רק תבינו אותי פליז
סתם עוד פוסט של ילדה שחיפשה הבנה…
״יופי, מצוין. אין מילים בפי. ידעתי שאי אפשר לסמוך עליה. ניסיתי לשתף אותה לערב אותה והיא ברגע האחרון מבטלת. אוף!!!!״
ככה הייתי נשמעת.
ארגנתי משו, ניסיתי לערב בת אחת שהיא לא כזה חברה שלי ולא כזה כיף להיות בחברתה אל היא בקשה לארגן איתי אז מי אני שאסרב לה?!
אז בואו נכנה את החברה הנחמדה שלי בשם…אהממממ נקרא לך מינה.
קיצור מינה בטלה לי ברגע אחרון כל מה שתכננו שהיא תעשה.
זה היה מזה מעצבן כי היא אפילו לא מעלה בדעתה שצריך להצטער פה על משו. זה רק מוסיף לזה שלא ירצו לארגן ולעשות איתה.
התעצבנתי אש. במיוחד אחרי שתכננו ודאגנו שיצא איך שאנחנו רוצות חילקנו תפקידים ופתאום מבטלת ממש ברגע האחרון…
טוב ניסיתי לשתף חברה מהכיתה לא חברה טובה אבל חברה שציפיתי שתבין. וקבלו את יפה (לא ציפיתם גם הפעם לשם אמיתי מקווה..?)
״יווו את לא מבינה ו..״ סיפרתי לה את הסיפור בכמה משפטים.
קיבלתי תגובה צוננת של ״יאו מרגיז״ תודה לך יפה ממש נחמד לספר לך דברים. המשך יום מקסים.
טוב נקסט. בואו נראה.
לאמא לא באלי. ממש מוזר לי כי אמא שלי זה הדבר הכי מדהים בחיי!!
לחברה הטובה שלי לא באלי לפנות. היא תשתדל להבין אותי אבל לא באמת אקבל תגובה כמו שאני שרוצה… עדיף לי לחפש פרטנרים אחרים.
טוב בטח קיבלתם רושם ממני של ילדה שדורשת צומי ולא מתאים לה כלום. אבל זה רושם מוטעה כי אני באמת רק מחפשת משהי שתבין (בימינו דרישה גבוהה) ואני בדרך כלל משתדלת להיסתפק במה שיש.
טוב. הולכת לחברה אחרת לא מהכיתה הכירו נא את שיפי (שם בדוי כמובן) ״שיפי שומעת? את לא מבינה מה היה לי עכשיו ו..״ משתפת…
טוב לא קיבלתי איזו תגובה מי יודע מה אבל בסדר. הפעם נסתפק בכך.
ואתם יודעות מה?! עכשיו אני מסתפקת בתגובה נחמדה של כמה מילים.
אבל מה יקרה שיהיה לי משו יותר רציני ואני אצפה לתגובה יותר משמעותית ומבינה?
נוריד ציפיות בעיניין. וזה יהיה ממש חבל!
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
17 תגובות
רע
יש לי יומן שלם שאני בוכה שאף אחד לא מבין אותי ויש דברים שאני בחיים לא יספר לחברות
??
אבל לפעמים זה קשההה!!
כי יומן, אם כל הכבוד, הוא סך הכל דף.
והוא לא באמת יכול לייעץ לי! ולענות לי! והוא לא באמת מקשיבב.
ולפעמים אני מתעצבנת על עצמי, מרב שאני חסרת אונים…
אין מה לעשות. חייב מישהוו..בנאדםם.
יש לי גם.. כתבתי יותר שהייתי קטנה.. והאמת? נהנת לקרוא בו.. להבין שהכל יעבור כמו שגם מה שהיה אז והיה נדמה לי בלתי אפשרי עבר…
ואם אני קוראת את היומן בעצב ורואה ששום דבר לא השתנה מאז?
וואי וואי
אני אוהבת לכתוב, מאוד עוזר לי בעניין
וכשצריך לשתף מישהו- יש אותו. צריך רק לחפש
תחשבי טוב טוב על הבנות שהן עם הלב הטוב הזה החם והאכפתיות
תמצאי בטוח!
וואו?
למה זה חבל להוריד ציפיות??
נכון, את לא אמורה לצפות מהסביבה לאפס הכלה,
אבל גם לא תמיד יהיה מישהו שיבין אותך עד הסוף,
וזו מציאות, גם אם לא נחמדה.
אני מבינה אותך ברמות, לא תמיד אנשים מספיקקק מבינים עד כמה משהו מפריע לי\פוגע בי\ מחרפן אותי.
אבל לומדים להתמודד עם זה.
אם את רוצה שיטות להתמודד – תכתבי, יש לי כמה.
אשמח(:
סורי שאני נזכרת רק עכשיו, מקווה שתראי את זה.
