"מי את?" שאלתי
"מה זאת אומרת?" היא נעצה בי מבט מוזר
יש לך דרך מעניינת לשבץ את השאלות הללו בטקסט כתוב? בואי נראה אותך:)
שושקה
פייגל'ה
די עם שמולי הזה, הוא מתוק והכל אבל יאללה, שיירדם.
הוא לא נרדם.
"טוב שמואל", אני אומרת לו. "יפה הולכת, בינתיים תנסה להירדם".
"לא אני רוצה איתך!" אני משמיעה אנחה, "טוב".
הוא מנמנם, ברגע שהוא עצם את העיניים,זינקתי.
נועלת את הדלת של הבית פעמיים, גם מלמעלה.
המחשב מחכה לי, מדליקה, סיסמא.
והסמל של גוגל גם קורץ לי בצד.
פותחת, מקלידה את השם של הסדרה שאני באמצע לראות.
עושה הכל מהר, חפוז, שקט.
אין לי הרבה זמן ואני לא רוצה שאף אחד יישמע.
הפרק מתחיל, אני על מסך קטן, כדי שאני אוכל לסגור מהר.
הדמויות רצות, אני שקועה.
הם מהממות, מושלמות.
יש פה עולם של מושגים שאני בחיים לא למדתי.
זה נוגע לי ברגשות הכי דקים, בכל החלומות שלי.
נוגה. איזה מושלמת שהיא, הלוואי שיהיה אותה פה עוד הרבה.
יש רעש של משהו, אני סוגרת בבהילות, אנחת רווחה, זה בסך הכל שמולי.
"פקוש". הוא בוכה, "תרימי אותי".
אני מרימה אותו, מלטפת בתנועות עצבניות, יאללה שיירדם כבר.
משכיבה אותו בחזרה במיטה, הוא ישן, אווווווו. המתח שלי קצת מתפרק.
הבית בטוח נעול? אני הולכת לבדוק, נעול!
ממשיכה, הראש שלי מרוכז במסך, וגם הלב.
"וואו" הפרק נגמר, "איזה שלמות". אני גם רוצה ככה.
מי זאת נוגה הזאת?
פותחת בגוגל 'נוגה בן חיים' (אין קשר בין המצולם לכתבה)
יש פה תמונות מכל מיני הופעות, אפילו ויקיפדיה יש עליה.
ואוו איזה כיף לה, מפורסמת!
ואיזה מהממת היא, היא מציגה מושלם. אני גם רוצה להיות ככה.
יש לה פה תמונה יפה, אני פותחת, בענק, לראות מקרוב.
"מי את?" שאלתי אותה, רציתי לדעת מי היא באמת, רציתי להכיר אותה.
"מה זאת אומרת?" היא נעצה בי מבט מוזר, "אני מושלמת, אני יפה,אני בדיוק החלום שלך".
רעש של מנעול נפתח, אני סוגרת מהר.
דפיקות בדלת, הרי נעלתי גם למעלה.
מעמידה פרצוף של ישנונית שהדפיקות העירו אותה ופותחת.
"שלום" חוי חזרה.
אני מהמהמת לה משהו בתגובה, והולכת למיטה.
"אוףףףףףף, למה נולדתי חרדייה? למה? למה?"
הסרט הזה תופס אותי, אני רוצה עוד.
דבי
אורו של משיח תשע"ח
היום הראשון
אני יורדת נרגשת מהאוטובוס
כולי צפייה לדעת מי תהיה המפקדת שלי.
מגיעה לחדר אוכל.
עומדת שעה בתור, ואחר כך עוד שעה בעוד תור
וזה קורה.
המח"טית מצביעה לי על בחורה ומודיעה לי שהיא המפקדת שלי
אני ניגשת לבחורה המדוברת
"מי את?" שאלתי
"מה זאת אומרת?" היא נעצה בי מבט מוזר
לא הבנתי מה היא רוצה ממני,
כל כך הגיוני זה שאני אשאל אותה את השאלה הפשוטה הזאת
היא ממשיכה לבהות בי
ואני לא מבינה מה היא רוצה ממני
ואז היא מועילה סוף סוף לענות
"אני מושקא כהן, את לא זוכרת אותי??"
מושקא כהן?
מושקא כהן!!
אההה היא למדה 4 שנים מעליי בבית ספר שבו למדתי
מאיפה היא מצפה שאני יזכור אותה??
מתוך מאות בנות שלומדות בבית ספר אני אמורה להכיר כל אחת??
אז פניה אישית אליכן, שותפות
כשאתן פונות למישהי שלא ראיתן מלאאא זמן
אל תצפו שהיא תזכור אתכן, תמנעו עגמת נפש לכן ולה
מניסיון
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
17 תגובות
פייגלה זה שנולדת חרדייה זה מתנה גם אם כרגע את לא רואה את זה.
