וכשהכוכבים מאירים את השמיים
ועם הזמן נעלמים,
אני שוכבת על הדשא הקר והרך,
מנסה לעכל
לתת ללב להיכנס.
ובאמצעותה של התפילה,
כשהדמעות המהירות זולגות,
אני מסתכלת אלייך
מהאדמה שספוגה כולה בדם.
ברקים מתפוצצים
מול עיני הם משחקים,
מתבוננת,
נותנת זמן.
אני יודעת,
זה יקח קצת יותר דמעות משחשבתי
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
4 תגובות
את מודעת בטירוף.
וואו.
עשית חצי דרך כבר.
מאחלת לך רק דמעות של אושר ושמחה.
אמאלה.
הייתה לי צמרמורת בסוף.
בכלל מי מחשב דמעות.
יואו הכנות שלך עם עצמך כזאת יפה.
זה פשוט יפה.
הצלחות נשמה.
הכתיבה שלך כבר אין לדבר..
זה יקח קצת יותר דמעות משחשבתי
–
אמאלה, איזה משפט.