…
      קיצור את כבר המשכת קדימה בדיוק לאן שרציתי:)

  6. תקשיבי!!! אחד הגאוניים!!!! יש לך כתיבה אימלה!!!!! אלופה אלופה אלופה!!! תקשיבי התלהבתי קשות!!! (אני יכולה להמשיך ככה עד שייגמר לי המקום בהודעה אז אני רק אפסיק ואגיד שהתלהבתי קשותתתתתתת שוב…?)

    1. היי היייייי!! שאני לא אתחיל להזכיר את הפוסט המטורףף שלך, אז בבקשה!

      חחחחחח פשוט גמני אוהבת את הפוסטים שלך:) הדדי!
      תודה תודה תודה!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות