בואי נדבר על זה פתוח
כיתה י"ב
ריח בגרויות מנשב באוויר
פסטי, קפוצונים, אימונים, אודישנים, מבחנים, מתכונות, שחנשים ושוב שחנשים,
איזה חיים.כמה לימודים…הזוי. איך גדלנו אה?! עוד יותר הזוי.
בואו,
בואו נדבר על זה פתוח, תודו שיש איזה משב קל של עצמאות שמנשב כבר בכיתה,
מממ..משב קל? רוח סערה...
במה את ממשיכה שנה הבאה, מה התוכניות, תרצי לצאת לשליחות? אולי שנה הפסקה?
התלבטויות. התלבטויות. התלבטויות.
ולהכל אני זאת שצריכה לספק החלטות?
להכריע?
חשש קל, עם צל של פחד נהפך להיות דייר קבע אצלי וכל שיחה שלי מתחילה וגם מסתיימת במשפט המפתח
"מצד אחד.. אבל מצד שני…"
רגע. תעשי סטופ קטן, סבבה?
את גם מרגישה מה שאני מרגישה?
מותר לכתוב את זה באתר?
את האמת שאני יותר ממפחדת,זה לא רק איזה צל צילו של החשש..
זהו, עיקר השנים של העיצוב וההחלטות נגמרו?
עד עכשיו, בשנות התיכון התלבטנו, התחבטנו ושוב התלבטנו..
בנינו לעצמנו זהות,השקענו, חרשנו וזרענו, ועוד רגע התיכון מסתיים, החממה נסגרת. ולמרות כל העצבים שלי על המורות, הכעסים שלי על המנהלת, התיסבוכים עם החברות והטענות שלי כלפי כל העולם עדיין התיכון בשבילי זה משהו גדול, שם אני בונה את האישיות שלי, וכאן אני כמעט מגיעה לעיקר,
בניתי את האישיות שלי? עד הסוף? ואם אני עדיין לא מרגישה בטוחה, הדברים עדיין לא ברורים לי עד הסוף?
טדדם, העיקר.
זה פוסט די מתוסכל אחרי שיעור הבית היהודי.
כן.אני פשוט מפחדת.
שאני אחליט איך יראה הבית שלי ?
בירורים, שידוכים, חתונה, בעל, בית, ילדים…..
ואני לא סתם כותבת.
זה צ'יק מאיתנו. יודבתיות!!
ואני מרגישה שאני חייבת הכוונה. חייבת להתאפס על עצמי.
להסגר על מה שאני רוצה ולהתחיל להתנהג בהתאם.
נזכרתי כנראה מאוחר, אהה?
אני מקווה שלא…
אז מה עושים, לאן מתקדמים?
אצלנו במשפחה אחיותי התחתנו מאוד מוקדם..כן כן, בשנה א'.
שנה א' קולטת? זה שנה הבאה.
לא משנה שנה א' או לא, בכל אופן זה עוד שנה, שנתיים, שלוש או ארבע,
מה שבטוח שאת רוב חיינו כרווקות נקרא לזה:) ככה עברנו,אוקיי?
גם אם את רוצה להתחתן עוד 7 שנים:):(
אז עם כל הפחד מהסמינר, שמסיימים עם זה אחרי 4 שנים…
בואי, בואי נדבר על הפחד הזה מלהסגר על האשיות שלי.
הפחד מלדעת מה אני רוצה…
מי שבעד פוסט קבוע בנושא, איזו פינה של יודבתיות שרוצות להסגר על מה שהן רוצות בחיים, שרוצות להחליט, שרוצות לממש את השנים עד לבית שנבנה בצורה הכי טובה שתכתוב, שתגיב,
אני אשמח
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
18 תגובות
כןןן אני בעד עוד פוסטים בנושא!!
ממש אהבתי מה שכתבת, ודיי התחברתי ..
אני בעד!!! חשוב ומעניין. לא רק ליודבתיות.
לגמרי. האמת שזה בעיקר חשוב לט,י,יא שידעו לנצל כל רגע בתיכון!!!
ואי אמאלה כל כך נכון מה שכתבת!!
אני ישמח שימשיך
כן זו נשמעת פינה מועילה לכלל
אני בעדדד!!!!!
אהבתי תכתיבה שלך כל כך משקפת תמציאות!!
אני בעד!! נושא מוסבך כ"כ
בעדדד!
נכוןןןןןןן
זה ממש מפחיד אותי אפילו, לא רוצה להרוס לילדים שלי את החיים ואני יהיה אחראית על הגורל שלהם…. בררררררר
אני עדיין לא יודבתית, אבל מאוד אשמח שתמשיכי!!
הכתיבה שלך ממש יפה ומזדהה עם ההרגשה כבר עכשיו.. כנראה שזה לא כזה חזק, אבל חושבים על זה..
אני רוצההה
אני כלכך מפחדת משנה הבאה כאילו השנה האחרונה בתיכון וזהוווו זה לא אמיתי…
פוסט כזה יעיל לכל השכבות לדעתי, לדעת שכן התיכון זה הזמן שצריך לנצל ברמותתתת (המסקנה הזאת היא מרגע;))
קיצרר כן תכתביייי
ואת כותבת מהממםםםם
תודה נשמה..
אני במצב הזה, של ההתחבטות, של התהייה, טוב לדעת שיש עוד בנות כאן, גם במצב הזה..
איך אתן מתמודדות עם זה?
אני לא יודעת ממי אפשר לבקש אל אם יש כאן בחורות גדולות שמסתכלות באתר או אולי אחת מהמשיבות שתענה זה ממש יעזור ניראלי…
גם לא לכל התיכונים יש שיעור הבית היהודי בתיכון
ואז מתחילים את התהליך רק מהסמינר
פשוט אבסורד..לא?
הי פרח, מזדהה מאוד! בכיתה י"ב הנושא הזה כל כך מעסיק, ממש מרחף מעל הראש.
מה שיש לי להגיד לך ולכל הי"בתיות זה שאנחנו אחראיים רק על ההשתדלות. התוצאות של ה'. אני ממליצה לך לעשות את כל ההשתדלות שאת יכולה, בלי לאבד את זה, ולנשום.
כמובן שצריך לעשות בירור עצמי אמיתי, לנסות להבין מה חשוב לי, בכל תחום. מבחינת הסביבה הפיזית, עקרונות, חברה וכו. אבל הכי חשוב שיש זה לזכור שהכל מהקב"ה והוא רוצה רק את הטוב עבורך
כן ממש אשמח, אבל (סורי) לא שילדה תכתוב אלא אולי משהי מצוות הכותבות של האתר…
איטי מה נראלך? אפשרי?
יכול להיות שבהמשך
פוסט מגניב ממש!!
תכתבי עוד על הנושא של י"ב וזה… זה עוד שניה נגמר??
?♀️?♀️?באמת מה עושיםםם
כןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן
טוב אני רואה את התאריך ונבהלת….
היוש אם הי פעם תכנסי לכאן אז את מוזמנת לספר לי אם יש לך כבר ילדים….?