נו די עם הדיכאון

icon_set_3_12
פסיפלורה

נו די עם הדיכאון

בס"ד, ל"ג טבת התשפ"ב, 00:10.
הנידון: דיכאון.
עולם יקר!
נו די עם הדיכאון הזה, למה כל פוסט פה הוא שיר מזיל דמעות וכל האנשים שסביבי חמוצים. למה כל הבנות מקצינות את הכאב פי 770 ומדגישות רק את הרוע והעצב בעולם כפול 613?
תדעו שפעם הייתי ילדה ממש שמחה אבל הסביבה משפיעה.
וגם אם חסיד הוא פנסאי, כנראה אני לא מספיק חסידה או שהחושך שלכם מידי גדול.
בתקווה להבנה
חברת הכנסת, פסי פלורה.
(ניסיתי להציע הצעת חוק שתאסור להיות בעצב אבל כולם הצביעו לי נגד. מייאש נכון?!)

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
במהלך נבירותיי האין סופיות בארכיון...
פוסטים חדשים
שומר מקום.
ויש מקרים שאין ברירה צריך לעקור לשים שומר מקום. להסתיר חור. ללבוש חיוך שלם, נקי.

שיר הרס

רמ. ה?
אם משהי חושבת שהרמה בשותפות ירדה שתחזור לפוסטים, היא רק עולה.

קפה מוקצף

פרידה....
לוקח כמה שניות לומר שלום, אבל לוקח נצח להיפרד!

קישורית

מיומנה של ג'ינג'ית - שאלותשובות ⁉
בננותתת 🍌🍌🍌 ברוכות הבאות לשאלותשובותתת ⁉⁉⁉ שילבתי פה שאלות ששואלים אותי בתגוב...

מושקי הג'ינג'ית 🤪

לשתוק, תמיד.
פעם הייתי צורחת. צורחת ממש. בוכה בצרחות. זה תמיד היה קורה בלילות, כשהכאב הרג ...

נקודה פסיק

סיפורי דודה אנונומה 14#
טוב..אז הפוסט הזה הוא פוסט ששל שיעמום וכתיבה מוזרה אני תמיד כותבת שאני במצב ל...

כחולת עיניים

גאולה גאולה לה לה
מכירה את השם גאולה? מה את חושבת עליו? והכי חשוב- מה את אומרת על גאולות שאת מכ...

גאולה

מתביישות לדבר אחת עם השניה
ישלי שאלה…. יש לי שכנה אחת חדשה שאני והיא מתביישות לדבר אחת עם השניה שת...

.

28 תגובות

  1. "אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו"
    אין לך מושג מה עובר על הבת שיושבת לידך בכיתה ונראית שהיא כל היום בדיכי…………………………………………..

  2. המילים שלנו יכולות לגרום לנו לשקוע בעצב גדול יותר. כשיש פלטפורמה שמיועדת לשיתוף לכתיבה ולהבעה הרבה יותר קל להכנס לזה ולנפח להכנס לזה ויותר קשה לצאת מזה, כנל גם על דיבור. לפעמים שמשהו קשה צריך לא לדבר ולתת לגל לחלוף כי אחרת זה סתם מכניס אותך ללופ של רע כאב ועצב. תלוי סיטואציה כמובן. זה הסיבות כנראה.
    אבל גם אותי זה נורא מבאס. כמוך

  3. יואווו ממש נמאס לי שכל מילה שניה זה דיכאוןן
    אל תחיו בסרטט העולם טובבב קצת קשים אבל עוברים את זההה
    לא צריך להגזים ולחשוב שאת בידכאון כל חצי שעה, זה כבר מוזרר

  4. אויש את חמודה:)
    נדמה לי שבאתר הזה אפשר לפרוק כאבים, הוא פחות מיועד לדווח שיש לאח שלי חתונה (לא באמת, כן?) טבעי שיהיה יותר עצב משמחה:)

  5. למה??
    אני מצביעה בעד מוכנה להשתדל ?
    אני מסכימה עם פרפר יש בזה..
    כתבי בחיפוש בדיחות אולי זה יעלה לך קצת;)

  6. כתבתי הודעה, ומחקתי.
    אני עצבנית ממשהו שקורה לי עכשיו, אז…
    אבל את לא אשמה.
    תקשיבי, יש עצבות ויש דיכאון, עצבות זה משהו עכשיו, ודיכאון זה משהו שנמשך יותר משבועיים… ויכולות להיות רגעים שמחים, אבל עדיין דיכאון.