דבר ראשון והכי חשוב, זה להבין את עצמך.
הרבה פעמים שאני רוצה דחוף לשתף מישהו במה שעבר עלי, ואני חייבת שמישהו יבין אותי, זה בגלל שאני לא מספיק קולטת בעצמי מה אני עושה ולמה.
מכירה את זה שאת נואמת לחברה משהו ותוך כדי כך מסתדרים לך דברים בראש??? גם אם היא רק תשתוק??? זהו, שלמדתי לעשות את זה בעצמי.
אני מסבירה לעצמי דברים, ולפעמים אפילו בקול. זה משהו כמו: מותק, היום, שאמרת את מה שאמרת, עשית את זה כי רצית…. ובגלל זה היא הגיבה….
ולכן מה שאת צריכה להגיד לה זה או זה או….
בקיצור, הנבת את הרעיון. אני עושה את זה כל הזמן, והמוח שלי התרגל לחשוב ככה אוטומטית.
האמת שזה דורש המון מודעות עצמית ונכונות להודות גם בטעיות, אבל זה שווה.
מה שמעניין, שעכשיו, חברות שלי אומרות לי הרבה שאני יודעת לסדר להם את הראש. כי תרגלתי את זה המון. חברה תתקשר אלי, ותשפוך לי חצי שעה בלאגן שלם שיש לה בפנים, ואז אני יתן לה תמצות של זה, ויותר מסודר.
זה עוזר מאד.
מאד.
פתאום את מרגישה שהרצון הבוער הזה שמישהו יבין כבר לא כל כך קריטי. את כבר יותר רגועה.
עוד משהו.
כשאני מגיעה למצבים, שאין, נאדה, המוח מחוק, ואני לא מצליחה להסביר לעצמי כלום, ומתפוצץ לי בפנים. אז אני הולכת לספר למישהו. אבל אני לא מספרת מה קרה, או לפחות לא מתמקדת בזה.
אני מספרת מה אני מרגישה.
כי מהתיאור של הפוסט הזה, זה לא נשמע שאף אחד לא רצה להשתתף איתה. הם פשוט לא הבינו במה הם צריכים להשתתף, ולמה.
אם את באה לחברה ואמרת לה, תקשיבי, היה לי יום מבאס ברמות, ואני עצבנית רצח.
התגובה תהיה הרבה יותר מכילה מאשר אם תתחילי להסביר לה שהמורה לאנגלית מוציאה אותך מדעתך. כי אז התגובה באוטומט תהיה שמי שישמע, והיא לא כזאת גרועה, ותרגעי חמודה, תרגעי.
ואת לא רוצה להרגע, נכון?? את רוצה שמישהו יבין את העצבים שלך.
אז עוד פעם אני אומרת, לספר רגשות, ופחות מה גרם לרגשות האלו.
בסוגריים כן חשוב לי לומר, שאני בן אדם יחסית שכלי, וקל לי לעשות את כל מה שכתבתי פה, ולמרות זאת, לפעמים, אוכל אותי. שבאמת אף אחד לא יבין את עוצמת התחושה שאני מרגישה עכשיו.
אבל זה לא קורה הרבה.
ושתדעי, שבמקומות האלו, שהם באמת הכי קשים ומפרקים שיש, העצה היחידה היא ללכת אליו.
אל אלוקים. ולבכות לו כשכואב. זה מרפא.
מבטיחה.
(תמיד אפשר לעשות את זה, כן?? רק למרבה הצער, החיבור הכי חזק נהיה מכאב. ורק אז אנחנו נזכרים…)
תהיי חזקה אחותי.
❤❤
ב"ה יש לי מלא חברות מהממות ופשוט זה מגיע כשמתחילים ופתאום בהשגחה פרטית זה נהיה בהדדיות קרוב.
וגם משפיעה שזה דבר מדהיםםם
וב"ה יש לי את האחת שאיתה אני לגמרי מרגישה בנוח כאילו היא אחות שלי רק בלי מריבות ?
אז כן יש אנשים כאלה ורק צריך לראות אותם.
זה מגיע כשאת חברה של כולן אבל ברור שמי פחות ומי יותר וכמה שיותר מכירים יש יותר עם מי לדבר.
מקווה שתמצאי הבנה.
הלוואי ויכולתי לתת אותה.
עדיף שלא יהיו לך צפיות כל כך גבוהות, כי בסוף רק תתאכזבי וחבל ממש.
כי גם אם יקרה שמישהו יבין אותך, ולא תמיד יהיו כאלה, זה לא יהיה עד הסוף כמו שאת מצפה. נכון שזה מעצבן, אבל ככה זה המציאות, בסוף כולנו בני אדם.. באמת שלאט לאט לומדים להתמודד עם זה.
ואפילו אם מתאכזבים, זה פחות. כי את כבר יודעת.
