לסיים

אני איתך בזה

מצליף מבט, חודר ,קר.
לא שואל לרגע,בא.
בלי כל גינונים והתנצלויות,
תופס לו מקום בלב, עמוק עמוק.

מסכת חיים שלמה מסתתרת,
בין חיוך עגול, סימטרי, חצוי.

אנשים עוברים, חולפים, תוהים,
בוהים, שואלים, הולכים עוזבים, לתמיד..

עזות ,אומץ , גבורה, כוח, כלי מלחמה יש האומרים,
ועם כל זה נשארת אני במזח, כ"כ רחוק מן הייעוד ,מהמטרה.

נפשי כלה מדיבורים וגיבובים, שבעה מהתמודדויות,
קצה בחיי המותרות, שוחקת ממסע כאוב, בודד.

נשמה טהורה , שבטעות ירדה, בגוף כה גשמי, חומרי.
נשמה טהורה ששבעה מייסורים.
נשמה טהורה , שמחכה לרגע, בו תוכל לשוב אליך, מהחיים.

אבי, היא צועקת, קח אותי תחת כנפך ,
אין לי מקום עוד בעולמך, טעות קרתה,
ואני כה אבודה.

בוכה היא , מבקשת, מפצירה, מהגלות לחזור,
אל האור, הדמעות זולגות, נוטפות.

קול מלטף, מנחם לוחש באזנה,
"נשמתי, ביתי, הרגעי"

אני כאן איתך, אוהב אותך, כשכולם כבר הלכו ונעלמו,
בשבילך, תומך.

אני כאן איתך באשר נראה ושלא, שומר אלייך ,
מכל הליסטים והחיות הרעות.

אני כאן אתך, את לא לבד ,בואי הושיטי לי יד,
ביחד נתגבר ואחרי תפקידך ניפגש.

אני כאן אתך, בקשיים, התמודדויות, ניסיונות,

אני מאמין בך, רק בך שתצליחי,
אין ברירה נשמהלה תצטרכי להישאר ואת תפקידך

ל-ס-י-י-ם !-!-!