עובדת עלי / 16

זה רק 10 דקות…

לפרק הקודם

מה נשמע חסידות? אני יודעת שאמרתי שאכתוב על הלבושים.. אבל.. היה נושא אחר שממש בער לי שנדבר עליו. אז.. יש לכן היום פוסט י-ח-ו-ד-י…
בקיצור.. בלי עיכובים-מוזמנות להתחיל לקרוא
לא דיברנו כבר שבועיים. זה לא הרבה מידי, אבל יש לנו חברותא פעם בשבוע. אז….
היא התקשרה.
"חסידה? מה שלומך? סליחה על השעה.. הייתי עמוסה בזמן האחרון.. יכולה עכשיו?"
ב-ר-ו-ר… מי לא יכולה לדבר עם המשפיעה?
אז.. התקשרת שנלמד? או ש..?
"האמת שלא בראש ללמוד עכשיו.. אבל היה לי חשוב לשמוע מה איתך.. איך את מרגישה? התקשרת אתמול.. רצית שנדבר על משהו ספציפי?"
שיחה נחמדת של עשר דקות, כי השעה כבר באמת מאוחרת ושתינו עייפות..
א גוטע נאכט…
שיעור זום. על הבוקר. אני מטיילת להנאתי בחב"ד אינפו..
ו…  מה?? המשפיעה שלי כלה!!
מתי היא הספיקה??
הודעה נרגשת, ו… מסתבר שדיברנו אתמול ממש בסוף הלחיים. שלה.
היא לא אמרה כלום כי היא ידעה שאם אדע אני אשלח אותה לנוח ולא ארצה שנדבר.
בערב ניסיתי להגדיר לעצמי מה אני מרגישה..
והאמת? היה לי פשוט כיף. הרגשתי שאני מעניינת מישהו, אבל באמת.. שלמישי אכפת ממני, חשוב לה לדעת מה שלומי, גם אם היא נמצאת באחד הרגעים החשובים בחיים שלה עצמה..

ו.. זה הזכיר לי נקודה יפה שלמדתי על הסיפור של יוסף ואחיו… שימי :
אחד הדברים המעניינים שאנחנו רואים על יוסף, זה שהוא היה אחד האנשים שבכה הכי הרבה פעמים בתנך. צמד המילים "ויבך יוסף" כתוב בחומש שוב, ושוב, ושוב.. שבע פעמים..
הרעבע אומר, שלכאורה, חלק מהבכי של יוסף היה ממש לא מוצדק.. כשהוא פגש את אבא שלו? עוד מילא..
אבל תסתכלנה בבקשה על המקרה הבא:

הרבי נכנס קצת לעובי הקורה, ומנסה להבין מה היה שם: רש"י כותב, שבנימין מספר ליוסף על שמות בניו. שמות מוזרים מאוד.. חופים, מופים, נעמן… יוסף לא מבין את אחיו.. מי נותן לילד כאלו שמות?
ובנימין-מסביר: "פעם, היה לי אח. יוסף קראו לו. יום אחד, הוא נעלם. ומאז-אני מאוד מתגעגע.. ולכן, כל ילד שנולד לי-קראתי לו על שם אחי. חופים-כי לא ראיתי חופתו של אחי, והוא לא ראה חופתי. מופים-כי הוא למד מפי אבי. נעמן-כי הוא היה נעים הליכות.. וככה כל בן מעשרת בני, נקרא על שם אחי-יוסף"
תנסו לחשוב שניה על יוסף.. בחור שבגיל 17 אחים שלו מכרו אותו וקנו בכסף נעליים. נעליים! עד כדי כך הוא מיותר.. נעליים עדיפות עליו.. יוסף הסתובב  שנים בעולם, אולי עם מטרה, עם שליחות, אבל-בלי אף אחד שחושב עליו, שאוהב אותו.. הוא יודע שאבא חושב שהוא מת, אמא מתה, ועד שמישהי רוצה בו-אשת פוטיפר, הוא מוצא את הכוח לסרב, ומוסיף לעצמו עוד שונאים.. ופתאום, אחרי כל כך הרבה שנים-הוא פוגש מישהו שהתגעגע אליו. שאוהב אותו. ששמח לשמוע שהוא חי. מישהו שלא שכח אותו. שבכל מאורע שמח בחיים, בכל לידה של ילד, הוא זוכר שיוסף לא איתו.. שיוסף איפשהוא הרחק.. יוסף פשוט מתרגש. לכן הוא בוכה..
וכשיוסף פוגש את אבא שלו-הוא פוגש עוד מישהו שאוהב אותו. שחשב כל השנים שהוא חי.. וההקלה שזה מביא ליוסף, האושר, הפריקת מתח-זו בדיוק הסיבה לבכי…
אדם שמתעניינים בו, שמרגיש שהוא חשוב לאחרים, יהיה האדם המאושר בעולם..
ולתת את האושר הזה לאנשים-זה יכול להיות לפעמים כל כך פשוט.. אם נסתכל על הדוגמא שהבאתי בתחילת הפוסט-המשפיעה שלי הקדישה לי בדיוק 10 דק. רק 10. לא יותר. ולא דיברנו על שום דבר משמעותי.. מבטיחה לכן… אבל.. עצם העובדה שהיא התקשרה-נתנה לי כל כך הרבה… כל כך הרבה עד שהתקשרתי יום אחרי למושפעת שחיכתה לשיחה רצינית איתי ופשוט לא הצלחתי להגיע לזה כבר הרבה זמן.. פשוט הייתי חייבת להעביר את הכדור המדהים הזה הלאה
בקיצור חסידות, אולי לא כתבתי לכן היום על הלבושים שלנו-מחשבה דיבור ומעשה כמו שהבטחתי, אבל בעיניי המסר של היום חשוב יותר מכל הבלוג.. ממש המשך למענטשיות שדיברנו עליה
כי.. בוקר טוב קטן שלך לחברה, תודה+מחמאה  למורה בסוף שיעור, גם אם הוא לא היה מהמוצלחים, יכולים להפוך אותך לקרן שמש שמאירה לזולת את היום..
אז.. מוכנה להפוך לשמש? כמה טיפים שיעזרו לך
*הרבה פעמים מרגיש לנו (למה אני מכלילה? לי לפחות..) שלהחמיא- זה סוג של התחנפות מעודנת.. ביקורתיות נשמעת הרבה יותר בוגרת כזו..חכמה.. אבל.. אם תתעלי רגע מעל "לעשות את מה שיוציא אותי יותר חברותיתמדליקה וכו", ותנסי להסתכל מה הסביבה באמת אוהבת וצורכת-תגלי שלהחמיא זה הכי הכי

*אפילו דברים קטנים.. כמו לצחוק מבדיחת קרש של אחות קטנה ולתת לה את ההרגשה שהיא הכי בעניינים והכי מגניבה שבעולם..
כל אלו, ועוד מלאאא דוגמאות, פשוט נותנים לשניה להרגיש ש.. שהיא מעניינת אותך. שאכפת לך. שאת מדברת איתהמקשיבה לה לא רק כי "היא חיילת שלי.. מה לעשות?" או "יצא לנו בהגרלה ללמוד ביחד חברותא"
אלא באמת. ואם הצלחת-אין לי מה לומר. את פשוט בת אדם.