לימודים- עכשיו?

למה בכלל צריך ללמוד ולהתאמץ בלימודים?
התקופה האחרונה (הנמשכת כבר למעלה מחצי שנה), הינה רצופת שינויים, הפתעות וחוסר ידיעה.

יחד עם תחושת המצוקה, דורשים מאיתנו ללמוד.

שולחים עבודות, מטלות, ושיעורים רבים בטלפון, זום או… משו"ב.

ברגעים מסויימים אנו מותשות.

ברגע שהחסרנו מעט חומר – הסיכוי להצליח להשלים ולעמוד בקצב הלמידה – נמוך מאוד.

הייאוש כבר זוחל אל ליבנו.

חלקנו נוטשות את עמדת הלימוד ליד הטלפון או המחשב. ו…. מתייאשות.

כי אחרי הכל, בשביל מה כל הלחץ הזה?
 

רגע לפני שמתייאשים סופית, מאבדים תקווה ומוטיבציה, כדאי שנחשוב על מה קורה כאן.

למה אנחנו לומדים מרחוק? הרי גם למורות ולמפקחים ולמשרד החינוך היה קל בהרבה לוותר לעת עתה על הלמידה, או לשלוח משימה יומית או עבודה יומית לכל יום, ולוותר על כל השיעורים המקוונים, מלאי העבודות הבלתי נדלה, על הזמן הכרוך בישיבה מול המסך, ובכל הכלול בנושא הנ"ל. אז בשביל מה??

כל שנה אנחנו לומדות לפי התוכנית של משרד החינוך. יש הספקים שצריך להספיק בכל שנה. ברגע שנקטעת הלמידה – לא יגיעו ליעדים. והקב"ה גמל איתנו חסד גדול שזמן קצר לפני התחלת נגיף הקורונה הומצא הzoom . בזכות חסדיו של הבורא אנו ממשיכות להתקדם בלימודים ולא לצבור פערים שיגרמו לבורות בדור תקופת הקורונה.

הרי, בשלב מסויים , הקורונה תיעלם כמו שהגיעה או שימצאו מזור למחלה. ואז, נצטרך לחזור לחיים תקינים (שאומנם לעולם לא ישובו להיות כמו שהיו פעם, אך בהחלט יהיה צורך בתעודות בגרות, ידע, ציונים). ואז נצטרך את כל הידע שצברנו מהלמידה.

וללמידה מרחוק – יתרון נוסף. היא מפתחת בנו אחריות למידה עצמאית, ללא תלות בבית הספר או גורמים שונים. וזוהי מתנה שאין כדוגמתה. ברגע שאנו עצמאים לחלוטין בהקשר ללמידה ותאבי ידע – יהיה לנו קל בהרבה ללמוד ולהגיע ליעדים שאנו רוצים. אם זה בתחום העבודה, או הלימודים הגבוהים או בתור אימהות לעתיד (גם לחנך ולגדל ילדים זהו דבר שצריך ללמוד).
הלמידה העצמאית היא מתנה. וכשנשכיל לספח אותה לעצמנו – נזכה לעזר רב בחיים.

אבל, מה עושים עם המידע הזה כעת? לשבת וללמוד במשך שעות, ולאחר מכן לשבת ולתרגל או לעשות מטלות ושיעורי בית – זה מתיש. כבר אין כח. אין זמן. אין רצון. כמה אפשר?

אז הנה לפניכן כמה עצות:
א. כל עבודה או שיעור שבצו ביומן אישי שלכן , שאתן מתואמות איתו. ברגע שמורה אומרת על עבודה שבצו אותה בזמן שלפי דעתכן הכי מתאים להכנת המטלה, וציינו את התאריך הגשה.

ב. כאשר אתן בשיעור או מכינות מטלה או שיעורי בית – אל תתעסקו בעיסוקים אחרים. לא מייל, לא טלפון, לא ציורים, לא סרט, לא שירים שמסיחים את תשומת הלב . תהיו כל כולכן בעבודה שאתן עושות. מובא במקומות רבים שחסיד הוא אדם שמשקיע בפעולה שהוא עושה ועושה אותה בתשומת לב. לא חושבים כל מה נעשה אח"כ, אלא משקיעים בעבודה עצמה.

ג. אם כבר צברתן פער לימודי, ואתן מרגישות שאין תקווה – אל ייאוש. "כל עוד הנר דולק אפשר לתקן". נכון, צברתן פער. אך תמיד אפשר להשלים. עם מעט כח רצון – תצליחו הכל. איך עושים את זה? בודקים היכן הכיתה ומה הן כבר למדו. בודקים אילו עבודות צריך לעשות ומקדישים להן זמן מיוחד ללא הפרעות. מבקשים מחברות חרוצות שנכחו בשיעורים סיכומים של השיעור ואם לא מבינים – שואלים. את המורה או את החברות. אני יודעת שזה נשמע רע. אבל אין בושה הלא להבין. אם לא מבינים שואלים. ותדענה שהמורות מחכות לטלפון ממכן.

ו…. בנות חרוצות שנכחו בשיעורים – אנא ממכן עזרו לבנות שלא נכחו. הקדישו קצת מזמנכן. זה יעשה טוב גם לכן שתחזרו על החומר וגם יעזור לחברותיכן.
בנות יקרות, לא משנה מהו המצב – זכרו! אתן בנות מלך, בנות יהודיות מבורכות.

העולם כולו נברא בשבילכן. גם לקורונה יש מטרה טובה! ואתן מסוגלות להצליח לגלות את האור ולהצליח בלמידה!

גם אם מתקשים – זו לא בושה!

אז בהצלחה לכולן!!!

ובאמת שנזכה לראות את האור ואת הטוב בכל המצב ושנזכה לצעוד לגאולה האמתית והשלמה תכף ומי"ד ממש!