זה לא דוד, זה *****!
"כן, אני מתארת לעצמי שלא קל לאבד דוד…
אבל אני מניחה שהגיע הזמן שתמשיכי הלאה.
אני ממש ממש מבינה את הכאב שלך,
את האובדן, ובטוחה שתתרוממי ממנו."
לא, את לא.
אף אחד לא מבין את האובדן.
כי זה לא דוד!
זה ***** שלי, שהוריד לי בובות מהמדף הגבוה בחדר בנים, ושחייך אלי גם מתחת לשפם.
זה הוא, שלא שכח להגיד גיטשאבעס במדרגות, ושהנהן לי לשלום ברחוב. זה החסיד שהיה שם גם אם הוא לא הסתכל. שידע לשמור על הבאלנס בין קרבה לכבוד, בין מרחק לחמימות.
זה *****, שזכר שאני אוהבת שיר אחד, אז הוא שם אותו כשהייתי עצובה.
הוא שישב במטבח בארוחת צהריים אצל סבתא, ופרש את העיתון על כ–ל השולחן.
שעשה לנו כיפות כשהיינו קטנים…
זה שהכנו לחתונה שלו ריקוד מ-ה-מ-ם-!
והוא, הוא היה הראשון שהעזתי להציע לו אות בספר תורה לתינוקת החדשה, כי ידעתי שהוא לא יסרב לעניינים של קדושה.
את חושבת שאת מבינה?? אני חושבת שלא. את מבינה מה זה לאבד דוד. אי אפשר להבין מה זה לאבד את *****
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
15 תגובות
כתבת יפה
אבל נכון אני לא מבינה ותודה להשם שאין לי ניסון כזה.
לי נפטר סבר וזה התמדדות קשה
ושוב אבל אם אני ישקע בדכיאון כמה הוא אהב כמה הוא צדיק היה
כמה הוא,הוא,הוא, היה.
תמשכי בחיים
גם שלפעמיים אנחנו לא מבינות וזה קשה !
ומותר להיזכר והכל מותר
אבל תשעי את הטוב מאשר תמותר:)
אוויייש פנקס!!
דמעות..כפשוטו.
ריגשת. אין מה לומר.
אוהבתאותך ילדה יקרה אחת.
נכון. אני לא מבינה.
אני רק רוצה לעזור לך!
שיהיה לך טוב.
אני יודעת שזה קשה אפילו מאודדדד
אבל את צודקת. אני לא מבינה את הכאב שלך
לוב יו❤️
אפילו שאני לא מבינה אותך.
באמת שאי אפשר להבין כזה דבר..
אוףף זה עצוב לי.
מהממת שאת?
כמה כאב בפוסט אחד…
כואבת בשבילך?
תהיי חזקה!!
אשתדל להבין אותך(ובנות כמוך…) יותר בעז"ה.
הארת לי זווית נוספת באובדן…
זווית עצובה.
והיה זה שכרך:)
לא אני לא מבינה את צודקת
אבל יכולה להרגיש את כאבך שצעוק ביין המילים
יש לי צמרמורת
אהבת אותך ?
מרחוק אבל תמיד קרוב בלב ✨
הוא נשמע דוד מדהים
איזה כיף לך שזכית להכיר אותו ויש לך חוויות וזכרונות ממנו! תחשבי על הילדים הקטנים יותר שאפילו את זה לא ככ יהיה להם..
ממליצה לך ממש לעשות משו לזכותו
גיבורה❤
מעריכה אותך מאוד פנקס❤
הצילו זה נורא כואב.
את כותבת מאוד נוגע.
כאובה איתך.
כמה את חזקה, וואו.
למרות הכל. באמת.
?
מהמם.
למה שאני אבין?!
לנסות אני יכולה ואני בטוחה שזה כואב בטרוףףףף
שולחת לך חיבוק מרחוק???
מאמי????
וואו. חזק בטירוף.
אני אמנם איבדתי דוד, אבל איך שאת מתארת את זה שזה הרבה מעל דוד- זה פשוט מרטיט. אני אשכרה ישבתי בשתיקה כשקראתי את זה, ובהתחשב בזה שלפני סיפרו לי משהו ממש מצחיק- זה טירוף.
הלוואי שה' ימלא את החסר…
וואו. חזק בטירוף.
אני אמנם איבדתי דוד, אבל איך שאת מתארת את זה שזה הרבה מעל דוד- זה פשוט מרטיט. אני אשכרה ישבתי בשתיקה כשקראתי את זה, ובהתחשב בזה שלפני סיפרו לי משהו ממש מצחיק- זה טירוף.
הלוואי שה' ימלא את החסר…
כן, אני מבינה לצערי
דוד שלי נרצח על ידי השוק השחור
וזה קרה ביום אחד בהיר וזהו
ועכשיו הכאב עדין חרוט למרות שכבר עבר 4 שנים מאז
ואני אל במוזה עכשיו לפתוח אז
יום טוב לכולן!
אבל כמה שזה עצוב, וכמה שזה טראומטי, עדיין, צריך להמשיך בחיים.