היהדות והרבי דורש מאיתנו הרבה דברים שצריך לומר- תפילה, ברכהמ"ז, קריעת שמ...
שלום לך מתאמצת יקרה,
נראה שאת מתייחסת ברצינות לדרישות של היהדות והחסידות, שזו נקודת פתיחה מצוינת. אך יחד עם זאת, את נצבת בפני קושי כשזה מגיע לפועל, מה שגורם להרבה תסכול.
בשאלתך את מעלה שלושה נקודות: *הקושי לעשות דברים שלא מובנים לנו (שאלת השקפה) *הקושי בביצוע של משימות שצריך לומר, והתסכול מכך שאת לא אומרת (שאלה פרקטית) *תסכול מכך שבסוף את לא עושה את מה ש"צריך" ואת מרגישה "לא בסדר" (שאלה רגשית שיש לה הרבה השלכות לעבודת ה' שלנו...)ננסה להתייחס לשלושת הנקודות:
אני מרגישה שלא באלי להתפלל.. עמוק בלב אני יודעת שזה חשוב אבל לא מצליחה לעשות ...
יקרה.אני לא בטוחה שאת מבינה כמה חתירה לאמת ועומק יש בקונפליקט שהעלית.
כמה אנשים בוגרים ומבוגרים מפחדים לגעת באמת הפנימית ששמה תפילה.
מפעים היכולת שלך להעלות את זה לסדר היום ולא לוותר לעצמך על משהו כל כך מהותי.
אני רוצה להתפלל אבל בשלב הזה באמת אין לי כח אפילו לפתוח סידור מה עושים??
שלום...
שלום לך יקרה! את מעלה פה שאלה בנושא כל-כך חשוב, וכל כך מאתגר.
התפילה זו באמת אחת מהמצוות הדורשת מאתנו עבודה קשה.
לא סתם היא מכונה בחסידות (בזוהר) "שעת צלותא- שעת קרבא" ."שעת הקרב". זמן של קרב ומלחמה אמתית עם עצמינו , עם הנפש הבהמית שלנו.
בעצם השאלה שלך את מבטאת את הקרב (המלחמה של כולנו): "אני רוצה להתפלל" - הרצון הפנימי האלוקי, האמיתי, הנפש האלוקית שרוצה וכמהה להתפלל ולהתחבר לקב"ה. תפילה
(מלשון תופל-ומחבר כלי חרס)- התחברות להשם. אבל "בשלב הזה אין לי כח אפילו לפתוח סידור"- זהו קולה של הנפש הבהמית, שאצל כל אחת מאתנו היא מוצאת את האופן איך לקרר ולשכנע אותנו להימנע או להפסיק לעשות אותה עם חיות והתלהבות.
