שותפות מהסיפורים

47

לפרק הקודם

 

הראש כואב, מיטלטל ונחבט בעמוד האבן.

היא אפופה בענן מטושטש, הבזקים חולפים מול עיניה ומכאיבים לה.

היא פקחה עיניים דביקות לאט, מנסה למצוא משהו מוכר להישען עליו בתוך כל השחור והרעש האינסופי. לאט לאט ראייתה הופכת ברורה יותר, אך ריח עשן הסיגריות והטבק מפריע למחשבתה להצטלל.

 

***

 

מצאתי את עצמי, ספק יושבת ספק שוכבת, נשענת על עמוד האבן הקר. נרדמתי ככה? איך לא פחדתי?

אחח, כל הצוואר שלי תפוס, הגב שלי כואב מהישיבה הממושכת, וידי מכוסה בסימנים אדומים מהרצפה המחוספסת והקשה.

וכאילו לא די בכך, גם הראש מזכיר את קיומו, הולם כמטורף. אני לא מבינה מה קורה לי.

מנסה להיזכר איך הגעתי לכאן, לתחנה המרכזית. ולמה נרדמתי כאן כמו הומלסית.

'זה מה שאת, הומלסית' צולפת בי מחשבה קרה. 'אין לך בית יותר'.

בבת אחת עיניי מתמלאות דמעות. אני חוזרת במחשבתי למריבה האיומה שהייתה בין אבא ואמא, ונזכרת שאחרי ששכבתי תחת השמיכה, לא מעזה לזוז, רועדת מקור ומחרדה גם יחד  במשך כמה  שעות, קמתי לחפש משהו להכניס לפה. וכשלא מצאתי, החלטתי שאני לא יכולה יותר.

הלכתי למיטתה של אמא. היא גנחה בשקט, כמו תמיד. לא מדברת אף פעם. לא צועקת, רק בוכה. ליטפתי את פניה המוכות, הבאתי לה שמן למרוח על הסימנים האדומים, לחשתי באוזנה "יהיה בסדר, אני אוהבת אותך"- וברחתי.

שתפי בווצאפ

עוד בנושא
צפת של מטה /6
58

אורי

אין לי דרך לדעת למה הקב"ה גרם לסבל שיהיה. אני לא יודעת, ובכל פעם בה אני ...
אחת משלנו החדש - ראיון ראשון!
icon_68

המערכת

שבוע טוב לכל השותפות! פעם בשבוע או שבועיים מתפרסם במוצ"ש ראיון עם אחת הש...
סוף סוף אתר שקט
icon_set_3_07
טוב, מה אני רוצה מהם, הרי המפרסמים רוצים שיראו את הפרסומות שלהם, ולכן הם לא מ...
אמא, אני מצטערת???
new-emotion-icons_97
ההרגשה הזאת. המחשבה על זה- שהבת שלך… בחרה לשתף מישהו אחר. מישהי אחרת, ז...
הלב שלי כולו
newEmotionIcon_11
למה את כל כך סוגרת?! את ואבא שומרים עלינו במשפחה כל כך שלא נדרדר ברמה הרוחנית...
למה את לא מאמינה בי
new-emotion-icons_85
רציתי לכתוב לך אמא יקרה את כ"כ משקיעה בי כ"כ נותנת לי ואת יודעת? אנ...
חמדה חמדתי, מפגשים עושים בערב!!
icon_set_3_56
ניסיתי להתקשר חזרה , לענות, להחליף מילה. מה-מי-מו-כמה-איך-למה-ומתי? כלום. היא...
חולת אהבה
פתק 30
אייל שדוהר, בלילות לבנים, מחפש הוא את אשר, כמהה אליו נפשי. כדור שמש בוער, וזמ...
פוסטים חדשים
פוסט אמריקאי
תיק

נשמה

תקשיבו נשמות, כל הפוסטים שאתן כותבות בכותרת באנגלית/אנגלית זה מייאש ומתסכל אנ...
תקשיבי שנייה
פרח סגול

שוקו - וניל

שותפה! את! כן! מתוקה ומקסימה, מדהימה ויקרה, תקשיבי לי רגע. את פשוט מהממת ❤ ומ...
עידן חברות שהיה ונגמר.
נר

זהירות:לדה שבירה💔

אני פעם הייתי מוקפת חברות וחברותית מכל הבחינות מבלה עם חברות אחר הצהריים מפטפ...
אני כבר ניסיתי.
icon_set_3_12

שיר הרס

כבר מזמן אני מנסה. שתדעי. עכשיו אני רק במנוסה. תראי.
האדמה רעדה. באמת.
26

א_ס_י_ת_י_ת

אנחנו יושבים בליל הסדר מתחילים זימון עייפים ומרוצים ופתאום הכוס נשפכה התינוקת...
הלב שלי יקר! תחשבו עליו!
emotion_icon_05

קישורית

על הלב שלי אין הנחות. שברת – שלמת!!!
מה שש מילים יכולות לעשות..
icon_67

כחולת עיניים

לא מזמן היה י"א ניסן – יום הההולדת ה-122 של הרבי! ישבנו כל המשפחה ...
חיכיתי לך ולא באת
22

חציל שזוף

07:45 קמה מוקדם לביצפר. מכינה, מסדרת, יוצאת. 08:30 בוהה בעייפות של בוקר. לומד...

37 תגובות

    1. לא עד כדי כך, קצת להרגע:)
      זה היה טיפלה מוקצן, או שלא הייתי בחורים ממש חח

      וואו זה היה מדהים ברמות ממש, קראתי בשקיקה ומתח

      1. מממ סורי קרמבולה על הביאוס אבל היא כתבה מאוד מאוד עדין
        הלוואי שזה היה המוקצן של תחנה מרכזית לא אביב?

  1. וואהה
    זה כזה יפה, גליטרוש!!!
    את.. אמא. קראתי מרותקת.
    את מוכשרת ברמות הזויות, גליטר, שלא תעזי לומר שאת לא יודעת לכתוב!
    תראי איזה יפה כתבת פה!!
    אהבתי ממש.

  2. יואו,את פשוט כותבת יפההה
    מה יהיה?? מוכשרתת (טוב, תמיד ידענו;-)
    ואיך השמות משתלבים בטבעיות, מטריף
    אהבתי את הקטע של הנש"קק

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

תגיות פופלריות