את פשוט נמצאת עכשיו בגיל מלא בשינויים ואת רוצה להכיר עולם להיות בדיוק כמו הנוגה הזאת, עכשיו זה נראה לך מעניין ונוצץ כי זה משהו חדש, כי זה לפרוץ את הגבולות אבל באמת בתוך הלב שלך את בטוח לא רוצה לעזוב את הדרך, בטוח יש משהו לפחות אחד שאת אוהבת כאן, אצלנו, בדרך שלנו.
אולי תנסי להפסיק לראות את הסרטים האלו שגורמים לך להרגיש כל כך רע עם עצמך כי ראית מה קרה? לפני שראית אותם היית בטוחה בדרך שלך אבל ברגע שהתחלת לראות זה ערער לך משהו ואת פתאום רוצה לעזוב למה? כי זה מושך, זה מעניין, זה חיצוני כל כך, יפה כל כך, אבל מבפנים זה ריק, זה כלום! תחשבי על זה…
בהצלחה!
שושקה, כתבת נדיררר!
פייגלה, אי ראיית סרטים לא מתאימים,
לא משמע-חרדיה.
עצוב שאת לוקחת את זה ככה..
אבל בהחלט מבינה את הביאוס!
דבי,
חח וואו ממש,
במיוחד אם קוראים לה מושקי כהן(;
(והיו איזה 3 מדריכות כאלו באורו..)
נראה לי שכוונתה של פייגלה במשפט "אוףףףףףף, למה נולדתי חרדייה?", היא לא משום שאינה יכולה לראות סרטים בגלוי. אלא משום שאין לה אפשרות לממש ולהגשים את חלומה- להיות הכוכבת המושלמת…
שושקה! ממש יפה ! אהבתי מאוד את המסר שמאחורי המילים! מוכשרת….
שושקה,. את כותבת ממש יפה!!
וזה גם אחלה רעיון של משחק..
אני אנסה לשחק בו מידי פעם.. להזכיר לעצמי מי אני 😉
—-
פייגל'ה, אני לא יודעת מה לומר..
את כותבת ממש יפה.. ממש התחברתי למה שכתבת.. גם לי זה קרה.. ראיתי איזה תוכנית ואחת השחקניות ממש קרצה לי..
בדקתי באינטרנט קצת מידע עליה, ומאז פשוט נשרפתי עליה..
ממש כמו תסבוך.. רק על מישהי חילוניה שבחיים לא ראתה אותי ואני לא אותה..
אני עדיין שרופה עליה..
אולי קצת פחות..
אולי בהמשך יותר..
המון הצלחה..
לי ולך.
—-
דבי, זה סיפור ממש חמוד..
וזה באמת פאדיחה שקורה כזה דבר..
לי זה קורה המון.. כי יש לי זיכרון ממש חלש לפרצופים ושמות (אני בקושי זוכרת את השמות של החיילות שלי בצ"ה.. וכבר עברה חצי שנה ?)
ואיך היה באורו? נהנית? (כאילו ברור שנהנת.. זה חוויה לכל החיים)
וואיי חמניה אני גם ככה?
אין לי מושג מה השמות של החיילות שלי..
לא נעים כל רגע לנחש או לשאול אותה איך לה?
ברור שנהנתי באורו למרות שהסיפור מפוברק אבל הגיוני שהוא יקרה 🙂
זה יותר קורה לי עם חברות או חיילות של אחיות שלי…
ומיילא לא לזכור את שמות החיילות אני בקושי זוכרת את שמות הצוות של הסניף שלנו… ככה שאתם עוד במצב טוב 🙂
וואו חמניהה הרבה זמן לא היית פה נכון?!
טוב שחזרתת אני אוהבת את התגובות והפוסטים שלך??
על כמה 'פייגלה' אני שומעת לאחרונה..
3 חברות סיפרו לי שגם הן ככה, ועוד מהאתר ראיתי עוד כמה..
זה קשה..?
הצלחההה! שה' יעזור לך (ולחברות שלי) לצאת מזה!!!
שושקה- ממש עמוק ויפה!
נגע בי.
פייגלה-מבטיחה לך שאין שם כלוםםם!
זה הכל חיצוני. מניסיון כואב.
תשמרי על עצמך פליז! (בשבילי)
ומבטיחה לך שאולי עכשיו את מבואסת ורוצה להיות יפה ו"כולית" אבל באיזשהוא שלב זה ישתנה ואת תודי לקב"ה מיליון פעם שהוא ברא אותך ככה ואת לא צריכה לעבור גיגולים בשביל להיות מי שאת!!
