בית מקדש? כן או לא?
אוף
בננות
אני צריכה עזרה
תקשיבו
אולי אני כנה יותר מדי
אבל שאני חושבת על בית מקדש
זה כזה וואו, אני צריכה
אבל בקטן, לא יודעת, אולי אני קצת יותר מדי פוחדת מהשינוי שזה יביא לי
כי טוב לי עם החושך שלי
וזה ממש מוזר
כי זה לא אמור להיות ככה
לא יודעת, אוף, לדוגמא:
חידון התנ"ך העולמי לנוער זה מה זה חלום שלי, וששאני מדמיינת את זה בעתיד עם בית מקדש אז
אני מעדיפה שכבר לא יהיה
או שכל ההנאות שלי
כמו לקרוא ספר שהוא ממש טוב
אבל בימות המשיח זה יהיה נראלי
לא רלוונטי
וכיף לי לקרוא
ואני מרגישה מה זה רע עם עצמי
אני כאילו, על הדף, רוצה משיח
ביישום של זה? האממ
זה האממ כזה
וכל אלו שרוצים בית מקדש כדי שתהיה תחיית המתים וכל זה –
אני לא יודעת, אני חושבת שלא צריך לרצות בית מקדש מוואו, אני רוצה ש…
ולכן אני רוצה מקדש…
מישי יכולה לעזור לי???
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
16 תגובות
גם כשעמ"י היו במצרים הם לא רצו לצאת. היה להם דוקא סבבה עם השיעבוד, התרגלו..
וכשיצאו, גילו מזה חופש!
תחשבי על זה..ותקבילי את זה על הגאולה שתהיה פי כמה וכמה מזה..
למרות שסופו של דבר אני גם חושבת קצת כמוך…
אני עם פרח פורח. בול!
אין לי מה לענות לך.
זה כי אנחנו לא מבינים עד כמה יכול להיות טוב יותר.
וזה נראה לנו שאנחנו נצטרך לוותר על הנאות. וזה לא נכון.
הכל כל כך מבולבל.
פשוט עצוב.
גם אני בערך כמוך ?
אתתתת גםם חולמת על חידון התנך??
יא
איזה קטע
גמני
מזדהה לפעמים:(
הזדהתי איתך.
ברגעים כאלה אני משכנעת את עצמי שיש דעה שבימות המשיח 'עולם כמנהגו נוהג'..
ככל שתלמדי יותר על התקופה, יהיה לך יותר קל בקטע הזה. מניסיון!
אוקי נשמה, תקשיבי טוב
הרבי כנראה ענה לי אתמול את התשובה לשאלה הזאת בדיוק בשבילך, אוקי? תנשמי עמוק זה יהיה ארוך. וזה נדיר אני עם צמרמורת.
אני יתייחס לשתי נקודות נקודה ראשונה, עכשיו כיף לך ולכן את לא רוצה משיח. נקודה שניה, איך לרצות משיח באמת?
אז בשביל הנקודה הראשונה.
מקווה שהבנתי, יש לך כל מיני חלומות ואת רוצה שהם יתגשמו כי הם יתנו לך עונג נכון? לכן בעצם שמשיח יבוא הוא סוג של יקלקל לך את התוכניות.
אז יש בעצם כולי מיני סוגים של תענוג.
שני אנשים דיברו בינהם, ראובן אמר לשמעון, מה גורם לך תענוג וכיף בסוף שבוע ארוך ומפרך? שמעון ענה לו שהוא אוהב ללכת למסעדה לאכול בשר טוב ולשתות יין, זה עושה לו וואו, אין לו חיים בלי זה.
ראובן עונה לו, השתגעת? בוא איתי שבוע הבא לקונצרט תבין מה זה עונג אמיתי. ראובן ושמעון הלכו לקונצרט ובאמת שמעון אומר, וואלה, באמת מוזיקה גורמת עונג יותר מאשר אוכל טוב.
וראובן ושמעון פוגשים את לוי. הם מספרים לו את מה שהלך ביינהם ושואלים אותו מה גורם לך עונג? לוי ענה להם, מה איתכם? מוזיקהההה??? בואו תלמדו איתי בשיעור שיש לי כל סוף שבוע תבינו מה זה תענוג.
