ושוב אלול.
שוב סליחות.
הבטחות ישנות שכוסו באבק, נקיפות מצפון על מה ששכחנו.
"הפעם אני אצליח! הפעם אשתפר!"
חודש, חודשיים, שלושה,
ושוב אלול.
סליחות. הבטחות ישנות, הבטחות חדשות.
די, אולי נשבור את המעגל?
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
8 תגובות
כן. נכון.
אני עצבנית על עצמי. לפני שביע מצאתי פתק ישן עם אבק משנה שעברה, ובכלל לא זכרתי מההחלטות הטובות שלי, שהיו כתובות שם!
אוף
אני לא אוהבת אלול…
אנחה…
למה? למה זה ככה? אני שואלת את עצמי…
אוף, באמת😶
חבל, אלול, זה מתנה, מתנה מיוחדת שלא מקבלים בשום דרך אחרת…
אלול זה ראשי תיבות "אני לדודי ודודי לי" (ולא כמו הבדיחה "אין להתארס ואין להתחתן")
צריך לעבוד את השם בשמחה, גם התשובה יכולה להגיע מתוך שמחה, מתוך אהבה,
אלול הגיע! המלך בשדה! כמה טוב!
ריח של התחלה חדשה בפתח, כמיהה ורצון להשתנות, להרגיש את השמחה של אלול, כמה טוב שיש לנו אבא, מלך, שרוצה בטובתנו, הוא נתן לנו דרך לתקן והוא כאן, קרוב אלינו,
זכינו, שאנחנו יהודיות ויש לנו תשובה!
כמה נורא היה לנו אם לא היה לנו את אלול…
אני יודעת את כל מה שאת כותבתכאן
בכל זאת ההרגשה שהזכרתי למעלה נמצאת אצלי….
בעז”ה השנה יהיה אחרת…
למה.
אני גם לא…
.
אני… מנסה לאהוב אלול השנה.
להתחבר אליו מהמקום שלי. עוד בתחילת הדרך… אבל… התחלתי. יש חודש שלם.
לא רוצה להישאר עם האלול שחינכו אותי אליו…
אלול זה… חודש מתנה. לא משהו מפחיד. לא משהו לצדיקים גמורים.
אלול זה לך. ולי. ולה. מהמקום הרחוק שבו נמצאות. לנסות לעשות דברים קטנים- קטנים שיקרבו אותנו לאלוקים שקרוב אלינו בחודש הזה.
לא למסור נפש. לא לקפוץ למים עמוקים. דברים קטנים שביכולותינו. מה שמקרב *אותי* אליו. (לא את המורה, הרב ואפילו לא את החברה…)
.
וסליחה אם לא רצית בכלל לשמוע על זה כלום.
.
אוף לוב…
כאילו המילים יצאו מהלב שלך…אז הם נכנסו אוטומטית…בלי לבקש רשות…
תודה…❤
אבל…אני באמת לא יודעת להתקרב….
אני מנסה להיות אדם טוב.וזהו…
🤍
.
(ושוב פעם את מזכירה לי את עצמי🙈🫣) גם אותי לא לימדו אף פעם איך להתקרב לאלוקים. (ולהבדיל גם לא לבני אדם…) כנראה שזו דרך שאדם לומד לבד רק כשהוא מתנסה בה…
בטוחה שתמצאי את הדרך שלך להתקרב. ו…הלוואי שהיא תהיה נעימה…
בהצלחה ילדה.