האם זה…

רוצה להיות...0

האם זה…

האם אני אמורה להיעלב מתינוק בן שנתיים שלא רוצה לבוא אליי אחרי ששיחקתי איתו חצי יום?
האם אני אמורה להיעלב מחברה שלא הזמינה אותי לטיול ובנות אחרות היא כן הזמינה?
האם אני אמורה להיעלב שכשאני אומרת משהו כמה פעמים ואף אחד לא שומע?
האם זה בכלל בשליטתי האם להיעלב או לא?

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
ללמוד לאהוב את הקושי.
פוסטים חדשים
חיים את הזמן /אמור
בפרשה שלנו מופיעה מצוות ספירת העומר. כאשר משה רבינו הודיע לבנ"י על מתן ת...

דרשנית בהתהוות

בור של בדידות
בדידות זו תהום רחבה יש מקום לשחות שם בבריכת כאב קרה, פרטית ולמה זה מותר בכלל ...

עופר האיילים

2 ציפורים במכה אחת🐤🐤
טוב אז הפסקתי לעשות סיפורים רנדומאלים ללא שם אני אכתוב כותרת כי אין לי כח לחש...

כחולת עיניים

מיומנה של ג'ינג'ית 25#
ישבתי בכסאי 🪑 כשריח נהדר עלה באפי 👃🏻 עקבתי מוקסמת אחר הריח 🤤 ומה ראיתי בתנור?...

מושקי הג'ינג'ית 🤪

אבא אני רק שלך
אבא למה אתה צריך אותי בעולם? תראה כמה עבירות אני עושה, איך יכול להיות שאתה או...

דומיה נפשי

אל תתנו לי עצות
אני אוהבת לטעות לבדי ללא עזרה 😂(אמרה המתנשאת)

שירבוטית

אוףףףףף
קשה לי בלי לשמוע שירייייייייייייייייייייייייייייים

קישורית

תודה לך חברה לשעבר
האנשים הבלתי נשכחים בחיי הם אלה שאהבו אותי כשלא אהבתי את עצמי

ירח שלם

5 תגובות

  1. בטח שזה בשליטתך!!
    אני גם כרגע נפגעת מתינוק בן עוד מעט 3, זה נשמע מוזר כי לא צריך לקחת רציני את מה שהוא עושה, הוא קטן, הוא לא מבין…
    מהטיול אני בהתלבטות אם צריך להפגע או לא אבל מה שכן, זה תלוי בך אם להפגע או לא. פעם הייתי נפגעת כל שניה וחצי ועכשיו בעקבות דברים שקרו נהייתי אדישה ורק פעם ב אני נפגעת…

  2. להפגע זו בחירה, כן.
    יש אנשים שבכלל לא יעלבו מהדוגמאות שציינת, ויש שיקחו יותר ללב. עניין של אופי. אבל גם על אופי יש מקום לעבוד.
    בשכל את מבינה שהתינוק לא באמת התכוון להעליב, ואין פה מה להפגע ממנו, נכון? אבל ללב לפעמים קשה יותר להפנים. וכשמדובר באנשים מבוגרים- כמו החברה שלא הזמינה, או האנשים שלא הקשיבו, זו עבודה קשה יותר.
    אבל ככל שתתאמני ותרגילי את השריר של הלב שלך להחליק יותר, ולא להתקע על סיטואציות, זה יהיה לך קל יותר.
    משפט אחד ששינה לי את החיים (ליתר דיוק, שינה לי את התפיסה ובעקבותיה את איכות החיים) אני יכולה לתת לך: "זה לא שלך, זה שלה/ם". כשמישהו אומר משהו, מתנהג בצורה מסוימת וכדומה- זה לא קשור אליך, אלא אליו. את לא אמורה להפגע מזה.
    ודבר אחרון- תזכרי שלא מתווכחים עם רגשות. ובאותה נשימה גם לא נותנים להם להשתלט עלינו.
    מה כן? צריך לתת לרגש את המקום שלו, לא להלחם בעלבון ובטעם החמוץ-מריר שממלא את הלב, אבל אחרי דקה שהרגש קיבל את המקום שלו אפשר להתחיל 'לדבר' אליו. לדבר הגיון, לדבר אמונה. לטפטף לו דיבורים שירגיעו אותו, שיגרמו לו לשקוט ולהתמוסס.
    הרי בשכל אנחנו יודעים הרבה דברים חכמים, לא זו הבעיה. הלב הוא הבעיה, הנטיה שלו לא לשאול אותנו, לבלגן את הרגשות ולסבך את העסק.
    אז המטרה היא לא להלחם בו אלא לשכנע אותו.
    לא: "אסור להעלב", "לא צריך להעלב", אלא: "זה מעליב, נכון, אבל-" ופה המקום כמו שכבר כתבתי לדיבורים של אמונה וחיזוק לצד דיבורים של הגיון, שלאט לאט יתיישבו על הלב.
    מקווה שעזרתי, שהייתי מובנת… בהצלחה רבה!

  3. היי, בדקת אולי אם את נכללת בתווית של אדם רגיש מאוד?
    תבדקי את זה יקירה, אולי התשובה תענה לך על השאלות כאן…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות

חיפוש לפי תגיות >

חיפוש לפי תגיות >