ושלושתם הלכו לשיעור ובאמת הם הסכימו שתענוג מהבנה של סוגייה, תענוג שיכלי הוא גבוהה מכולם.
עכשיו, כל אחד מהם, לפני שהוא גילה את הענוג שגבוה יותר היה בטוח שהתענוג שלו הוא הכי כיף.
כן, מי שאכל היה בטוח שאין דבר יותר כיפי מלאכול, אבל ברגע הוא גילה סוג של תענוג יותר מזוקק, יותר טהור ועדין, הוא הבין שיש תענוג גבוהה יותר.
ואחרי ששניהם התנסו בתענוג שכלי הם ראו שיש גם לענוג נעלה יותר, תענוג שכלי מזוקק ועדין וטהור יותר מאשר תענוג ממוזיקה.
עד שלא מתנסים בתענוג הזה לא מבינים אותו.
וככה זה בנמשל.
אנחנו לא מכירים את התענוג שיהיה לנו במשיח, בשבילנו ללמוד שיחה זה שיא התענוג, שבפועל זה כמו תענוג של אוכל למול תענוג שכלי, שרק מי שלמד והבין, מבין את רמת העונג שבתענוג הזה.
ההנאות האלה שיש לנו עכשיו, הן נראות לנו הכי טובות וכיפיות שבעולם, בפועל, שהעונג שיהיה לנו בימות המשיח נעלה וכיפי הרבה יותר. פשוט לא תופסים את זה.
רמת העונג, והכיף, תהייה פשוט בלתי נתפסת. כמו הרגע הזה שמבינים שיחה לעומק ורואים אלוקות, רק בהרבה יותר!
ובקשר לנקודה השניה:
אני ב"ה מפונקת ממש. הקב"ה החליט שלנשמה שלי לא יהיה יותר מדיי טרגדיות. יש לי חיים יפים, רגילים, יש לי משמעות לחיים, יש רבי, בריאות, חסידות, לא צריך יותר מיזה. (ברור שיש אתגרים אבל בכללי)
למה שאני ירצה משיח? לא רוצה, מה אני צריכה אותו, מה איכפת לי מזה? החיים לא נראים לי חשוכים מדיי, הגלות נראית סבבה לגמרי, וזהו. מה למשיח ולי? אנשים צדיקים שלא עלינו, הקב"ה עושה להם יותר חושך בגלות, הם מרגישים את הכובד והחושך של הגלות, לכן הם ממילא רוצים משיח. אנשים כמונו, רגילים פשוטים, המשיח לא קורץ להם. מפונקים.
זה הרבה יותר עמוק.
התחילו להתעורר לי שאלות כמו, למה בכלל לרצות משיח? איך אפשר לרצות משיח?
אז כולם אומרים, תלמדי ענייני גאולה ומשיח. זה עזר בעיקר לנקודה הראשונה שדיברתי עליה, כי הבנתי קצת קצת מה יהיה התענוג במשיח. הוא לא נראה כבר כל כך מפתיע ובלתי צפוי. ואז ממילא מחכים יותר, אבל על השורש זה לא ענה.
עד אתמול. אני לומדת עם החברותא המהממת שלי את המאמר ואתה תצווה, אנחנו מגיעות לאות ט' ואני חוטפת הלם של חיי. צמרמורת.
הרבי פשוט ענה לי.
אני ינסה להסביר. ממליצה לך ללכת ישירות למאמר.
הרבי מסביר על העניין של כתית למאור.
כתית זה גלות – משהו שכותתים אותו, שהוא נשבר ונדכה.
מאור – זה עצם הנשמה.
כלומר, ע"י שנמצאים במצב של כתית של גלות, ומוסרים את הנפש, מגיעים לעצם הנשמה.
במאמר הרבי מסביר שבפורים היהודים קיבלו את מה שהיה במתן תורה, היינו, מתן תורה חדר להם לפנמיות -קיבלו היהודים את אשר החלו לעשות.
