שין. הלילה שר את החלומות, גם אלו שנקברו מזמן. אולי בעצם הוא שר את היעדרם. חוגג עם הכוכבים שלו, שמנצנצים ומסמאים את העיניים, מתערפלים בתוך הדמעות. מסנוורים את הלב. (יש פה המון משמעויות אז אל תנסי לרדת לסוף דעתי..)
ממ.. אל תנסי. לא תביני ממילא… והם כולם בתוך החלומות, אם רק תצליחי לחלום מספיק. רק חבל שהדברים היפים נשארים בלילה, כי השמש שורפת את החושך והוא נבלע בחושך הפנימי שלי. נ.ב. איזה כיף להתפייט סתם 🙂 מרשה לי תמיד להתפייט על הקצרצרים שלך? את כמעט תמיד נותנת לי השראה, ואשמח לשתף אותך בה.
וואו. לא יודעת אם שמת לב, אבל נתת לי מחמאה אדירה. תודה! אני ממש אשמח שתשתפי אותי בפלא שיוצא ממילים קטנות שכתבתי! ואולי, תעלי את השורות היפות שלך בתור קצרצר, מעורר השראה, כמובן?
מעדיפה שלא להעלות כקצרצר. אני לא מחכה למחמאות.. רק רוצה לבטא קצת את עצמי. תרשי לי? ?
חן חן, אני יודעת.
נתן לי השראה. כתבתי כאן תחילת שיר, בתגובה, ובמחשבה שניה מחקתי אותה. נשמור את ההשראה היפה הזו, לכשארצה ואוכל לכתוב כזה. אפשר לקחת את ההשראה מכאן, שין, כן?
24 תגובות
יואוו, זה כל כך נכון!
שתדעו, כמעט כל הדברים שלי, אלו שאני מעלה, ואלו שלא, נכתבים בלילה.
זמן השראה (שירה) קסום, או כאוב.
איך..
כן,
הלילה מקור השראה.
הכתיבות הכי טובות שלי יוצאות בלילה.
מדהים אותי לראות לאיזה כיוון לקחת את המילים שלי.
כן, וואו, הייתה לי הרגשה שהתפרעתי על הכיוון.
אז, פישלתי?
באמת לא הבנתי את הפרצוף ששקוע בדיכאון קליני עמוק.
עמוק, יפה.
תודה, יקרה!
מה, ואיך.
שתי שאלות, שעדיין אין עליהן תשובה.
כן, עדיין.
ואולי גם לא תהיה לעולם.
ווואו.
איזה קצרצר.
אין לי מילים.
והכותרת, עשתה את זה.
נ.ב
"איך נפלו גיבורים?" מזה צריך להביע קצרצר של שין לא מנוקד??:)
תודה, כוכבוש!
כן, הכותרת…
⭐⭐⭐⭐⭐⭐
אם בארזים נפלה שלהבת- – –
אולי אגיד לאתר לא להעלות את שאר הקצרצרים-הלא-מנוקדים ששלחתי, וכך אסיר את החרפה הזו?
או שכך תפתחי סגנון חדש.
דווקא אני חושבת שמסתכלים על הדברים מזווית אחרת בגלל הניקוד. לפעמים זה טוב, לפעמים צריך את הזווית של ה׳בלי ניקוד׳.
צודקת. ממש.
אני באמת כותבת בכמה סגנונות… וזה הכי טוב.
(אגב, ניקוד זה לא נקרא 'סגנון'…)
שינוש..
מהמם.❤
תודה, נהדרת אחת!
וואו, שין, זה כזה וואו.
כן, זה וואו?
וואו!!
תודה,פרפרוש.
שין.
הלילה שר את החלומות,
גם אלו שנקברו מזמן.
אולי בעצם הוא שר את היעדרם. חוגג עם הכוכבים שלו, שמנצנצים ומסמאים את העיניים, מתערפלים בתוך הדמעות. מסנוורים את הלב. (יש פה המון משמעויות אז אל תנסי לרדת לסוף דעתי..)
ובכל זאת מנסה לרדת.
קראתי את התגובה שלך כמה פעמים.
שירת החלומות.
רוצה רק להרגיש את זה.
את דמעת ירח, זוהר כוכב. הדיו של חלום.
ממ.. אל תנסי. לא תביני ממילא…
והם כולם בתוך החלומות, אם רק תצליחי לחלום מספיק.
רק חבל שהדברים היפים נשארים בלילה, כי השמש שורפת את החושך והוא נבלע בחושך הפנימי שלי.
נ.ב. איזה כיף להתפייט סתם 🙂
מרשה לי תמיד להתפייט על הקצרצרים שלך?
את כמעט תמיד נותנת לי השראה, ואשמח לשתף אותך בה.
וואו.
לא יודעת אם שמת לב, אבל נתת לי מחמאה אדירה. תודה!
אני ממש אשמח שתשתפי אותי בפלא שיוצא ממילים קטנות שכתבתי!
ואולי,
תעלי את השורות היפות שלך בתור קצרצר, מעורר השראה, כמובן?
את בן אדם עמוק ומיוחד.
מעדיפה שלא להעלות כקצרצר. אני לא מחכה למחמאות.. רק רוצה לבטא קצת את עצמי.
תרשי לי? ?
חן חן, אני יודעת.
נתן לי השראה. כתבתי כאן תחילת שיר, בתגובה, ובמחשבה שניה מחקתי אותה.
נשמור את ההשראה היפה הזו, לכשארצה ואוכל לכתוב כזה.
אפשר לקחת את ההשראה מכאן, שין, כן?
וואו!
זה עושה לי טוב לדעת שמשהו שכתבתי נתן השראה לאחר…
יש לי מקום של כבוד להשראה.
בטח שתקחי, נקודה!
אני יותר מאשמח.
מסכימה להראות לי את השיר שיצא לך מכמה מילים קטנות שלי?
לא פישלת.
לקחת אותי לצד אחר, מעודד ואופטימי.
כמוך.
וואו, נתתן לי עכשיו כיוון לשיר הבא שאני אכתוב למחברת…