אני פשוט אינלי מה לומר.
לכעוס.לשמוח.לאהוב.לקנוא.לצחוק.
אוקיי.
יש לי סמארטפון.כן כן חסום והכל.
אבל..יש לי עוד אחד.
אין לי אפליקציות לא מתאימות.באמת.
רק גוגל.אחד.. עם האייקון הצהוב ירוק אדום הזה.
שקורץ לי.
אז נכנסתי.
וקשה.
קשה לי לצאת.
עכשיו.
הסיבה שממנה אני כועסת.אפילו מתביישת לכעוס.
אבא שלי החליט לקחת לי את הסמארטפון הנ"ל.
ואני כועסת.
עליו.
על ה' שנתן לי את הניסיון הזה.
שאני נשברת בו.
כל יום.
כל דקה.
כל שנייה.
עכשיו…
על מי אני אמורה לכעוס.
לפרוק את עירבוביית הרגשות האלה.
על מי….
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
6 תגובות
אני מצטערת להיות זו שצריכה להעיר לך, אבל…
את צריכה להגיד תודה שלקחו לך את הסמארטפון.
לי זו התמודדות עם מחשב פרוץ, אני כל יום מתפללת שה' יקח אותו ממני
וואו מבינה אותך כל כך
לי יש התמודדות עם מכשיר "מסונן" שגיליתי את החסימה הזאת ושנתיים אני בזה וקשה לי מאודד להתנתק
ואם יקחו לי אני אתעצבן בטירוף למרות שאני יודעת שזה הכי טוב בשבילי….
אני כול כך מבינה אותך
אני במעגל עכשו
ולא מצליחה לצאתתת
וקשה לי כול כך היצר הזה בוער בי
היי, כתבתי לך תגובה, ועוד לפני שהסםקתי לשלוח נמחק לי☹️
וואי. קשה! את מבולבלת. מצד אחד, ההגיון אומר שככה זה נכון, ומצד שני את מסוקרנת… להציץ שוב… או שאת לא מרגישה נעים בזה שלקחו לך.. בזה שלא סומכים עלייך… או שפשוט לא נעים..
זה מובן. כשלי עושים משהו כזה, אני מרגישה ממש לא נעים. גם אם אין מה להסתיר…ועושה הכי בסדר שיש… זה לא נעים לי.
כשלוקחים לנו משהו מוכר, זה כואב. וזה הכי טבעי שיש.
אבל חשוב שתדעי שאבא שלך אוהב אותך והוא רואה רק את הטובה שלך מול העיניים. הוא יודע שזה יהיה לך קשה, אבל מבין שגרוע יותר יהיה להישאר עם סמארטפון בעייתי.
תשמחי ילדה שיש כאן מישהו שדואג לך. יש אחרות שכל יום צריכות להילחם מחדש, לבד.
מעריכה אותך למרות הקושי ומקווה שתביני אותו, שתגלי כמה האמת שווה.
אהבתי ממש את התגובה😍