ואז הרבי שואל. לפי המדרש שמבואר את זה, מובן, שהיהודים קיבלו עליהם את מה שהיה במתן תורה *אחרי* הנס אחרי המסירות נפש. בזמן שאסתר קיבלה את הבית של המן, אחרי כל הנס, היהודים קיבלו בעומק את מה שהיה במתן תורה.
ובאות ט' הרבי מסביר:
הקבלה הזאת של מתן תורה בפנמיות יש בה שני צדדים:
1. הקבלה שהייתה בזמן המסירות נפש, (פורים, המן וכולי)
2. הקבלה שהייתה אחרי הנס של פורים. (פורים היה בזמן הגלות של בין ראשון)
מה יותר נעלה? מתי קיבלו בעומק יותר, בזמן הגזרה, או אחריה?
והרבי אומר אחריה.
ואז הרבי מסביר: אותו דבר יש גם בעניין של כתית למאור:
1. בזמן של כתית, של גלות מרה יש הפרעות בקיום התורה והמצוות, והחושך של הגלות ממש מעיק.
2. "כשישראל נמצאים במצב של הרחבה, הרחבה בגשמיות וגם הרחבה ברוחניות אלא שהם נמצאים בגלות, הם שבורים ונדכאים מזה שהם בגלות"
כלומר, יש עוד עניין בכתית (שזה עצב על המצב של הגלות, או רצון שמשיח יבוא). שגם שהכל טוב, יש הרחבה ברוחניות וגשמיות ובכל זאת נמצאים במצב של כתית, של עצב, על עצם היותינו בגלות – זה נעלה הרבה יותר.
כמו בזמן מרדכי ואסתר אחרי הנס, היה להם טוב מאוד, ממש. אבל הם עדיין היו בגלות. ודווקא אז הם קיבלו את מה שהחלו לעשות במתן תורה.
למה?
כי דווקא שטוב דווקא שהכל טוב, ובכל זאת עצובים על עצם זה, שהקב"ה נמצא בגלות, שאין גלוי עצמות של הקב"ה, זה נעלה הרבה יותר!!!!
"דזה שישראל הם שבורים מזה שהם בגלות (גם כשיש להם הרחבה בגשמיות וברוחניות) הוא, כי רצונו האמיתי של כל אחד מישראל הוא שיהיה גלוי אלוקות, ועד שזה נוגע לעצם מציאותו.
ולכן, זה שבזמן הגלות אין מאיר גילוי אלוקות כמו שהיה בזמן הבית.. הנה מזה עצמו הוא מזועזע לגמרי, כתית." (מאמר ואתה תצווה אות ט')
הבנת?? צריך לרצות משיח כי אין גילוי של אור אינסוף בעולם, כי השכינה בגלות, לא כי משעמם לי ובא לי עולם טוב יותר!!!
אני מצומררת.
בכל מקרה, הרבי אומר שלכל יהודי יש את זה! לכל אחד!
וזה נראה דרגה של צדיקים, משהו בשמיים, בלי נתפס.
שלי, לזאת שאיכפת רק מהציון במבחן, יהיה נוגע בעצם הנפש שהשכינה בגלות??
אז תקשיבי טוב מה הרבי אומר:
הרבי מביא את הצמח צדק, שיש ביטוי שהיה שגור בפה של האדמוה"ז:
"איני חפץ במאומה, איני רוצה בהגן עדן שלך, איני רוצה העולם הבא שלך, רוצה אני אותך בעצמך"!
והרבי אומר:
זה שהביטוי הנל היה שגור בפה של האדמוה"ז "ובפרט לאחרי שנתפרסם זה על ידי הצמח צדק, ניתן הכוח לכל אחד ואחד מישראל, שעיקר רצונו יהיה גילוי העצמות, ועד כדי כך, שכשאין מאיר גילוי זה… הוא במצב דכתית".
זה לא קשור אלייך בכלל, זה הנשמה שלך, היא רוצה שיהיה גילוי אלוקות בעולם, פשוט צריך להקשיב לה.
