רק אל תרחמו עליי
יש לי רחמים עצמיים בגנים.
מההורים, מהילדות. לא משנה.
זה גורם לי לרחם גם על אנשים,
אבל לא בקטע טוב…
אני מדרגת למעמדות, כדי להחליט ליד מי יכולה להרגיש בנוח.. (תסביך נחיתות וד"ל)
וזה הכל בתת מודע
אם הבן אדם שמולי חזק, מוצלח, שווה, אני לא מספיק שווה. משוואה מתמטית פשוטה.
אם הוא מסכן קצת, יכולה להרגיש בטוב (לא בשבילו, חלילה. בשבילי..)
אם הוא מסכן הרבה, הכי קל לי..
ואם מצאתי זהות שוות ערך לאומללותי-
נוחמתי בחציי.
אז הכל טוב, כאילו. לא? ממש לא.
כמה אפשר לחיות עם מסכנים?!
מאסתי בעיר המסכנות שלי.
ואל תזדהו איתי בבקשה,
זה רק יוסיף בה לבנים.
ואל תרחמו עליי, מתחננת,
זה אולי הפחד הכי גדול שלי.
מסוג הפחדים שמגשימים את עצמם.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
אז מה את רוצה שנגיב?:)
בהצלחה לך!?
לא מרחמת ולא מזדהה. פשוט משתתפת איתך. ומאחלת לך המון בהצלחה בעבודה על ה'בעיה' שלך. וזהו.
מזדהה איתך ממש!!
לדעתי מה שיעזור לך, זה להתרכז בערך העצמי שלך שבטוח קיים! תרשמי לעצמך את כל התכונות הטובות שלך ואת הפעמים שעשית טוב וככה לאט לאט תלמדי לאהוב ולהעריך את עצמך, ואז תתרגלי לחשוב שאת מעולה בלי קשר לאף אחד, בהצלחה מכל הלב?
לא מזהה וגם לא מרחמת כבקשתך!
אבל את כותבת מהמם!!! ואהבתי מאוד את הכתיבה שלך!!!
אני מיזדהה ברמותת!
את מהממת! שהגעת למסקנה הנכונה הזאת!
פשוט חכמהה!
ישלי עצה לקטע של ההרגשה שאת לא מספיק אצל מי שיותר מקובלת וכווו
את מיסתכלת עליה כל פעם שאת רואה אותה.. מיסתכלת בריחוק! מלמלע! מהגובה שאת בו! ואת יותר גבוהה מכל אחת! להיסתכל בזילזול סוגש.. כמובן שלא תשים לב..
אבל כן! כלכך! ואם מישי מקובלת מדברת איתך להיתנהג כרגיל. גם אם מיתרגשים.. בסוגלש אדישות.. אני לא שמה עלייך. כזהה
אוישס לא שמתי לב.. סליחה שהיזדהתי. זה פשוט נכון