למנהלות האתר: למה לא מעלים את כל התשובות ששלחו?
יש 6 ימים להעלות את כל האתגרים של שבוע שעבר.
אנחנו כרגע נמצאים רק ביום השני. יעלה בעז"ה)
וואו, זה כלכך יפה! הכל!!!!
הי, פייגלה, מבינה אותך, ומבטיחה לך, שאני יודעת לגמרי על מה אני מדברת… אני התגברתי על העניינים האלו, על ידי דביקה, בצורה אובססיבית, בכל דבר שהוא ההפך מזה… לא אומר שאני לא נופלת פה ושם. אבל אלו נפילות מבוקרות, שלא גוררות אחריהן עוד. במקום לחשוב על זה כל יום כל היום. לחשוב על זה כל יום, שעתיים במצטבר. אחרי שתגדרי את זמן ההתעסקות בזה, הכמיהה תרד והתשוקה תדעך. מצד אחד, זה לא כלכך כיף, כי נעלם כל האקשן. אבל תאמיני לי, שזה לגמרי שווה את זה. באמת!
אגב, בחרת לשחקנית הנערצת, שם מהמם! ??
פייגלה, יש לי שאלה קטנה
את באמת חושבת שהחיים של השחקנית כאלה נוצצים? ושטוב לה בחיים?
קראתי פעם כתבה שמישהי כתבה, בתור שחקנית/דוגמנית, ואת פשוט לא רוצה את החיים האלו
זה חיים קשיייים
מאחלת לך למצוא את האמת שבתוכך ולהתחבר אליה❤❤
פייגלה המתוקה, אני רוצה להגיד לך משהו לגבי הסרטים ה"מושלמים" האלה.
א. זה רק סרט. יש אנשים שמביימים אותו ודואגים שזה יראה הכי מרגש שאפשר. אבל כמובן שבמציאות זה ממש לא ככה. אין לך מושג מה עובר בחייה של אותה נוגה המושלמת. אין אדם מושלם בעולם.
ב. אנשים משקיעים בסרט הזה המון כסף, ולא למען מטרות טובות. אלא לאינטרסים שלהם. זה לא לטובתך. גם אם זה בחינם.
ג. יופי זה רק חלק מהחיים זה לא הכל. יופי חיצוני בלי מידות טובות ויראת שמים לא שווה כלום. גם אם בסרט זה נופת צופים, מה את יודעת איך היא מתנהגת בחיה הפרטיים? לא בטוח שהית רוצה להתנהג כמוה.
ד. זה לא בריא להגיע לרמות גבוהות של ריגוש. כי אחר כך מצפים למשהו מרגש יותר. ובסוף שום דבר לא מרגש. את רוצה שהקשר עם בעלך ירגש אותך? אז לטובתך תפסיקי.
ה. התורה שלנו היא תורת חיים, חכמה אלוקית, והיא חכמה מאד. וכשהתורה אומרת שלא מתלבשים ככה או לא מתנהגים ככה אז גם לא צופים בדברים כאלה. וזה לטובתנו!! את אפילו לא מבינה עד כמה. רק לסבר את האוזן אחוז הגירושין בציבור הלא דתי הוא גבוה ביותר. וזה מסיבות של אי שמירת צניעות. הצניעות היא הכבוד שלנו ומה ששמר עלינו אלפי שנים במצבים בלתי אפשרים.
לגבי הסרטים:
הריני להודיע:
ביהדות יש לא פחות אקשן וריגוש!
תורה ומצוות זה יכול להיות דבר מאד מלהיב!
רק שכאן זה עבודה קשה….
ואנחנו רוצים חיים קלים…
אבל מה שעולה חינם שווה חינם!
הקליפה זה בקלות בלי מאמץ
אבל זה השפעה מבחינת אחוריים של הקב"ה
זה כמו שאבא שלך יתן לך מהגב…
תאמינו לי שווה להשקיע!
תפילה אחת טובה, מצוות אחת עם כוונה שווה יותר מכל הסרטים שבעולם!
היום היתה לי אחת כזאת!
בסרטים הכל נראה טוב, למרות שזה רק בימוי ולא באמת
לעומת זאת תורה ומצוות זה הטוב האמיתי
רק שכדי לגלות אותו לוקח זמן ולהתגבר על היצר הרע זה קשה!
אבל שווה!
פשוט ללמוד יותר, לכוון את הלב.
להגיד את המילים לאט, לנסות להבין מה זה אומר לי. לשיר אותם. לצעוק אותם.
לעצור שניה, להבין.
לחפש את המקום האישי שלי בתפילה.
תפילה זה אמרו להיות חיבור עם אלוקים ועם עצמי, ולא מלמול מילים.