אני כותבת לך מניסיון, באמת.
ואגב, הכתיבה (לעצמך) עוזרת ממש. לי זה כבר הפך למשהו בסיסי כמעט..
שיהיה לך בהצלחה יקירה! ?
אוץץ
איזה עצוב זה להסתובב כל היום בתחושה שאך אחד לא מבין אותי.
זה קשה. זה כואב. זה מתסכל.
אז דבר ראשון אני מבינה אותך?
דבר שני, אולי באמת תתחילי להוריד ציפיות מאנשים, זה לא טוב ולא נחמד לחיות כל החיים בתחושה שאף אחד לא מבין אותך. כי זה לא נכון.
כולם מבינות אותך. בהתאם להבנה שלהם. בהתאם ליכולת בתגובה שלהם.
מבינה אותך, באמת. ?
אימאאאאא איזה כתיבה וואו התרגשתי..
וואי. אני ממש מזדהה!!
כמו שכתבתי באתר הרבה, לפעמים לא צריך מילים, רק מידהו שיביןן!!
אז דעי-שאני מקשיבה לך, ואת מוזמנת לספר לי, אפילו דברים "פיצפיצים", כמובן מה שבאלך???
יווו איזה מאמי אתתתת
מזדהההה בטרוףףף
אבל מציעה לך דווקא לפנות לאמא שלך! דווקא בגלל שהיא הדבר המדהים בחייך!
אני עושה את זה ויש כמה שיגידו שזה תינוקי.. אבל ממש לא! היא מדברת איתי ממש כאל חברה שלה בגובה העניים היא משתפת אותי בהכל ואני אותה…
ומזל שנזכרת בנו! חחח כי לי שי משהו להגיד לך בנושא. הרבה!
רוצה לשמוע מה קרה לי?
תכננו משהו ממש ממש גדול.. וכו' עכשיו אנחנו לא הרבה בכיתה (חח א הרבה אהבתי.. כולה 4 ) תכננו מה כל אחת תעשה וזה. יש לנו אחת בכיתה שפחות בקטע של לארגן ולדאוג.. אני מבינה זה האופי שלה ומקבלת את זה באהבה! הבעיה שכמובן צריך לשתף אותה! והיא גם רוצה להשתתף… בקיצור החלטנו שהיא תקבל את הפניות של האנשים (מכרנו משהו מטעם הבית ספר).
חוץ מזה כולם היינו צריכות ללכת לעשות קנית בשביל זה.. עכשיו היא מצאה לה תרוץ נחמד.. ולא באה! (זה עוד נסלח… וזה קרה בעוד כמה דברים שאירגנו) עכשיו אני ועד 2 חברות שלי הלכנו עשינו קניות, הכנו שלט ובאמת שעשינו עבודה שחורה! ממש! השקענו מזמננו הרבה! היא רק קיבלה פניות.. עכשיו הגענו אליה עם השלט והיא כזה לא.. הכורת לא צריכה להיות למעלה.. היא צריכה להיות באמצע… שיראו יותר טוב…( חחח שמעתם על כותרת באמצע עמוד? חחח הרגה אותיייי) טוב זרמנו והכל… (באמת רצינו לתת הרגשה טובה לכל אחת..) עכשיו מתחת לעמוד כתבנו : לפנות לX כמובן הרי היא מקבלת לקוחות… הרג אותי שהיא לא עשתה כלום כמעט והעיקר נותנת הוראות…
טוב הכל עבר יפה וטוב…
יום אחד היא מגיעה לכיתה ומכריזה בקולי קולות…"כן כולם אומרים לי כל הכבוד שלקחתי את זה על עצמי.. וכו'… משבחים אותי ואומרים שזה יצא ממש יפה… חחח הם לא יודעים שזו לא רק אני.." (אנשים חשבו שזו רק היא למרות שכתבנו למטה כיתה י"א…) ואחת כזה שאלה אותה
"נו אמרת להם שזו לא רק את?"
והיא בלי למצמץ "חח לא… למה שאגיד?"
וממשיכה: "כן גם לאבא שלי הגיעו ושיבחו אותו עלי….. וחח זה כזה מצחיק…"
תשמעי אני התרתחתי!!!!! ולא . לא אמרתי כלום… אנחנו רק 4 בכיתה וצריכות לשמור על קשר טוב אין מה לעשות.. אין לי כוח למריבות…
בקיצור אחרי ניאומי הארוך רוצה להגיד לך פשוט שאני מזדהה! והייתי מציעה לך לשתף את אמך… אמא יודעת מה הבת שלה צריכה… מילה טובה.. תגובה… תנסי…
או שתגידי לנו! אני מבינה אותך בטירוףףף זה מעצבן נוראאא במיוחד לכאלה שאוהבות הכל מאורגן ומסודר זה באמת קשה!
אוהבת!!!
יואו מרגיז