    אדם, לא בחר בזה. קשה לו, כואב לו. "תקופת משבר"…
    את לא יכולה לדון אותו, את לא יכולה לדעת מה הוא מרגיש או מה הוא עובר…
    אף אחד לא שמח מזה שעצוב לו. למה את חושבת שאדם יקצין? למה נראה לך?
    וזה, שאין מי שיבין אותו, שיכעס עליו או רק יגיד מילה לא טובה ש"מה אתה עושה את עצמך" "סתם מקצינה" וכו וכו.. מגבירים את הדיכאון.
    גם כי הוא מיואש ומרגיש לבד.
    וגם? כי הוא רוצה להוכיח שבאמת קשה לו, ושיבינו אותו. אז הוא בוכה יותר…

    בתור לקוית שמיעה, . קשה לי מאד בלימודים, במיוחד לימוד מרחוק. וכל הזמן היו אומרים לי "את לא חירשת, נשמה" (ציטוט מלא) "מה את מתלוננת" וכו… זה פגע בי. ויותר "התלוננתי" שקשה לי. רציתי שיאמינו לי.
    במקום לעזור לעצמי ולמצא פיתרון, הייתי עסוקה בלהילחם נגד כולם, ולהוכיח שקשה לי. ואני דווקא אחת שקלילה מאד וילדה שמחה מאד בוגרת ומאמינה…

    ובכללי את לא יכולה לדעת מה אותו אדם עובר.
    גם אם נגיד עברת בעצמך.. כי יש עוד חלקים בפאזל.
    ואמחלת ששאף פעם לא תדעי.
    אבל כן תביני ואל תבטלי את הכאב של אחרים…

    1. אוקי, אוקי, הקצרצר נכתב מתוך תסכול מהמצב הכלל-עולמי המדכא. צודקת שצריך להתייחס בכל מקרה לגופו. לא באתי אפילו להאשים מישהי על זה שהיא עצובה, ובאמת שמי שמקצינה את העצב שלה זו בעיה שלה. צודקת.
      מה שכן, בעולם שלנו מקדשים את העצב. כל הזמן מעלים אותו למודע, וכתבתי פוסט על זה. נכון שאם מישהי תעדכן את כל העולם בכמה שהיא סובלת היא תקבל יותר, בלשון העם, צומי?! וזו שאלה רטורית כי אני לא מוכנה לקבל תשובה שלילית. אני גם חיה בעולם הזה בתוך כיתה של מתבגרות ויש לי כמה וכמה חברות שעצוב להן.
      אנשים שיודעים שעצוב להם מקבלים פטור מהמצפון. אני עצובה ורע לי אז אני לא חייבת, מותר לי לבכות, מותר לי לאכזב אחרים. וברור שהראשונה שמפסידה מזה זו העצובה בעצמה.
      סתם רציתי לצעוק את התסכול שלי, לומר לעולם די כבר, תפסיקו להאהיב את העצב, הוא רע, והוא ממכר, תתפלאי. באיזשהו מקום לאנשים כן נחמד טיפ-טיפה להרגיש את העצב, הוא נותן להם תחושה שהם חיים.
      וגם אם נפלתי בצד של הסטטיסטיקה בתור זו שרשמית החיים שלה יפים וזוהרים, אני טיפונת מבינה משהו בבני אדם ויכולה לקבוע לך שאם אנשים ירצו להיות שמחים יותר הם גם יצליחו.
      לא באה לבטל את זה שקשה לאנשים. לא באה לבטל את זה שקשה לך. מאחלת לך תקופת גיל נעורים מקסימה ומחכימה, ושתמיד תיהי שמחה כי באמת שזה כיף לשמוח!?‏

  7. חחחח.
    כל כך נכוןןןן.
    מבינה אותך
    הלוואי שכולנו נלמד להינות גם מהטוב בחיים מאושרים…
    (שלא, לא תלויים בנתונים חיצוניים, למקרה שקפצת ?)
    ???

  8. יפה אני לגמרי מסכימה.
    ולכל מי שהצביעה נגד..
    כן לכולנו יש קשיים, אבל גם מלא טוב!
    למה שאת יושבת מול מחשב את כותבת לאתר רק את הזבל שקרה לך היום? למה אתמול לא כתבת את הטוב?
    שימו לב במה אתן מתמקדות.
    העולם הוא טוב! ואם רע.. זה לא הנורמה..
    אז למה להתמקד בדברים לא נורמלים?

  9. פסיפלורה החמודונת,
    את צודקת שאין ענין להקצין את הכאב וכו'.
    אבל בהחלט אל תדון חברך עד שתגיע למקומו.
    (נ"ב: אהבתי את סגנון הכתיבה שלך וההומר השזור באומנות)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות

חיפוש לפי תגיות >

חיפוש לפי תגיות >