מה יהיה עם עצמי?

ושוב שוכבת על מיטה
עצובה
ושוב נגרם לי לרגיש
בודדה
ושוב הסרט
רק אוכל
את הראש
ואין לי מושג איך לצאת
מהלופ

ושוב מחשבות רק רצות בטרוף
ה"לא יודעת" מתמקם
בנוחות
ואין לי מושג
מה לחשוב
באמת
המוח עייף
אין לי כח יותר

ושוב בא לי לבכות
כמו ילדה
לברוח מכל אפשרות
של בחירה
להניח הכל
להמשיך לחייך
שמישהו יחליט לי
אני
פורשת

ואין לי מושג איך יראה המחר
אם היום היה מוזר
מעורפל
סוג אוטומטי
בכלל לא מורגש
והופ
הלילה חזר
אל כפר

שמיים שחורים
הכל כאן שוב ריק
הלב שלי כבר שוכח לתת
לעצמו
לאחרים
את מה שקיים
קשה לי
זהו
זה פשוט…
נאמר.