זה נקודה שמגיעה מצד עצם הנשמה שיש לכל אחד, זה המאור.
ע"י שנמצאים במצב של כתית, עד שזה נוגע לעצם מציאות, הוא מצד עצם הנשמה – מאור. וכשמתחברים לנשמה, ממילא רוצים משיח.
וזה מה שנקרא כתית למאור.
הבנו?
רוצי ללמוד את זה בעצמך, וגם ענייני גאולה ומשיח.
רבי אני אוהבת אותך!!!!!
נ.ב הרבי אמר שאם היו שלוש אנשים שהיו רוצים משיח באמת הוא היה בא. לכן, אין לך מה לדאוג את בחברה טובה. (למרות שזה סיבה גדולה לדאגה איאיאייי)
וואוווו
תודה על התגובה הזאת!!!
צרת רבים חצי נחמה.
תיהי בטוחה שהשאלה הזאת מציקה לעוד מאות חבדניקיות מתבגרות, שחונכו על זה מגיל אפס ובתכלס – עד כמה אנחנו באמת רוצות משיח?
ולא, לא התכוונתי לשאול כמה את צועקת "עד מתי" ועד כמה את מפרסמת על כל העניין.
התכוונתי על הכי תכלס. אני רוצה משיח או לא?
ואם אני רוצה משיח, זה בגלל שחינכו אותי ככה?
הרי טוב לנו בחיים עכשיו, בגלות.
אני לא מחדשת לך בטח את המשל של אותו אחד שנזרק לבור יחד עם כל המשפחה, ואחרי הרבה שנים כשרצו להוציא אותם מהבור – לא היה להם שום חשק לזה, לאותם אלו שנולדו כבר בבור.
המשל הזה כל כך מדויק. נולדנו בבור, בחושך, בגלות. זה המצב שאנחנו מכירים, אלו החיים שלנו.
ופתאום, בגאולה, הכל ייהפך למשהו אחר שאנחנו לא מכירים?
זהו שאנחנו לא טעמנו מהגאולה. לא חווינו יום אחד בגאולה, וכמה אנחנו כבר יודעות על מה שיהיה שם?
זה נראה לנו משהו רחוק ושונה. אף אחד לא ירצה שפתאום ישנו לו את כל סדרי החיים. הרגלים וטבע זה משהו שיש לכל אחד.
אבל ברגע שהגאולה באמת תבוא, אני מאמינה שאף אחת לא תרצה לחזור לגלות שלנו.
דבר ראשון, תפנימי את זה. תחשבי על זה שהעולם לא במצב הרגיל שלו, לא במצב שהוא אמור להיות בו ולהישאר ככה.
תחשבי על זה שהעולם כולו נברא בשביל הגאולה. זה הייעוד שלנו בחיים וזו כל המטרה. ומה יותר טוב ויפה מלהשלים את המטרה שבשבילה נבראנו??
כל זה השקפתי. דברים שצריך להבין ולהפנים אותם (וגם להוריד אותם ללב. ואז נוכל *לרצות* משיח). עכשיו נדבר על דברים שיותר מובנים בשכל האנושי;)
ניקח את הדוגמא שלך. לקרוא ספר.
קריאת הספר גורמת לך תחושה של הנאה, ובשביל להנות את קוראת את הספר. תחושות הגירוי במוח שלנו מתגרות מהספר/הסרט או הגלידה שקנינו עם חברה, ואז אנחנו נהנות.
(בלי קשר, ההנאה זה לא המטרה שלנו בחיים, אבל זה כבר דיון שלם שלא קשור לעכשיו).
בגאולה, בימות המשיח, הולך להיות הדבר הכי טוב – תחושת ההנאה שאנחנו כל כך רוצות ליצור תהיה מלימוד תורה או חסידות (אין לי מושג מה הולך להיות שם:))
בחיים שלנו עכשיו, במושגים שלנו, לשבת ולהתפלל זה משהו קשה (חוץ מכמה יחידות סגולה שבטח אצלם זה אחרת). בגאולה את *תהני* מזה. תחושת ההנאה אצלך במוח תיווצר ממשהו שהוא יותר טוב מלקרוא ספר.
