מתנה
פירורי האמונה נקלטו בתוך הגוף הרך.
והשפיעו.
ושוחררתי.
ולא הייתי בכלל צריכה אח"כ את התרופה הזו מהוריד.
ועד היום,
ב"ה,
לא אושפזתי או חזרו לי הבעיות שהיו באותו ליל הסדר ההוא, בגיל 3 חודשים.
עברתי 6 ניתוחים. בסה"כ
בגילאי שנה, שנה וחצי, שלוש, חמש, כיתה א, כיתה ו'- השתלת עצם. ואורטודנטיה של שנים.
אתו לא מכירות את זה ב"ה.
(ליתר דיוק מקווה שאתן לא עברתם את כל זה)
וניתוח.. זה לא רק 4 רופאים עם סכינים בחדר קטן עטוף וילונות לבנים..
זה לא רק שבועיים אשפוז (בהשתלת עצם- זה היה גם על כסא גלגלים.) וביקורים של דודים דודות וחברות עם 'הפתעות'.
בכלל מי רוצה שיבואו אליו החברים, כשהוא נראה כמו לאחר שקיבל פטיש בפנים,
וצולע, וכואב כולו.
מי רוצה להחסיר ימים על ימים בגלל ביקורות אצל רופאים ומרפאות שאת כבר מכירה היטב את כל הצוות, ולא ממש מסיבות טובות.
לתת תירוצים למה לא הגעת לבצפר..
ולמה יש לך את ההקלה ההיא.. (כי עשיתי בדיקה עוד פעם. זה כבר לא ממש תירוץ. וכי באלך פרטיות. כן, פרטיות!)
ולמה ולמה ולמה.
לפעמים כשאני עוצמת עיניים וחושבת על הימים שעברו, אני רק חושבת- איזה חיים פשוטים יש לנו.
איך לא הכל ברור מאליו.
איך צריך לכוון טוב בתפילה בכל מילה;
להבין שגוף שלם זה מתנה
להכיר קצת את עצמך.
ולהבין.
שצריך להודות.
וכשהחיים מתחילים לזרוח והשמש שולחת את קרניה ומחממת אותך, יש את ההוא שם למעלה שחושב שכעת זה הזמן להתחיל עוד עניין חדש.
*חשוב לי להבהיר פרט מסוים לאור התגובות:
נכון, שפה שסועה זה מוכר. רק שאצלי שכחתי לציין משומה זה היה חך ושפה שסועה.. שזה קצת הרבה יותר מורכב
שותפות בדרך הוא בית חב"ד הראשון ברשת לבנות תיכון חרדיות. האתר מציע באהבה עזרה אנונימית בכל נושא, תכנים איכותיים ומעניינים ופלטפורמה כיפית להעלאת פוסטים משלך.
14 תגובות
וווואי איזה פחדדדד רפוש
וואו גיבורה
וואיי מוסיא מפחיד!!
את גיבורה פשוט ככה!!!
מצדיעה לך!!
מוסיא צודקת כ"כ!!!!!!!!!!!
וואו את ממש גיבורה!!! אני איתךך
אני נראלי יודעת מי את..
דווקא אני עברתי ניתוח אבל זה בכלל לא היה מסובך כמו שאת כותבת זה היה בסהכ יום שהיתי שם ואחרי זה שצריך להישמר ולנוח אז לא כל ניתוח זה כל כך מסובך אבל כן בתאור של הרופאים והאחיות, ואת כותבת מהמם!!
עברת השתלת עצם?
אני גם עברתי שקדים וכפתורים. זה כלום בערך להשתלה. וזה לא מפתיע שמתשחררים אחרי יום אחר אם כן לו יש סיבוך. השתלה שוחררתי אחרי בערך שבועיים בנס. הגוף צריך לעכל תעצם ואי אפשר לזוז. יותר נכון כואב מוות וכו.
יש מצב:)
לקחתי בחשבון שידעו מי אני.
לכן אני כותבת כאן משם אחר.
מוזמנת לפנות במציאות. מבטיחה לא להכחיש אם זו אני:)
לא. משהו יותר פשוט אבל עדין עם חדר ניתוח רופאים אחיות התאוששות וכו
אוקי, גם חיך שסוע וגם שפה שסועה זה באמת 2 בעיות ביחד אז אפשר להבין את הסיבוך שזה יצר..
בה שזה לא פוגע ברמה השיכלית וכד'
באמת צריך להודות על כל דבר!
וואי מוסיא את מדהימה! באמת!!
מקווה שתמשיכי את הבלוג!
מוסיא מהפוסט תקשיבי עניינים הסתבכו כי גם אני כתבתי בתור מוסיא פוסט…
(את לשמור על הבריאות)
שמתי לב.. והתחלנו גם ביחד.. השגחפ
(חוצמיזה אפרופו מקורית? אני משתמשת בשם הזה די הרבה פה. ככה שאת לא היחידה)