כמה אפשר??
אין לי כבר כוח
לפני כמה שעות הודיעו שהחייל היקר בראל חדריה שמואלי נפטר.
הוא נפטר. נפטר.
זה לא נתפס!!
בעצם הוא נרצח.
אוףףף אני לא יכולה כבר.
כאילו מה השם מה??
למה??
מה אנחנו עוד אמורים לעשות??
קיבלתי החלטות טובות לרפואתו והתאמצתי בשבילם מלא ואמרתי מלא תהילים ובכללי התפללו עליו כל כך הרבה והנס לא קרה!
למה למה למען השם צריך אסונות בעולם הזה??
אני עם כל אסון מרגישה שעוד חלק בי מת.
זה רק אני ככה?
וחוצמזה מה השם רוצה ממנו אנלא זוכרת תקופה עם כאלה אסונות נוראיים ומזעזעים שאת בקושי מתאוששת מאחד ואז עוד מכה.
אנלא מספיקה לנגב תדמעות ואז בום בפרצוף.
מה הולך פה??
אלוקים נמאס לי.
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
19 תגובות
כל כך נכוןןןןןןן
למען השם
נמאססססססס
קחי חיבוק♥
זה קשה. ממש ממש
הרבי אמר, שלפני הגאולה תיהיה תקופה מאוד קשה. נראלי התקופה הזאת עונה על ההגדרה הזאת.
משהו קטן להתנחם בו.
זאת אומרת, זה משהו גדול. ההתחלה של המשהו הגדול הזה .
אוף.
למה את צודקת.
ולמה כל אחת כבר מכיר את זה אישית.
די כבר.
אני פשוט מזדהה איתך.
ומתארת לעצמי שעוד אלף בנות באתר יזדהו.
מי לא שאלה את השאלה הזו לאחרונה, זעקה את הזעקה.
עצוב, עצוב.
ובלתי נתפס.
עד מתי?!?
וואיי כזה נכון ואני מזדהה
שולחת לך חיבוק ענקק ❤
כואב כואב כואב זה מה שאפשר לומר
באמת כאילו מה.
נחל?
בדיוק, נמאסססס
בדיוק חשבתי לפני כמה ימים: למה ה' מביא לנו דוגמאות ל'נתנה תוקף'?!
למה היו צריכים 45 אנשים למות כדי שנבין מה זה חניקה?!
למה 2 ביניינים היו צריכים להתמוטט ואחד עם אנשים בתוכו כדי שנבין מה זה סקילה?!
למה (כבר לא אוחזת כמה) היו צריכים למות כדי שנבין מה זה מגיפה?!
למה בראל (ועוד הרבה חיילים ואנשים) היה צריך למות כדי שנבין ב'אבינו מלכינו' את: "נקום נקמת דם עבדיך השפוך"?!
למה?!?!
כל כך
רק משיח
אוף, מזדהה.
הפתרון היחיד, משיח בן דוד.
השאלה שלך נוקבת, גם אני מחפשת תשובה.
תשובה אמיתית שתיישב קושיות.
בעצם אתזה יוכל לפרש רק תשב"י.
קיצר, בעיה.
האמת?
שאני כבר לא בוכה
זהו
התייבשו לי מאגרי הדמעות
יש בי כבר אדישות עצובה כזאת
שמשלימה.
וכמה שאני יצעק
הלב שלי עדיין לא מסוגל להגיב
מרוב הלם.
זו שאלה שעולה לכולם אחרי שמתפללים במשך זמן על אדם חולה, מקבלים קבלות טובות מתאמצים ובסוף…
היתה מישהי שהתפללתי עליה מלא קיבלתי קבלה לזכותה וממש כולם התחזקו בשבילה ובסוף היא נפטרה, לכולנו היו שאלות עד ששמענו את ההספד של אבאשלה. אני לא רוצה להרוס את המילים כדאי לחפש אסתר פולק, ההספדים. ואז חשבתי לעצמי אם הוא מדבר ככה- בתור אבא שהכי אוהב את הבת שלו וכנראה שהכי התאמץ שתחייה, אז אנחנו…
לכי תדעי,אולי ההחלטות הטובות שלך הוסיפו לו כמה דק/שניות של חיים?
לחיי היהודי יש ערך בכל רגע נתון!
לא חשבתי על זה
בנתיים אני ממשיכה בהחלטות לעילוי נשמתו
יואו איך שאני מבינה אותך את לא יודעת..
כאב לי הלב..פיזית.. כשהודיעו שהוא נפטר..
יואו זה כבר באמת נמאס.. את פוחדת לקום בבוקר..איזו בשורה יבשרו היום.. כל פעם אחרי אסון כלשהו זה נראה כאילו די זהו עכשיו עברנו באמת הכל.. אבל לא..
כבר אין כוח יותר אין כוחחחח
אבא משיחח בבקשההה
לגמרי
אוף.