כמה שזה נשמע מוזר, אני פשוט מחכה ליום הזה שבוא אני יאהב להתפלל.
נכון, בהתחלה לא רציתי להיות איזה סגפנית שכל היום מתפללת ולומדת. בואו נודה שחיים כאלו נשמעים לנו לא מהנים בכלל. אבל לא. זה לא ככה. ועכשיו מה שנותר לי לחכות ליום שבו אני יאהב ללמוד חסידות – כלומר, בגאולה:)
ועוד משהו. כמו שמישהי פה כתבה, בגאולה לא יהפכו כל החיים שלנו. קחי את הגאולה בתור משהו שיפתור את כל הבעיות הגשמיות והרוחניות. בקשר להנאות שאת לא רוצה להפסיד – כבר פירטתי קודם.
ודבר אחרון.
שהקב"ה מצווה עלינו לעשות מצוות בשביל להביא את הגאולה ושהרבי מחדיר בנו את הציפייה לגאולה – אפשר לחשוב שהגאולה היא משהו שהוא לא טוב?!
פה כבר צריך אמונה, אבל היא מתלבש בשכל. פשוט תאמיני שהרבי רוצה הכי טוב בשבילך ובשביל כולנו. לא ייתכן שנחכה כל כך למשהו שהוא לא טוב בתכלית.
וזהו. זה התגובה הכי ארוכה שכתבתי במשך כל השנה וחצי שאני באתר?
מלא הצלחות לך!
מקווה שהועלתי:)
מאור!!!
תגובה מהממת!
מושקעת, ומוסברת טוב!
קראתי בשקיקה 🙂
דבר ראשון, ברכותיי את נורמלית.
דבר שני, אהבתי את הכנות שלך באמת שזה מתוק ואת מודעת לעצמך כ"כ יפה, אז שאפו לך.
דבר שלישי,
יש לי כ"כ הרבה מה לכתוב לך, אבל זה נושא כ"כ עדין שאני מפחדת לגעת.
ולכן, אני רוצה להפנות אותך לשמוע הרצאות של הרב זמיר כהן, אדם גאון עם שכל ישר וראיה בריאה על החיים.
את לא תתחרטי.
בהצלחה:)
את גם חולמת על חידון התנך?
לי החלום הזה נגנז
צריך ללמוד ענייני גאולה ומשיח וזה באמת עוזר!
מה יהיה נדע רק בגאולה אבל אפשר להתחיל להבין כבר עכשיו בכללי.
בעקרון מה שיהיה בגאולה זה שירדו ההגבלות והרע ונראה את האלוקות.
אם הבנתי נכון את לא תפסיקי לאהוב לקרוא אלא פשוט תראי את מה שהיום נסתר ממך ובמילא תראי שהוא טוב.
יהיו כמה שלבים בגאולה אז אל תדאגי- לא הכל בבת אחת.
השמיים לא ירדו לארץ בבום ?
ממליצה על הספר ימות המשיח של הר' מנחם ברוד.
מסביר מהמם ובשפה ברורה.
פתאום קולטים שזה לא כזה מלחיץ…
את לא תצטערי על זה שאת לא נהנת לקרוא סתם ספרים או לטייל ולהנות כי זה פשוט יותר לא יעניין אותך מה שיעניין אותך זה רק ללמוד תורה כל היום. בשיעור ענייני גאולה ומשיח למדתי שהיום בנאדם יכול להיות מלא בידיעה בתורה אבל הוא והתורה זה 2 דברים נפרדים אבל בגאולה האדם והתורה זה יהיה דבר אחד- תחשבו על זה.
כדי להגיע למקום שאת רוצה גאולה באמת;
את צריכה לרצות הנאות רוחניות באמת,
כדי להגיע למקום שאת רוצה הנאות רוחניות באמת;
את צריכה לא להתלהב מדברים גשמיים
כדי להגיע למקום שאת לא מתלהבת מדברים גשמיים;
את צריכה להתבונן- ואת זה כל אחת יכולה