יש לי שאלה.. לא כל כך ממוקדת וספציפית, אבל אנסה למקד אותה..
אני בתהליך "חזרה בתשובה".. ולא כמו שכולם חושבים… נולדתי לבית חב"די חזק ואיתן, גדלתי כילדה חבדית וחסידית.. ואז הופיע גיל ההתבגרות.. פזילות לכל מיני כיוונים, השפעת הסביבה, ו.. ירידה במדרון..
אז את כל שנה שעברה העברתי במרדנות ובנסיון עיקש להידרדר מטה מטה, וכעת, מסביבות כסלו- טבת של השנה הזו שעכשיו נגמרת, תפסתי את עצמי בידיים ולאט לאט עולה בחזרה למעלה.. אך יש גם נפילות בדרך.. ויש תקופות, שאני בחזרה יורדת… האם יש למישהי עצה בשבילי? איך אוכל להתמודד? ולא ליפול? תודה רבה רבה לכן! יישר כח!!!!
שלום לך יקרה!
ראשית, תודה על המשוב החם!!!
שנית- לשאלתך,
את מתארת שנולדת לבית חב"די חזק ואיתן, היו לך נפילות ואת חוזרת בתשובה ומנסה ככל יכולתך לתפוס את עצמך.
אנסה לתאר את התהליך שעברת, כדי להציע נקודת מבט שתאפשר הבנה של הקושי-וצורת התמודדות אפשריות איתו.
היית נערה צעירה שגדלה בבית חבד"י חזק, הלכה בתלם ואימצה את הקו של הבית
ואז הגיע לו גיל ההתבגרות המדהים והסוער. זהו שלב שבו הרבה מתבגרות מתחילות לשאול את עצמן שאלות של זהות, מה אני, מי אני,לאן אני שייכת ורוצה להשתייך
לפעמים כל מה שהיה עד היום מובן מאליו כבר לא כ"כ ברור…
תהליכי גיבוש הזהות
אז מתחיל לו תהליך החיפוש- מחפשים, בודקים אפשרויות, שואלים שאלות, ובודקים את החיבור הפנימי לכל מה שהיה אוטומטי ומוכר. כאשר בסופה של דרך השאיפה היא להגיע לחוויה של גיבוש זהות אישית פנימית וברורה.
במקביל לתהליך הזה של החיפוש והערעור של כל מה שהיה חזק ויציב, הרבה פעמים חודרות גם השפעות חזקות מהסביבה, החברה, תרבות הפנאי החיצונית וכל מה שיש לה להציע כדי לנסות להשביע את הסקרנות הטבעית של הגיל ולספק לעצמנו ריגושים- צורך חזק גם כן.
וביחד הבלבול של הזהות והחיפוש שמגיעים יחד עם העולם הגדול שמסביב על שלל פיתוייו, מעוררים פזילה החוצה, התנסויות וכלשונך- גלישות, שהן מנת חלקם של חלק לא קטן מבנות גילך.
התהליך שעברת הוא תהליך מאד מובן, ובאמת כמעט בלתי אפשרי לעבור את השנים האלה בלי ירידות ופזילות ברמה זו או אחרת, מה שלא ברור מאליו ומדהים אצלך- הוא שכמו שאת מתארת- תפסת את עצמך ואת בעליה. זה כ"כ לא קל ומראה על הרבה עוצמות מיוחדות מאד שיש לך. את ראויה על כך להערכה גדולה ועצומה !!!!
לשאלתך, או לבקשתך לעיצות איך להתמודד,איך לא ליפול אנסה להציע כמה כיוונים:
מה אני רוצה באמת
נפילות רבות מתרחשות מצרכים אמיתיים שמנסים למלא, ומספקים אותם בצורה לא נכונה
כלומר:
הרגשות העוצמתיים והצרכים המתפתחים יכולים קצת לבלבל ולגרום לנו לספק את עצמנו בדרכים לא יעילות-
דרכים בהם צורך לא ממש בא על סיפוקו, וסיפקנו את אותו צורך בדרך לא מקובלת/ אסורה עפ"י הדרך בה חונכנו.
בד"כ מצב שמשאיר אותנו עם תחושת ריקנות ואולי גם נקיפות מצפון…..
לדוג'
הצורך להשתייך לקבוצה חברתית שהוא צורך ברור וחשוב יכול לגרום לנו להיסחף ולהרשות לעצמנו דברים שונים רק כדי להיות "כמו", ולהיות "בעניינים
הסקרנות והצורך להתרגש, יכולים לגרום לנו לספק את הרגשות בדרכים של חשיפה למדיה ותכנים שמשביעים את הרגשות והחושים בצורה מהירה אך שטחית ולא מספקת.
