שיחה מדהימה שחבל לפספס

אפילו אם קצת באיחור באשמת המערכת
פרשת משפטים
משפטים וחוקים הם סוגים שונים של מצוות.
"משפטים"-מצווות מובנות. יש להן הסבר שכלי. ההגיון מחייב לקיימן.
גם אילו לא היה ה' מצווה עלינו מצוות אלו היינו מבינים מעצמנו שיש
לקיימן. כמו: איסור גניבה איסור מובן מאליו.
"חוקים"- מצוות לא מובנות. אין הסבר הגיוני מדוע לקים אותן. כמו:
איסור בשר וחלב אין טעם שכלי לאיסור זה.
האדם מטבעו, נוטע לקיים את ה"משפטים" מתוך רצון והתלהבות, שכן
הוא מבין בשכלו את הסיבה לקיימם. ואילו את ה"חוקים", נוטה הוא
לקיים מתוך כפיה והכרח, שכן איננו מבין בשכלו את הסיבה ואת
הצורך לקיימם…
אולם, התורה דורשת מהאדם לקיים "חוקים" באותו רצון ובאותו
התלהבות כמו "משפטים", ולכן כתבה התורה בפרשת משפטים גם
מצוות "חוקים".
בפרשתנו, משפטים כתובים גם "חוקים", כמו: "לא תבשל גדי בחלב
אמו"!
"חוקים" יש לקיים בחשק וברצון כמו "משפטים"! הפרשה כולה נקראת
בשם: משפטים.
כיצד זה אפשרי?
-איך נוכל לקיים "חוקים" לא מובנים, מתוך התלהבות ורצון?
אלא, כאשר נתבונן מה קורה כשאנו מקיימים מצוות, נקיים גם
"חוקים" בהתלהבות גדולה.
המצוות גורמות לחיבור ולהתאחדות בינינו לבין הקדוש ברוך הוא!
אם נזכור שעל ידי קיום כל המצוות, הן "משפטים" והן "חוקים", אנו
מתאחדים עם הקדוש ברוך הוא ואנו גורמים לו נחת רוח- הרי וודאי
נקיימן תמיד בהתלהבות ובחשק. גם "חוקים" לא מובנים נעשה מתוך
תענוג ושמחה.