סיפור לחנוכה בהשראת מרגל להשכרה:)

הכי קשה זה למצוא כותרת לסיפור…
כן, העלתי את הסיפור הזה גם כאתגר, אבל ממש אהבתי אותו אז העלתי גם כפוסט:)
תהנו❣
"אתה משוגע"
"תגדיר משוגע"
"באמת, איתמר, בשביל מה אתה צריך את זה? מה היה רע לפני?" יותם ישב מול איתמר במרפסת הקטנה, מפצח גרעינים.
"אי אפשר להסביר את זה, יותם"
"תתחמק"
"לא, באמת. אם אתה רוצה להבין אני יכול להפגיש אותך עם הרב שלי-"
"כן כן תודה על ההצעה. אתה לא חושב שלפחות אחד נורמלי צריך
להישאר?"
"תגדיר נורמלי"
יותם לוקח גרעין שחור, מכניס לפה, מפצח, יורק. שותק.
"כמו לפני"
"אני לא יכול להתנתק מזה, ואתה יודע את זה טוב מאוד. עד עכשיו לא אמרת כלום, מה קרה פתאום?"
יותם לוקח חופן גרעינים מהקערה, חצי מהכמות נשפכת על השולחן הנמוך "פתאום חזרתי מהמשימה בסוריה, ובשדה התעופה מחכה לי חבר טוב עם סמרטוט על הראש שמתחתיו שוכנים רעיונות מוזרים שלא מתאימים בכלל לאיתמר שאני מכיר" יותם מדבר בציניות הרגילה, אבל איתמר חבר מספיק טוב בשביל לזהות את הכאב.
"לא יעזור אם אני יגיד שהרעיונות שלי לא מוזרים בכלל, נכון?"
"עשר נקודות"
רוח נעימה חדרה אל המרפסת הקטנה של דירת האימונים של המוסד, מנענעת קלות את עלי הפסיפלורה שמטפס על הקיר.
איתמר ויותם שותקים. נושמים את הרוח של תחילת האביב.
"אני מקווה בשביל הרמס"ד שלפחות תישאר סוכן טוב" אמר לבסוף יותם בחצי חיוך אירוני.
איתמר החזיר מבט עמוק, חצי מחייך חצי רציני, המבט שיותם חיבב וטען בצחוק שרק בגללו המפקדים שלו מעריכים אותו.
איתמר קם, מנער שאריות קליפות מהמכנסיים ויצא מהמרפסת.

***

"בחייך, יותם, זה נר חנוכה!"
"לא" יותם החזיר את המשקולת למקום
"מה אכפת לך לבוא למסיבה? זה לא שאני אומר לך להתפלל או משהו…"
"איתמר, די. אני לא ישתנה מהדלקה טיפשית של איזה נר, אם לזה התכוונת"
"למה אתה כל כך נגדי בזמן האחרון?"
יותם שותק.
"הי חברה, על מה אתם מתווכחים?" קובי מגיח מאחור, עיניו צוחקות. איתמר משיב לו מבט מחוייך, יותם מסתובב אליו בחדות, ממשיך לשתוק.
"אולי בכל זאת?" איתמר מנסה שוב.
"שכח מזה" יותם מסתובב בחזרה, טורק דלת, יוצא.

"אל תיקח את זה אישית" אמר קובי "פשוט כואב לו שהשתנת. הוא מפחד מזה"
איתמר המשיך לנעוץ עיניים בדלת הטרוקה "אני אקח את זה אישית" אמר בשקט "ועוד איך"
קובי הסתכל עליו בתמיהה, ולמראה מבטו העמוק של איתמר ירד לסוף כוונתו. הוא צחק בשקט, והתכוון לפתוח את הדלת ולצאת, אבל אורן
הקדים אותו.
"חברים" פתח אורן "מחר בשתיים עשרה אנחנו על המטוס לאיראן" הוא הסתכל על הסוכנים "איפה יותם?"
"הלך רגע" גמגם קובי, מביט באיתמר שנותר שליו.

***

איתמר נכנס בסערה אל דירת המבטחים באיראן
"יותם נתפס" הוא התיישב מול אורן, תובע תשובות.
"אנחנו יודעים" אמר אורן בשקט
"טוב שאתם יודעים" לגלג איתמר "תעשו משהו! תנסו לשחרר אותו! למה אתם יושבים בלי לעשות כלום?" כאב דיבר מתוך עיניו של איתמר.
"אנחנו מנסים לחשוב על פעולה שתשחרר אותו, אתה יודע לבד שהוא נמצא במצב רגיש ומסובך שלא משאיר לנו שום אפשרויות"
איתמר פתח פה, סגר.
אורן הסתכל עליו "היום בלילה אתה חוזר לישראל"
"אין מצב"
"אתה לא יכול להישאר. כי לפעול אי אפשר כשאתה מונע מרגשות כל כך חזקים. אתה תחזור, אנחנו ננסה לשחרר את יותם, בלעדיך"
"אני נשאר"
"אתה לא"
איתמר הביט בנר החנוכה הבודד שקובי הדליק כדי לשמח אותו, וחיוך קטן התפשט על פניו
"אני נשאר, ויש לי תכנית"

***

"מאושר" אמר שוטר במדים איראנים ביובש. הרב כהן, רב הקהילה בשיראז נכנס סוף סוף לכלא האיראני אחרי שקיבל את האישור המיוחל להדליק נר חנוכה עם אסירים יהודיים.
פיקודיו של בנייאר, מפקד הכלא, ידעו שהוא היה מתנגד נחרצות אילולא מיליון וחצי הדולרים ששולשלו לידיו.

האסירים היהודיים התאספו בחדר חקירות מס' 5.
כל הנוכחים ידעו שבכוונה תחילה בחרו דווקא בחדר שמכוסה כולו במצלמות אבטחה, וקיר אחד שלו מארח מראה חד צדדית גדולה.

הרב ברך ברגש, והדליק את החנוכיה.
הזמזום השקט התגבר מרגע לרגע ושירה של 'הנרות הללו' הציפה את החדר.
הרב נתן יד אחת לאלון, ועוד אחת ליותם, עד שכולם רקדו במעגל אחד גדול.

הדלת נפתחה. "הזמן תם"
בתזמון מושלם נעו הסוהרים ואחזו בכתף האסירים בגסות. דוחפים אותם אל מחוץ לחדר.

המעגל התפרק. יותם שחרר את ידו מהיד של הרב, מרגיש שנותר בידו פתק קטן.
מבטו לא הסגיר כלום. הוא נדחף כמו כולם אל תאו המבודד וחיכה לשעת כושר.
'מעניין מה איתמר יגיד על זה שהדלקתי נר חנוכה, ועוד רקדתי עם רב'
בעצם, אני לא אתפלא אם איתמר בעצמו ארגן לי את ההדלקה הזאת..

***

דפיקות בדלת. הדופק לא חיכה להזמנה ונכנס אל הבית.
"יותם!" קרא איתמר בשמחה, מכניס את יותם אל ביתו ודוחף לו סופגניה טריה ביד.
יותם מסתכל על שמונת הנרות הדולקים בחנוכיה הכסופה של אביתר. שמונה נרות ושמש.
"שתי הדלקות בחנוכה אחד, לא חלמת שתידרדר למצב כזה, הא?" צחק איתמר
יותם המשיך לבהות בנרות.
'אם הייתי איתמר' חשב לעצמו 'הייתי נותן לו איזה מבט עמוק עכשיו..'