מה שיכול לעזור זה הרבה חיבור לעצמי ובדיקה מה אני רוצה, מה הצורך שלי ומה יעשה לי טוב באמת
זו עבודה פנימית שדורשת העמקה ובירור אך אפשר לנתב הרבה צרכים בצורה נכונה ולספק אותם בצורה טובה ומענגת- לנתינה, הווי חברתי, יצירה ורוחניות.
סיפוק ושמחה ביום יום
אדם שטוב לו והוא מרגיש באופן כללי תחושת ערך עצמי, תחושת שמחה והצלחה בחיי היומיום, יש סיכוי שמבחינה רוחנית וחסידית יהיה במקום טוב יותר ממי שמסתובב בהרגשה לא טובה, מרגיש לא שייך וחסר בטחון.
אם את שמחה וטוב לך יש סיכוי גדול יותר שתצליחי להחזיק את עצמך מאשר כאשר את חשה קושי ומצוקה. ובחיינו הגלותיים כיום יכול להיות שלא כ"כ קל להיות שמחה ומסופקת
חשוב שתהיה מודעות לצורך לעשות לעצמנו טוב- לחוות חוויות שעושות טוב, לפנות לאנשים שעושים לנו טוב לשאול שאלות שמטרידות אותנו והכי חשוב לפנות לעזרה כאשר יש קושי, לא תמיד קל למצוא כתובת מתאימה,
אך הכרחי לצמיחה אישית והצלחה רוחנית.
ההמצאה הגאונית של הרבי שנקראת "משפיעה" (בתקווה שמצאתי דמות מתאימה שיש לי איתה תקשורת טובה ופתוחה) יכולה לסייע הרבה בתחום הזה
החלטות טובות שמתייחסות לדברים נראים לעין.
יש מושג בתלמוד שנקרא "צדיקים משביעים את יצרן"- מי שרוצה לעזור לעצמו להימנע מנפילות יכול לשים את עצמו במצב בו יהיה לו כמעט בלתי אפשרי לעשות מעשה לא רצוי,
מכח ההחלטה שא"א לזוז ממנה, או מכח הסביבה שקיבעה את האדם במקום מסויים.
אני מאמינה שאת יודעת באלו תחומים את מועדת לנפילה ובאלו פחות. החלטה טובה לשים גבולות מאד ברורים בצורה שכמעט לא ניתן לעבור עליהם, או בצורה שמבחינה חברתית תביך אותך אם תעברי עליהם יכולה לעזור להישמר, המעשה הוא אומנם חיצוני, אך מסייע מאד לשמור על הגבולות הפנימיים.
אם לדוג' את גולשת באינטרנט במינונים חסרי שליטה, ואת מחליטה שאת גולשת רק כשאחותך נמצאת בחדר, (דבר שמגביל מן הסתם את משך הגלישה ואת התכנים), או שאת מחליטה
להכריז בין בני המשפחה שהחלטת לא לגלוש יותר מ-איקס זמן ביום,
או לשתף בזה קבוצת חברות גדולה, זה יהיה מביך מאד אם לא תעמדי בזה והעובדה שכולם מודעים להחלטה, תסייע לך להישמר.
תפילה
בטח פשוט וברור לך, ובכל זאת,
החיים מלאים בנסיונות לא פשוטים, היצר עובד שעות נוספות, כ"כ לא פשוט להצליח להחזיק חזק.
דיבור עם ה' ותפילה לסיוע והצלחה להישאר במקום חיובי וגבוה הם ודאי הכרחיים ונצרכים.
לסיום, הכי חשוב –
גם אחרי כברת דרך, וממצב של עליה, יכולות להיות נפילות, כאשר מתרחשת נפילה חשוב מאד לא להישבר, להתייאש ולהתמלא ברגשות קשים כלפי עצמך, אלא לשאוב כח מאותם צעדים שכן עשית, ממה שהצלחת להשיג בצורה כ"כ לא מובנת מאליה ומעוררת התפעלות ולהאמין שבכוחך לקום ולחזור למקום גבוה וטוב עוד יותר.
מאמינה בך, מתפללת להצלחתך, ומעריכה מאד.
איתך בדרך, חנה
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
תגובה אחת
השאלה מושלמממת אבל לא הצלחתי להבין משו מהתשובה ….. :\