'לו הייתי…' /4

לו הייתי אריה

הפעם בתחפושת קצת שונה אני בוחרת,
אבל בחודש אדר הכל אפשרי אני חושבת.

אז היישר מגן החיות לבשתי רעמה,
היום אני אריה חבוי בדמות מורה.
מלך החיות, זה לא פשוט –
תזהרו תלמידות יקרות מטעות.

נח אחר ארוחה בכמה דקות
וחטף נשיכה שכאבה יותר מכמה שעות,
סתם, מזכירה לכן מה כוללים הכוחות…
אבל לא הגעתי לאיים אלא לכתוב פוסט מיוחד,
מה יקרה אם למלך החיות אהפוך יום אחד.
אהנה ממנוחה כיאה למלך החיות,
ולעבוד? אדרוש מכן, התלמידות.
אם תפריעי אפתח בשאגה,
כזו שתקפיץ את המנהלת מחדרה.
אתן כל השיעור תקשיבו מיראה,
תפחדו להפריע שמא אפתח מלתעותיי, נורא!
אארוב לכן בפתח הכיתה מידיי יום,
כדי לפתוח ולסגור חשבון.
האריות חיים בלהקות
אז תזכו להרבה כיתות חברות.
אבל האריה די אכזרי בלי הרבה לב
מגרש מהלהקה את מי שלא מתאים רק כי כך הוא חושב.
אז תארו לכם והייתי אריה ויום אחד מישהי לא הייתה מוצאת חן בעיניי,
הייתי מגרשת אותי מכיתתי לעולמי עד..
ואולי אראה בכם את גוריי,
אשמור עליכן מכל משמר,
ואז תזכו לפריבילגיות כאלו שרק למלך החיות נותנים
כל הכיתות יבואו לבקר ולחזות בנו בין השיעורים,
אבל הפחד התמידי הזה לא ממש משתלם,
גם אם יש רווח, ואכן.

בינינו, עדיף להיות בכיתה רגילה,
בלי יראה מוגזמת, נוראה.
עדיף לשמוע שיעור מסתם מורה
בלי פריבילגיה מלכותית מההנהלה.

אז לא אחבוש רעמה, ואתן לא תהיו גורים,
אז לא אחשוף את שיניי ואפחיד תלמידים.
אלא אמשיך להיות סתם מורה רגילה בעוד פוסט מעורר,
כן, סתם מורה שאוהבת לשורר 🙂

לפרק הקודם לחצי כאן